ד.ב. חן בע"מ נ' אמבלייז בע"מ ואח'

פסק דין

1.התובעת, על פי הגדרתה (סעיף 2 לכתב התביעה) עוסקת ומתמחה בייעוץ, שיווק וייזום בתחום הנדל"ן ובתיווך לרכישה ושכירות נדל"ן.

שם העסק של התובעת הינו "פרופרטק".

הנתבעת 2 (להלן – אורקה) היא חברת בת של הנתבעת 1 (להלן – אמבלייז).

התובעת תובעת מהנתבעות לשלם לה דמי תיוווך בקשר לשתי עסקאות נפרדות של שכירת משרדים בבנין משרדים ברחוב זרחין 22 רעננה (להלן – הבנין), שבבעלות החברות תדהר רוגובין ואלקטרה (להלן – הבעלים).

הנתבעות טוענות כי הן אינן חייבות בתשלום כלשהו לתובעת בקשר לעסקאות הללו.

להלן יפורטו העובדות הקשורות בשתי העסקאות שנעשו ותידונה טענות הצדדים עליהן.

אמבלייז

2.אמבלייז שכרה בחודש יוני 2002 את הבנין, בן 8 קומות, מאת הבעלים דאז, החברות אלקטרה נדל"ן וגנדן. בשלב מאוחר יותר מכרה גנדן את זכויותיה בבנין לחברת תדהר-רוגובין.

תקופת השכירות היתה ל-15 שנים, אולם ניתנה לאמבלייז אופציה להפסיק אותה בחודש יוני 2007 תמורת תשלום קנס של למעלה מ-9 מליון ₪.

בשנת 2005 הצטמצמה מאד פעילותה של אמבלייז והיא לא נזקקה להשתמש ביותר מקומה אחת בבנין.

זה היה הרקע לשני ההסכמים שנעשו בינה ובין התובעת, הראשון ביום 29.11.05 והשני ביום 6.11.06 (הדברים הללו לקוחים מעדותו של ניר פלר, סמנכ"ל הכספים של אמבלייז).

3.ההסכם מיום 29.11.05 נשא את הכותרת: "סיכום ועקרונות בסיס למתן שירותי ייעוץ נדלני" (נספח 1 לתצהיר התובעת. כל הנספחים להלן יתייחסו לתצהיר זה, אלא אם נאמר אחרת).

מטרתו העיקרית של ההסכם היה הצגת נכסים בפני אמבלייז, לשם העברת משרדיה.

על פי תצהירה של התובעת (תצהיר משותף של מנהל התובעת ובעל מניותיה, דוד בסה ושל אבי גימפל ואורי מזל טוב, שני מתווכים מורשים העובדים אצל התובעת), באותו שלב נשקלה גם האפשרות לרכישת נכס חילופי וגם האפשרות לשכירת נכס חילופי (סעיף 3 לתצהיר).

בהסכם נקבע שיעור דמי התיווך ממחיר העיסקה.

כמו כן הוחרגו ממנה שני נכסים ספציפיים.

לא ארחיב יותר בעניינו של הסכם זה, משום שהוא בוטל במפורש בהסכם השני שנעשה ביום 6.11.06 (נספח 25, להלן – ההסכם/ההסכם השני).

4.גם ההסכם השני נושא את הכותרת "סיכום ועקרונות בסיס למתן שירותי ייעוץ נדלני".

בהסכם זה הוסכם על שירות עם מתן בלעדיות ועל שירותים ללא מתן בלעדיות.