ד"מ 18295-09-15, ד"מ 19832-09-15, ד"מ 19810-09-15, ד"מ 19731-09-15, ד"מ 19668-09-15, ד"מ 18665-09-15, ד"מ 18315-09-15,"מ 19822-09-15,"מ 19797-09-15,"מ 19704-09-15,"מ 19586-09-15,"מ 18643-09-15

כללי

1. בסמוך לאחר הגשת התביעות, ביום 10.9.15, הגישו 12 התובעים בתיקים שבכותר בקשה לאיחוד התיקים.

   לטענת התובעים יש לאחד הדיון הואיל והתביעות עוסקות כולן בפיטורי התובעים שאירעו בנסיבות דומות. התובעים טוענים כי הנתבעת פיטרה עשרות מעובדיה באופן זהה, בשיחות טלפון בבוקר יום 3.7.14 שבוצעו לכל התובעים ולאחר מכן נשלח לכל אחד מהם מכתב פיטורים בנוסח זהה. לטענת התובעים אף הסעדים הנתבעים הם זהים – דמי הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים – והשוני בסכומים הוא בהתאם לוותק וכן פיצויי פיטורים שנתבעו בחלק מהתביעות גם מחברת כוח אדם שחלק מהתובעים הועסקו דרכה בתחילת העסקתם.

   מדובר בשלב מקדמי של ההליכים ואיחוד התיקים ייעל את ההליכים ויחסוך שמיעת עדויות בכפל בכל אחד מהתיקים, כדוגמת שמיעת עדותו של תובע שהקליט את שיחת הפיטורים הטלפונית.

2. הנתבעת התנגדה לבקשה, לנוכח השוני בין התובעים הן בנסיבות העובדתיות של אירועי יום 2.7.14 שקדם לפיטורים והן במהות התפקידים בהם הועסקו ובתקופות ההעסקה. לטענת הנתבעת במסגרת אירועי יום 2.7.14, בסעודת שבירת הצום שקיימה במפעלה עלו טענות של חלק מהעובדים על טריות האוכל כמותו ואיכותו ואלו סירבו לאכלו ולאחר מכן סירבו להפעיל את המכונות וקו הייצור שלה הושבת. יחד עם זאת הנתבעת טענה כי בפועל העובדים התנהגו באופן שונה זה מזה במועד האירוע שקדם לפיטורים - כאשר חלק בחרו שלא לאכול כלל בחדר האוכל מבלי שנכנסו אליו מאחר שמלכתחילה לא צמו או הביאו עמם אוכל מהבית וחלק נכנסו והתרעמו על המנות שהוצעו וטריותן. גם לאחר מכן כשניתנה לתובעים האפשרות לשוחח עם הנתבעת שיחה נוספת חלקם בחרו לממשה וחלקם בחרו שלא. לגבי שבעה תובעים הוקלטו השיחות הנוספות שנוהלו איתם, בין שלוש לארבע שיחות נוספות לכל אחד, ובידי הנתבעת ההקלטות והתמלילים. לטענת הנתבעת איחוד התיקים יסרבל את ההליכים חלף ייעולם.

   הכרעה

3. סמכותו של בית הדין לאחד את הדיון בתיקים שונים נובעת מתקנה 120 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, שזו לשונה:

   "עניינים אחדים התלויים ועומדים בבית דין אחד וכרוכות בהם שאלות זהות או שאלות דומות, של משפט או של עובדה, רשאי בית הדין, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין על פי בקשת בעל דין ובין ללא בקשה כזאת, ובתנאים שייראו לו."

   הפסיקה כבר קבעה כי התקנה מעניקה לבית הדין שיקול דעת רחב בבואו לשקול איחוד דיונים, מטעמים של יעילות וחסכון בזמן שיפוטי כמו גם בזמנם של הצדדים ובהוצאות המשפט. עת עסקינן בתיקים המעלים שאלות עובדתיות או משפטיות שונות רשאי בית הדין לקבוע כי אלו יתבררו במאוחד, באופן גורף או לענין מסוים. בין השיקולים שבוחן בית הדין ישנם שיקולי יעילות, דמיון או זהות השאלות העובדתיות או המשפטיות, מועד הגשת הבקשה לאיחוד תיקים והשלב בו מצויים התיקים. [ע"ע (ארצי) 449/07 ברנר נ' פרידמן (ניתן ביום 18.9.07); דב"ע נז/3-191 (ארצי) תכנון המים לישראל - אורי אייזיק (ניתן ביום 26.5.2007); בש"א (אזורי י-ם) 1743/09 משרד החינוך - בוחבוט (ניתן ביום 24.2.10); דב"ע נד/16-4 בנק איגוד לישראל - ההסתדרות הכללית פד"ע כז 255; דב"ע נז/102-3 פיקל - ריכטר פד"ע לב 460].

4. נקדים ונאמר כי התרשמנו שאין הצדקה לאחד את ההליכים, כפי שיבואר להלן.