תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
54382-01-11
07/02/2011
|
בפני השופט:
משה כהן
|
- נגד - |
התובע:
ד.א. הכל לתריס בע"מ
|
הנתבע:
יהודית אלפסי
|
החלטה,החלטה,החלטה |
החלטה
ביום 30.1.11 ניתן במעמד צד אחד צו עיכוב יציאה מהארץ נגד הנתבעת. כמו-כן נקבע דיון במעמד שני הצדדים להיום על מנת לברר את הבקשה. על פי האמור בהחלטה התובעת נצטוותה למסור את הבקשה והמסמכים המצורפים אליה וכתב הערבות לידי הנתבעת במסירה אישית תוך 3 ימים מיום מתן הצו.
על פי הוראות ההחלטה ניתנה לתובעת האפשרות להפקיד את הבטחונות בתוך 7 ימים. הבטחונות הופקדו ביום 6.2.11 וצו עיכוב היציאה מן הארץ נכנס לתוקפו באותו יום. שלשת הימים לביצוע המסירה טרם חלפו. בינתיים הגיעו הצדדים לדיון להיום. ב"כ הנתבעת טוען שלא קיבל עותק מהבקשה, מנגד הוא הגיש תגובה לבקשה אשר עותק ממנה מסר אתמול בפקס לתובעת. נראה לי שסמיכות המועדים הקצרה מאוד גרמה לכך שהצדדים לא קיבלו מבעוד מועד את כתבי בי דין. יחד עם זאת, רשמתי לפני את הודעת ב"כ הנתבעת ולפיה הוא מוחק מהתיק את התגובה שהגיש בשם הנתבעת כך שמונחת לפני רק בקשתה של התובעת ואותה יש לברר על פי האמור בה.
לפיכך אני מורה על מחיקת התגובה שהוגשה מטעם הנתבעת והדיון בבקשה למתן צו עיכוב יציאה מהארץ יחל מראשיתה.
ניתנה והודעה היום ג' אדר א תשע"א, 07/02/2011 במעמד הנוכחים.
משה כהן, רשם
החלטה
הובאה לפני בקשה למתן צו עיכוב יציאה מהארץ. הצו ניתן כאמור לעיל במעמד צד אחד ביום 30.1.11. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בדבריהם הגעתי למסקנה שיש לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ.
התנאי הראשון למתן צו עיכוב יציאה מהארץ מחייב את התובעת להציג ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיום עילת תביעה. התובעת טענה שהזמינה עבודה מהנתבעת 1 אך לא קיבלה את מלוא התמורה וכי המשיבה שהיא הנתבעת 2 הבטיחה לשלם את החוב. מנגד ניתן ללמוד ממה ששמעתי היום שהמשיבה טוענת שאין היא חייבת את הסכום הנתבע משום שההתחייבות לתשלום בגין הסחורה אינה שלה אלא של הנתבעת 1. כמו-כן טענה המשיבה שהיא שלחה פעמים רבות הודעות לתובעת בדבר העיכובים שנגרמו בהספקת הסחורה אשר גרמו לה נזקים. נראה שקיימת מחלוקת בין הצדדים וכי אי תשלום הסכום של החוב אינו שרירותי אלא יש לו לכאורה בסיס שיש לברר אותו הנובע מהעיכוב הנטען באספקת הסחורה. הטענה של התובעת ולפיה לא היתה התחייבות לאספקה במועד מסוים אינה מתקבלת ואינה עומדת במבחן ההגיון הן משום שבהזמנת האספקה מש/1 עולה שמועד האספקה היה חשוב לנתבעת 1. כמו כן מועד אספקה הינו מועד שיש לעמוד בו באופן סביר גם אם הצדדים לא הסכימו עליו.
תנאי נוסף שעל התובעת לעמוד בו לצורך קבלת צו עיכוב יציאה מהארץ מחייב אותה להוכיח את יסוד העזיבה של המשיבה וכי עזיבה זו היא לצמיתות או לתקופה ארוכה. גם בענין זה כשלה התובעת. אמנם הצהיר נציג התובעת שהמשיבה הודיעה לו שהיא עומדת לצאת את הארץ אולם יציאה זו הינה לצורכי עסקים ולא לתקופה ארוכה או לצמיתות. מדברי נציג התובעת עולה שעבודתה של המשיבה בחו"ל היא לצורכי יצוא ואם כך הרי לא מדובר כאן בעזיבה שלה את הארץ. כמו-כן עלה מדברי הצדדים שהמשיבה הינה אם לארבעה ילדים והיא אף עוסקת בשיפוץ ביתה ואין זה סביר שבנסיבות אלה היא עומדת לעזוב את הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת.
תנאי נוסף שבו לא עמדה התובעת מחייב אותה להוכיח שעזיבת המשיבה את הארץ תכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין או על ביצוע ההליך. במקרה זה המשיבה מיוצגת וככל שהיא לא תתיצב לדיון בשל עזיבתה את הארץ וככל שהיא תעזוב את הארץ הרי שינתן נגדה פסק דין בהעדר התייצבות וכי בכל מקרה ההליך לא יפגע שכן או שהתובעת תקבל פסק דין בהעדר הגנה או שההליך יתקיים באמצעות מיופה כחה המייצג אותה בתיק זה. כמו-כן התובעת לא הוכיחה שתהיה הכבדה באופן ממשי על ביצוע פסק הדין ככל שהמשיבה תעזוב את הארץ. מדברי הצדדים ניתן להבין שיש למשיבה נכס מקרקעין, לא ברור מדוע לא הוגשה בקשה לעיקול הנכס ומדוע התובעת לא ביקשה לנקוט בשלב זה בסעד זמני דרסטי פחות מבקשתה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ.
נציג התובעת חזר וטען שהמשיבה הציע לו סכומי פשרה. מבלי להכנס לאפשרות להציג הסדרי פשרה לבית המשפט דבר שאינו מקובל וזאת על מנת לאפשר את חופש המו"מ שבין הצדדים אולם גם אם אתייחס לטענה הזו הרי שאין בה כדי לבסס את הבקשה לעיכוב יציאה מן הארץ משום שהצעת ההסדר לא באה בשם המשיבה עצמה אלא בתור מי שפועלת בשם הנתבעת 1. יתרה מזו, הצעת הפשרה ככל שהיתה יש בה כדי לחזק את גרסת המשיבה שאין היא צריכה לשלם את מלוא סכום התביעה וזאת משום שלדבריה נגרמו נזקים ועל מנת לחסוך בהוצאות משפטיות שעולות כסף רב היא ביקשה להמנע מכך ולהגיע להסדר פשרה כך שלא ניתן לבסס על טענה זו את יסוד התביעה וגם לא את יסוד הבקשה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ.
מסקנת הדברים העולה מהאמור לעיל היא שלא מצאתי בסיס למתן צו עיכוב יציאה מהארץ ולכן אני מורה על ביטול צו עיכוב היציאה הזמני שניתן ביום 30.1.11.
התובעת תשלם למשיבה הוצאות בסך של 2,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.
ניתנה והודעה היום ג' אדר א תשע"א, 07/02/2011 במעמד הנוכחים.
משה כהן, רשם
החלטה
אני מורה על חילוט סך של 2000 ₪ מתוך הערבון שהתובעת הפקידה לצורך קבלת צו עיכוב יציאה מן הארץ ואת הסך הנ"ל יש להעביר לב"כ המשיבה.
את יתרת הערבון וכן את ערבות צד ג' יש להחזיר לתובעת.
ניתנה והודעה היום ג' אדר א תשע"א, 07/02/2011 במעמד הנוכחים.
משה כהן, רשם
הוקלד על ידי: איריס שלומוב