ד"ט
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
12718-10-15
13/05/2016
|
בפני הרשם:
אלעד שביון
|
| - נגד - |
התובעת:
לשכת המסחר תל-אביב
עו"ד שלמה בכור
|
הנתבעים:
1. אלעד משעני
2. אייל מדינה
3. דיאגו ווקסטין
4. דניאל זיתן
5. שי מויאל
6. אילן ארד
עו"ד מירב רדיאן-המאירי
|
| החלטה |
1.הנתבעים הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף ולחילופין בקשה להפקדת ערובה. במסגרת החלטת ביה"ד מיום 24.4.16 (כב' השופטת שרה מאירי) נדחתה בקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף. עניינה של החלטה זו בבקשת הנתבעים להפקדת ערובה.
תמצית טענות הצדדים:
2.לטענת הנתבעים יש לחייב את התובעת בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיהם, שכן כתב התביעה נעדר עילה, מצב המצדיק את דחיית התביעה על הסף. לטענת הנתבעים, הן צו ההרחבה בענף היבוא, היצוא והמסחר בסיטונות אינו חל על העוסקים בתחום הקמעונאי, כדוגמת הנתבעים וכמו כן אין הנתבעים נכללים בענף השירותים. לפיכך אין צו זה מקנה לתובעת זכות לקבלת דמי טיפול ארגוני-מקצועי מהנתבעים. לטענת הנתבעים אף צו ההרחבה בענף רשתות שיווק מזון אינו חל על רשת "YELLOW" ואין כל בסיס משפטי לטענת התובעת לפיה הנתבעים מהווים רשת שיווק מזון ועל כן התובעת לא עומדת בנטל ההוכחה לתחולת צו ההרחבה בענף רשתות שיווק מזון על הנתבעים.
3.מנגד טענה התובעת, כי כמפורט בכתב התביעה, הנתבעים הינם מעסיקים פרטיים הפועלים בענף המסחר והשירותים ומפעילים בית עסק העוסק בשירותים ומסחר בין היתר של מזון, משקאות ותחנת דלק. לאור האמור ישנם שני צווי הרחבה הרלוונטיים לעיסוקם של הנתבעים: צו הרחבה בענף היבוא, היצוא והמסחר וצו ההרחבה בענף רשתות שיווק מזון. לגרסת התובעת, הנתבעים מספקים שירותים ומפעילים חנויות ברשת המפעילה למעלה מ-2 חנויות תחת המותג "YELLOW" המוכרות מוצרי מזון, שתייה ועוד. לטענת התובעת, מטרת הבקשה הינה לשם הצבת מכשולים והערמת קשיים ונועדה להלך אימים על התובעת אשר כל רצונה הוא מימוש זכותה הדיונית; קבלת הבקשה תהווה מעמסה כלכלית חריגה על כתפי התובעת אשר הינה ארגון מעסיקים הפועל ללא כל מטרת רווח וסיכויי התביעה טובים וגבוהים.
4.במסגרת תשובה מטעם הנתבעים הם חזרו על טענותיהם בבקשה.
דיון והכרעה:
5.בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב–1991 לא מצויה תקנה מקבילה לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–1983 המתייחסת לחיוב תובע בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע. עם זאת, בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי במקרים המתאימים ניתן לאמץ את ההסדר הקבוע בתקנה זו מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969 [דב"ע (ארצי) נד/189–9 סוסנוביק – מנחם מאור, (22.8.1994); דב"ע (ארצי) נה/218–3 עלי איוב אל הדיה – שרפן דוד בע"מ, פד"ע כט 391].
6.במסגרת ההכרעה בבקשה להפקדת ערובה, יש לאזן בין זכות הגישה של התובעת לערכאות לבין זכותו של בעל הדין הנתבע לכך שיוכל לגבות את הוצאותיו במידה והוא נגרר להליכי סרק ו/או אם וככל שתדחה התביעה כנגדו.
7.פסה"ד המנחה ניתן בתיק ע"ע 1424/02 פתחי אבו נאסר נ'SAINT PETER IN GALLICANTU שם נקבע, בין היתר, כדלקמן:
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת