דרך ארץ הייוויי 1997 בע"מ נ' עדני ואח'

פסק דין

ביום 31.1.07 נמצאה המונית של הנתבע 1 שהיתה נהוגה בידי הנתבעת2 בתעלה בצד הדרך בכביש המוביל לכביש 6 שנמצא באחריות החברה המתפעלת את כביש 6 (התובעת).

התובעת טוענת כי המונית הגיעה לצד הכביש לאחר שהיא עלתה על מעקה הבטיחות ושברה חלקים ממנו וכן שברה תמרור שהוצב במקום. התובעת תיקנה את הנזקים שגרמה המונית לטענתה, והיא תובעת את עלות הנזקים בסך 5,990 ₪ וכן שכ"ט שמאי וכן הפרשי הצמדה וריבית ובסה"כ 6,790 ₪ מהנתבעים.

הנתבעים טוענים כי אמנם המונית הגיעה לצד הכביש- לתעלה- ואולם היא לא עלתה על מעקה הבטיחות אלא ירדה לפניו ולא פגעה בו כלל לכן לטענתם הם לא חייבים דבר לנתבעת.

העידו בפני סייר של התובעת, מר מוטי בריל, שהגיע למקום הארוע בבוקר היום שלמחרת התאונה עצמה (שאירעה בסביבות חצות הלילה) וצילם את הנזקים ואת המונית. כמו"כ העידה מטעם התובעת גב' אוסנת מיכאלי המשמשת כמנהלת תביעות ביטוח בכביש 6 אשר העידה על עלות תיקון הנזקים. מטעם הנתבעים העידה הנתבעת 2 אשר נהגה במונית בעת הארוע.

מעדות הסייר ומהתמונות שהוגשו באמצעותו ושצולמו על ידו, ניתן לראות כי מעקה הבטיחות, במקום הסמוך למקום מציאת המונית בתעלה, היה שבור. ניתן לראות כי על מעקה הבטיחות ישנים סימני שמן כמו גם על התמרור שנפגע. כן ניתן לראות בתמונות כי חזית המונית נפגעה אף היא בגחון ובחלקה הקידמי תחתון. מכל הממצאים הללו ביקש הסייר ללמוד כי המונית היא זו שפגעה בגדר הבטיחות.

הגב' אסנת מיכאלי נתנה את התצהיר התומך בתביעה שכלל מלבד כתב התביעה גם את חו"ד השמאי לגבי הנזקים וגם את תמונות המונית, המעקה והתמרור. הגב' מיכאלי הסבירה כי בארוע ניזוקו 4 פלטות מתוך המעקה כאשר אורך כל אחת מהם היא 4 מטר. לתביעה צורפה כאמור חו"ד שמאי וממנה עולה כי הנזק הישיר הוא 4,792 ₪ שנובעים מהחלפת 16 מ' מעקה, אבטחת אתר העבודה, התמרור, עלות מהנדס, ביקור של אבטחת איכות וניהול תיק בהנה"ח כולל מעקב תיעוד וסריקה. כמו,כ קבע השמאי סך נוסף של 25% מהנזק כתקורה שנובעת מהמערכת שצריכה התובעת להחזיק כדי לטפל בתאונות שגורמות נזק לכביש ולאביזריו.

כאמור מטעם הנתבעים העידה הנתבעת 2 בלבד אשר נהגה במונית בעת שזו הגיעה לתעלה. לדבריה מדובר היה ביום גשום ובשיירת מכוניות שלפתע עצרה וכדי למנוע תאונה היא משכה, לדבריה, את ההגה לצד ימין וגלשה לעבר התעלה מבלי לפגוע כלל במעקה הבטיחות. לדבריה למונית לא נגרם כל נזק, דבר המוכיח שהמונית לא עלתה על המעקה אלא גלשה לצד הדרך.

לאחר עיון בטענות הצדדים ומאחר ומדובר בתביעה כספית שבה די בבדיקת מאזן ההסתברויות ואין צורך בשכנוע מעבר לכל ספק סביר, באתי למסקנה שהצדק עם התובעת. השילוב של מקום המצאות המונית לאחר התאונה, כפי שנראה בתמונות, כתמי השמן, סימנים על המעקות ומצב המונית אשר נפגעה בחלקה הקדמי, מתיישב יותר עם המסקנה שהמונית פגעה במעקה ובתמרור מאשר עם המסקנה שהמונית ירדה לצד הדרך מבלי לפגוע במעקה. לא זו בלבד אלא שמהתמונות עולה כי אין אפשרות כלל שהמונית תגיע לתחתית התעלה, כפי שנראה בתמונות, מבלי שהיא תעלה על מעקה הבטיחות שכן אם הירידה היתה כפי שהעידה הנתבעת המונית היתה אמורה להתקע ואף להתהפך לפני המקום בו נתקעה, במקום שרואים (בתמונה 16 שצורפה על ידי התובעת) את הצינור קצת לפני שלט ההכוונה "צומת מודיעין". העובדה שהמונית הגיעה להיכן שהגיעה מלמדת שהיא עשתה זאת דרך מעקה הבטיחות.

באשר לנזקים, יש מקום לחייב את הנתבעים על הנזקים הישירים כפי שנקבעו בחוה"ד ואולם נזקי התקורה לא הוכחו כדבעי. לא הובאו ראיות כלשהם על עלות אחזקת המחלקה המטפלת בתביעות. אינני מוצא גם כל הסבר הגיוני מדוע לקבוע את התקורה לפי 25% מהנזק. לא ברור לי מה הקשר בין גובה הנזק לגובה התקורה לפיכך נזק זה לא הוכח ואין לפצות בגינו .

אני מחייב איפוא את הנתבעים לשלם לתובעת את הסך של 5,000 ₪ (הנזק הישיר בצירוף הפרשי הצמדה וריבית) וכן את הוצאות האגרה וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ + מע"מ.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ט תשרי תשע"א, 07 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה