ד"מ 23479-12-14

בפני בקשת הנתבעת להתיר משלוח הודעה לצד שלישי – חברת ש.כ. מאגרי אנוש בע"מ (להלן: "הבקשה" ו-"החברה" בהתאמה).

לטענת הנתבעת, היא התקשרה עם החברה בהסכם התקשרות לאספקת שירותי כח אדם (להלן: "ההסכם"), והחברה היא שהציבה את התובע לעבודה אצלה לצורך מתן שירותי ניקיון. טענותיו של התובע בכתב התביעה לתשלום הפרשי שכר עבודה וזכויות נוספות- הגם שאינן מבוססות - מתייחסות לחברה ולא לנתבעת. כן נטען, כי נוכחותה של החברה דרושה על מנת לברר את הפלוגתאות ועל מנת לשפוך אור על אופי ההתקשרות בין הנתבעת לבין התובע, ולכן צירופה של החברה לא יסרבל או יעכב את ההליך.

בתגובה לבקשה טען התובע, כי הבקשה מבוססת על עובדות שקריות וכי הוספו נתונים על גבי הסכם ההתקשרות בין הנתבעת לבין החברה. לכתב התביעה צורפו תלושי שכר של חברת ד.א.מ. מאגרי אנוש בע"מ – היא החברה שהעסיקה את התובע ופורקה עוד טרם הגשת כתב התביעה. אין כל קשר בין התובע לבין החברה, אשר כנגדה מבוקש להגיש הודעת צד ג' והמדובר בחברות שונות. עוד טען התובע, כי לבית הדין לא קיימת סמכות עניינית לדון בעניינים משפטיים בין הנתבעת לבין החברה, ותניית שיפוי בהסכם ביניהן אינה בסמכותו העניינית של בית הדין.

לאחר קבלת תגובת התובע, הותר לנתבעת להגיש תשובה לתגובה וכן התייחסות לעניין השוני בזהות החברות, שכן על פניו החברה כנגדה מבוקש להגיש הודעת צד ג' אינה החברה שהנפיקה את תלושי השכר לתובע ואשר צורפו לכתב התביעה. בתשובה לתגובה טענה הנתבעת, כי אין לה מידע בדבר העדר הזהות בין החברות כאמור. לטענת הנתבעת, דווקא נסיבות אלה מחזקות את הטענה, כי יש לצרף את הצד השלישי, וזאת על מנת לשפוך אור על נסיבות ההעסקה. אשר לטענת התובע בדבר העדר סמכות עניינית, טענה הנתבעת, כי קיימות לה טענות הנוגעות לנסיבות העסקתו של התובע, ולכן המרכיב הדומיננטי של המחלוקת מתייחס לעניין המצוי במסגרת סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי לנכון לקבוע, כי בשלב זה אין מקום להתיר משלוח הודעת צד שלישי לחברה וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 (להלן: "תקנות בית הדין") אינן כוללות הוראות בדבר משלוח הודעה לצד שלישי, אך המנגנון שהוסדר בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 אומץ בבתי הדין מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969. עם זאת, נקבע, כי כלי דיוני זה יופעל רק מקום בו אילו הוגשה תביעה נפרדת בין מגיש הודעת צד שלישי לבין הצד השלישי היתה זו מצויה במסגרת סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה.