החלטה
בפניי בקשה לסילוק על סף של התובענה ולחילופין העברתה לביהמ"ש לענייני משפחה.
עסקינן בתביעה לתשלום בגין נזקים, עשיית עושר ותביעה נזיקית, הנוגעת למחלוקת ביחס לדירה, כאשר התובעים קיבלו את זכויותיהם בדירה בירושה, ממר דר-דיחובסקי, אחיה המנוח של הנתבעת מס' 1, ודודו המנוח של הנתבע מס' 2.
על פי האמור בכתב התביעה, המנוח והנתבעת מס' 1, קיבלו את זכויותיהם בדירה במתנה מאביהם. לאחר פטירת המנוח, הסכימו הצדדים שבפניי על פירוק שיתוף בדרך של מכירת מקרקעין. נחתם הסכם מקרקעין עם צדדי ג' , שאינם צד לתיק שבפניי. הסכם זה הופר, על פי הטענה על ידי הנתבעים, ומשכך עותרים התובעים להורות על תשלום בגין נזקיהם, וכן תשלום בעבור עשיית עושר ולא במשפט.
הנתבעים טוענים, כי הואיל והמדובר בסכסוך בתוך המשפחה, לביהמ"ש השלום אין כל סמכות עניינית להידרש לתובענה לאור הוראות חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה – 1995 הקובעות, כי "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; ... (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו;
התובעים טוענים , כי הסמכות מסורה לביהמ"ש השלום.
המצב העובדתי שאינו מוכחש הינו, כי התובעת מס' 1 והנתבעת מס' 1 הינן גיסות לשעבר, בשל פטירת המנוח, אחיה של הנתבעת מס' 1 ובעלה של התובעת מס' 1.
השאלה, היא האם גיס לשעבר יכול להיחשב כבן משפחה.
בעניין זה חלוקות הדעות.
ב"כ התובעים הציג את עמדתו של כב' השופט שוחט בעניין 69911/98 סובחי ואח' נגד סולימאן ואחרים, על פיו גיס לשעבר אינו בגדר בן משפחה במובנו בחוק.
לדעה זו מצטרף כב' השופט רביד ביהמ"ש בר"ע (מחוזי ח"י) 323/08 פלוני נגד פלוני, (פורסם בנבו), שם הוא קובע:
"עֶמדתי היא, כי אין לתן להיגד "בן משפחתו" המוגדר בהוראת סעיף 1(2) לחוק - ובכלל זה להוראות המשנה הקבועות בו בדבר זהות קרובי המשפחה, מכוחן קונה בית משפט לענייני משפחה סמכות ייחודית לדון בתובענה - פרשנות מרחיבה, הכוללת גם בן זוג לשעבר, זאת מטעמים מספר עליהם אעמוד להלן."
השופטת רוטשילד בתמ"ש (משפחה ת"א) 8764/04 עו"ד ס.ש. נ' ד.נ., תק-מש 2008(1), 270 , 274 (2008), סבורה כי:
"לכאורה, משסעיף 1(2)(א) המתייחס לבן זוג ככולל גם "בן זוג לשעבר", ואילו באשר לבני המשפחה האחרים הושמט המונח "לשעבר", מתבקשת המסקנה, כי כאשר עסקינן בגיס לשעבר, כענייננו, אין האחרון נופל בגדר הביטוי "בן משפחתו" שבחוק.
על אף האמור לעיל, נראה, כי בעניין זה יש לאמץ את גישת המשיב, ולפרש את סעיף 1(2)(ו) כחל גם על גיס לשעבר."
דברים דומים משמיענו כב' השופט נֹעם סולברג ה"פ 8391/09 (מחוזי) אילנית אשור תורג'מן נגד רות אלמוג תורג'מןואחרים, (פורסם בנבו):
"סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה משתרעת גם על תובענה נגד גיס לשעבר, ובלבד שנושא התובענה נובע מן הקשר המשפחתי בין בני הזוג בתקופה שבה היו כאלה."
כיצד נבחן את המקרה בענייננו?
"אמת המידה לקביעת הקשר בין עילת התביעה לבין הסכסוך בתוך המשפחה היא שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה. נמצא, כי מחד גיסא לא די בקשר רחוק וזניח. מאידך גיסא לא נדרש שהסיבה היחידה והבלעדית להיווצרותה של עילת התביעה הוא הסכסוך המשפחתי. די בכך שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה, כדי שנראה את עילתה של התובענה בסכסוך בתוך המשפחה... יש לאתר את גורמי הסכסוך השונים תוך בחינת השאלה אם לגורמים המשפחתיים הייתה השפעה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה" [רע"א 6558/99 חבס נ. חבס, פ"ד נד(4) 337, בעמוד 344].
השתלשלות העניינים המפורטת בכתב התביעה, מעלה, כי כל הצדדים היו הצד המוכר במסגרת הסכם מכר עם צדדים שלישיים שאינם רלוונטיים לענייננו. הנתבעים החזיקו בדירה, בלא ששילמו כל תשלום בעבור דמי שכירות או שימוש, ועל פי הטענה, לא מסרו את החזקה לרוכשים על פי הסכם המכר ובכך הובילו להפרת ההסכם עימם ולנזקים המפורטים בכתב התביעה.