דרך ארץ (יזראל וואי) שירותי תיירות חינוכית בע"מ נ' דותן

החלטה

בקשה למינוי בורר

1.המבקשת עותרת למינוי בורר בסכסוך שנתגלע, לטענתה, בינה לבין המשיב.

ביום 20.1.11 נכרת עם המשיב "הסכם לשיתוף פעולה" המסדיר ניהול מחנות קיץ טכנולוגיים תחת השם "eCamp" (להלן – ההסכם), והמכיל בסעיף 14 שבו תנית בוררות הקובעת כי "כל חילוקי דעות או סכסוכים בין השותפים לגבי פירושו של הסכם זה או של כל סעיף מסעיפיו או של כל נספח מנספחיו או לגבי כל עניין הנובע מהיחסים בין השותפים שנוצרו בתוקף הסכם זה או כל עניין אחר הקשור בשותפות ימסרו להכרעתו של בורר שיוסכם עליו פה אחד בין כל השותפים להסכם זה...".

לטענת המבקשת, בין הצדדים התגלע סכסוך על רקע הפרות שונות של ההסכם מצד המשיב. ביום 30.9.13 אף הודיע המשיב למבקשת על רצונו לפרק את השותפות. הצעות למינוי בורר ולרכישת השותפות בדרך של BMBY לא הובילו להסכמה, וביום 10.10.13 הודיע המשיב למבקשת על פירוק השותפות.

2.יצויין כי בד בבד עם בקשת המינוי, הגישה המבקשת גם בקשה לצו מניעה זמני שיאסור על המשיב לבצע פעולות שיש בהן משום תחרות בעסקיה, לעשות שימוש בשמות התחום של השותפות ובתכנים המצויים בשרתי פרויקט השותפות. לאחר שמיעת הצדדים, לאור אי התנגדות המשיב כי המבקשת תעשה שימוש בלעדי בשם "eCamp" ולאור הצהרות המשיב לפיהן אינו עושה שימוש במותג "eCamp"– ניתן ביום 3.12.13 צו מניעה זמני, לגביו קבוע בפני דיון בבקשת המבקשת לפי פקודת בזיון בית המשפט, בה נטען כי המשיב אינו מכבד את צו המניעה ומפר אותו.

3.המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, ההסכם עליו נסמכת הבקשה, לא נכרת כלל בינו לבין המבקשת, וממילא לא חלה על מערכת היחסים שביניהם תניית הבוררות. לגישתו, ההסכם נכרת בינו לבין חברת אורנים יוזמות חינוכיות בע"מ (להלן – אורנים) באמצעות מקימה – שלמה ליפשיץ (להלן – ליפשיץ) שעסקה בפיתוח תוכניות לימוד לקהילות יהודיות בעולם ולהבאת בני נוער יהודים מחו"ל לטיולים ומחנות בישראל. ההסכם נכרת אף למעלה משלוש שנים לאחר שהחל שיתוף הפעולה ביניהם. בהמשך, מכר ליפשיץ את חלקו בשותפות למבקשת – והדבר נודע למשיב רק בדיעבד, ומבלי לקבל את הסכמתו. בין הצדדים דנן לא נכרת הסכם שותפות חדש, מה גם שחלק מהוראות ההסכם הינן אישיות ודורשות מידה גבוהה של אמון שלא היה מצוי בינו לבין המבקשת.

4.בחנתי את טענות הצדדים וראיתי לקבל את הבקשה.

אמנם כפי טענת המשיב, ההסכם עליו נסמכת הבקשה לא נחתם בינו לבין המבקשת כצדדים ישירים, אולם יש לראות במבקשת כ"חליפתה" של אורנים, בהתאם לסעיף 4 לחוק הבוררות ["הסכם בוררות וסמכותו של בורר על פיו כוחם יפה גם לגבי חליפיהם של הצדדים להסכם"]. מדובר במי שרכשה את זכויותיה של אורנים, נכנסה בנעליה כשותפה במיזם עם המשיב, ונטלה על עצמה את הזכויות והחובות הנגזרות מכך – לרבות הסכמתה להתדיין בהליך בוררות [ראו לעניין זה האמור בספרה של ס' אוטולנגי, בוררות – דין ונוהל, מהדורה רביעית, בעמודים 108, 111].

5.אף המשיב התייחס למבקשת לאורך דרכם העסקית המשותפת כשותפתו למיזם – וכצד להסכם. לא בכדי אף הודיע לה המשיב על רצונו לפרק את השותפות, כשהדבר אף עולה במפורש ממכתביו למבקשת שצורפו לתגובתו לבקשה דנן [מכתב מיום 24.6.13; מכתב מיום 31.7.13; מכתב מיום 14.8.13; מכתב מיום 21.8.13, וכד']. הפועל היוצא הוא שיש לראות את הצדדים דנן ככפופים לתניית הבוררות בסעיף 14 להסכם.

6.לפי סעיף 14 להסכם, הגורם אותו הסמיכו הצדדים למנות את הבורר הינו יו"ר לשכת עורכי הדין. עם זאת, משהמשיב הביע התנגדות לעצם המינוי, אך לא כפר בסמכותו של בית משפט זה לקבוע את זהות הבורר, הרי שניתן להתבונן על בעלי הדין כמי שהסכימו מכללא להעברת סמכות מינוי הבורר לבית המשפט.

אשר על כן, אני מורה על מינויו של השופט בדימוס יעקב שמעוני, מבית אסיה, רחוב וייצמן תל- אביב, כבורר בסכסוך בין הצדדים.

ניתנה היום, י' אדר תשע"ד, 10 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: