ביטון יעיש נ' מיקוד ישראל אבטחה שרותים וכח אדם בע"מ

1.ביום 6.7.16 הגיש מר יעיש ביטון (להלן: "התובע") כתב תביעתו כנגד חב' מיקוד ישראל אבטחה שרותים וכח אדם בע"מ (להלן: "הנתבעת") בהליך של דיון מהיר ובמסגרת כתב התביעה טען, כי עבד אצל הנתבעת מיום 12.8.12 ועד ליום 31.7.15 כשהנתבעת לטענתו סיימה את העסקתו אצלה משום גילו שהינו גיל פרישה וזאת למרות שהתובע, לטענתו, רצה להמשיך לעבוד אצלה.

בכתב התביעה תבע התובע מהנתבעת פיצויים בסך 10,022 ₪ וכן סך נוסף 5,385 ₪ בגין זכויות נוספות שלטענת התובע לא שולמו לו כגון דמי הבראה, ופדיון חופשה שנתית.

יש לציין, כי התובע אינו מיוצג בתיק זה.

2.הצדדים זומנו לדיון בבית הדין ליום 19.9.16, כאשר לפני הדיון התקיימה ישיבת פישור במסגרת בית הדין בפני המפשרת גב' אהובה מטסרו (נציגת ציבור) במהלכה חתמו הצדדים על הסכם פשרה לפיו הוסכם שהנתבעת תשלם לתובע סך 9,000 ₪, לצורכי פשרה בלבד וזאת לסילוק תביעותיו (למעט תביעת נזיקין הנובעת מתאונת עבודה). הסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק דין עוד באותו יום 19.9.16.

3.ביום 20.9.16, ממש למחרת היום בו ניתן פסק הדין שאישר את הסכם הפשרה, הגיש התובע בקשה לבטל את פסק הדין ואת הסכם הפשרה תוך שהוא מפרט בבקשתו הנ"ל את הנימוקים הבאים:

א.התובע במצב בריאותי לקוי והוא סובל ממחלת הסוכרת, מחלת לב, לחץ דם.

ב.במהלך הליך הפישור הופעלו על התובע לחצים קשים הן מצד המפשרת והן מצד ב"כ הנתבעת.

ג.ביום 8.9.16 הגיש התובע בקשה לתיקון תביעתו במסגרתה טען שהוא זכאי לקבל מהנתבעת סך 21,385 ₪ ומכאן שסכום הפשרה שהוסכם בסך 9,000 ₪ הוא נמוך מידי ואינו משקף את הזכויות המגיעות לו מהנתבעת.

4.מאחר והתובע אינו מיוצג וראיתי חשיבות לברר טענותיו לגבי הנעשה בהליך הפישור קבעתי את התיק לדיון בפני ליום 9.11.16, זאת בהחלטתי מיום 21.9.16, תוך שביקשתי את תגובת ב"כ הנתבעת ונקבע, באותה החלטה, כי בינתיים הצדדים לא יפעלו בהתאם להסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין.

5.אלא שמאז שניתנה החלטתי מיום 21.9.16 לא הצלחנו לקיים ואף לו דיון אחד בבקשתו של התובע לביטולו של פסק הדין, זאת משום שבכל פעם שנקבע מועד לדיון, ממש בסמוך אליו הגיש התובע ברגע האחרון בקשות דחיה ופעם אחר פעם נעתרתי לכל בקשותיו.

הדיון שקבעתי ליום 9.11.16 נדחה ליום 5.1.17 בעקבות בקשת דחיה שהגיש התובע ביום 8.11.16 במסגרתה טען שהוא לא חש בטוב.