ד.ה קפיטל גרופ בע"מ נ' אדרי ואח'

פסק דין

זוהי תביעה כספית על סך 324,488 ₪ אשר הגישה התובעת נגד שני הנתבעים, בעילה חוזית.

א. תמצית טענות התביעה

1. התובעת, חברה יזמית בתחום המקרקעין המתמחה בארגון קבוצות רכישה, הגישה תביעה על סך 324,488 ₪ כנגד הנתבעים: נתבע 1 (להלן: "הנתבע") העוסק לטענתה, בתיווך עסקאות נדל"ן והבעלים היחיד של נתבעת 2. לטענתה, הנתבע העמיד את שירותי התיווך של הנתבעים כגורם חיצוני בעסקאות בהן הייתה שותפה התובעת. נתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") שימשה כמתווכת בין התובעת לבעלי קרקע בגוש 10574 חלקה 98 מגרש 98/1/2 (להלן: "המקרקעין").

2. בחודש פברואר 2010 פנה הנתבע ביחד עם חברת פרנקל אספקטס, שבבעלות צחי פרנקל, אל התובעת, בהצעה לשיתוף פעולה עסקי בייזום ארגון קבוצות רכישה.

ביום 2/3/10 נחתם בין הצדדים ההסכם הבסיסי בו הוסדר שיתוף הפעולה ביניהם, כשהתנאי היה שהתובעת תעמיד ידע והנתבע ופרנקל ישווקו וינהלו את קבוצת הרכישה. תנאי נוסף היה שהצדדים יחדיו יגבשו את קבוצת הרכישה וינהלו אותה. יחס חלוקת הרווחים נקבע 50% התובעת, 25% הנתבעת ו- 25% אספקטס וכך גם חלוקת ההוצאות.

ביום 6/6/10 נחתם הסכם אופציה בין התובעת, הנתבעת ואספקטס מצד אחד, לבין סלע נכסים מצד שני, לרכישת הזכויות במקרקעין שיועדו לסחר לחברי קבוצת הרכישה. התובעת, הנתבעת ואספקטס גיבשו קבוצת רוכשים לאור המוניטין של התובעת.

ביום 8/2/11 המחו התובעת, הנתבעת ואספקטס לקבוצת הרוכשים את הסכם האופציה עם סלע נכסים, והרוכשים התקשרו עם סלע נכסים בהסכם מכר לרכישת הזכויות במקרקעין.

3. על המקרקעין נבנה פרויקט עין הים (להלן: "העסקה/הפרויקט") ונותרו בו למכירה 2 יחידות דיור בקומת הגג שיועדו , האחת לרכישה על ידי התובעת והשנייה – לרכישה על ידי הנתבע ביחד עם צחי פרנקל, שהיה מנכ"ל חברת פרנקל אספקטס – היא השותפה השלישית בפרויקט.

התובעת הסכימה לבקשת נתבע 1 לוותר על זכותה לרכישת דירת הגג שיועדה לה לטובתו, כך שמבין שתי דירות הגג שנותרו בפרויקט, דירה אחת תירכש על ידי פרנקל ודירה שניה תירכש על ידי הנתבע. זאת, כך התובעת, בכפוף לכך שהוא ישלם עם רכישת הדירה, לבעל הקרקע, את עלות הקרקע לדירת הגג בסך 700,000 ש"ח ואת חלקה של התובעת ברווח הצפוי ממכירת דירת הגג בסך של כ- 200,000 ₪ (להלן: "התמורה"). בפועל, רכשו פרנקל והנתבע זכויות במקרקעין לדירות הגג.

4. בניגוד להסכמות אלה טוענת התובעת, הנתבע שילם 700,000 ₪ לבעל הקרקע בלבד, ובנוסף, קיבל זכויות בחמישה מחסנים בשווי 110,000 ₪ שהוצמדו לדירה מבלי ששילם בגינם תמורה. כך, גם לא שילם את חלקה של התובעת ברווח בגין המחסנים.

עוד לטענת התובעת, הנתבעים לא שילמו את חלקם בהוצאות הפרויקט בסך 58,000 ₪ ואת הוצאות הטלפון הסלולארי והרכב בסך 10,000 ₪.

לטענת התובעת, בגין המחסנים חייבים הנתבעים לתובעת את רכיב הרווח בסך 55,000 ₪. בפועל, טוענת התובעת, שהיא שילמה מעל 300,000 ₪ מתוך אמון שהנתבע יעמוד בהתחייבויותיו ויפרע את חובו.

5. התובעת מפרטת, כי עוה"ד אשר טיפלו בפרויקט חילקו את ההכנסות מהפרויקט בסך 10,100,000 ₪ לצדדים להסכם הבסיס – הסכם השיתוף העסקי, כך שהתובעת קיבלה את הסך 5,050,000 ₪ והנתבעת אספקטס קיבלו, כל אחת, סך של 2,525,000 ₪.

מכיוון שלטענת התובעת, חלוקת ההכנסות בוצעה טרם שהייתה התחשבנות בגין ההוצאות, הרי שבפועל מעבר לזכויות בדירת הגג, קיבל הנתבע עוד 300,000 ₪ שהגיעו לתובעת מתקבולי העסקה. ביום 27/10/11 פנה הנתבע לתובעת, הודה בחוב המפורט וביקש ארכה לתשלומו ובהמשך, נספח ו' לכתב התביעה, במסגרת ההתכתבויות התכחש לחיובים. להקטנת הנזק הפסיקה התובעת לממן את רכב הליסינג והטלפון שהחזיק הנתבע.

התובעת מפרטת את חובות הנתבעים כדלקמן:

נתבע 1: 200,000 ₪ בגין הזכויות בדירה; 55,000 ₪ בין המחסנים ובסה"כ 255,000 ₪.

נתבעת 2: 58,888 ₪ עמלות והוצאות; שימוש ברכב 7,604 ₪ ובטלפון 2,296 ₪ ובסה"כ 69,488 ₪.

ב. תמצית טענות ההגנה

6. התביעה דנן צריכה להתברר בבית דין לעבודה כיוון שמדובר ביחסי עובד מעביד שהתקיימו במשך 7 שנים ולא מדובר במערכת יחסים עסקית. התובעת ידעה היטב שלנתבע טענות לגבי זכויות ותשלומים שמגיעים לו בגין תקופת עבודתו ונוהגת בחוסר תום לב. הנתבע עבד אצל התובעת בתפקיד מנהל מכירות, החל משנת 2004 ועד סוף שנת 2011, ונתבעת 2 הוקמה במסגרת אותם יחסי עבודה מטעמים של ייעוץ מס והלקוחה היחידה והבלעדית של הנתבעת הייתה התובעת. בכל עסקה שהתבצעה במסגרת העסקתו של הנתבע אצל התובעת, התובעת חתמה חוזים עם צדדים שלישיים והנתבע, כחלק מתפקידו, התחייב בהם לביצוע חוזה בשם התובעת. שכרו של הנתבע שולם בדמות עמלות/אחוזים מעסקאות נדל"ן.