דריי ניר נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפני ערעור על החלטת בית משפט לתעבורה על פיה דחה בית המשפט את בקשת המערער לביטול פסק דין שניתן בהעדרו.

המערער נידון בהעדרו ביום 9.11.09 בגין עבירה של אי ציות לתמרור וקנס בסך 500 ₪.

בבקשה לביטול פסק דין ציין המערער כי לא יכול להתייצב בבית המשפט בגלל בעיות אישיות

בית המשפט קמא דחה הבקשה תוך שהפנה להלכות בדבר ביטול פסק דין שנקבעו בין היתר ברע"פ 9142/01 סוריה איטליה נ' מדינת ישראל, פד"י נז' 793 ותוך שציין כי לא ניתן כל נימוק המצדיק היעדרות המבקש לדיון אליו זומן כדין ואף ציין כי לא מצא כי עיוות דין שנגרם למערער עקב ההרשעה.

המערער הגיש ערעור ללא כל נימוקים למעט כך שציין שברצונו לערער על ההחלטה.

בדיון היום ציין המערער כי הוא מבקש לערער על ההחלטה לאחר שלטענתו התמרור- ב-2 תמרור המורה על אין כניסה אינו חוקי ומכאן בקשתו לבטל החלטת בית המשפט.

ב"כ המשיבה התנגד לבקשה תוך שציין כי החלטת בית המשפט בדין יסודה ואין מקום להיעתר לה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להדחות. אף כיום לא מצאתי כל נימוק מטעם המערער המצדיק את אי התייצבותו כאשר בבקשה נאמר שהמערער לא התייצב בגלל סיבות אישיות ובערעור ציין המערער נימוקים מעט אחרים ובכל מקרה לא נתן כל נימוק המצדיק היעדרותו מן הדיון.

אף ביחס לשאלת עיוות הדין אשר עלול להיגרם מעצם ההרשעה הרי המסמכים אליהם הפנה המערער כיום לא הוגשו כלל לבית משפט קמא, גם לא בבקשה שהוגשה על ידו לביטול פסק הדין.

זאת ועוד, כפי שציין בית המשפט קמא, המערער עצמו טען בפני השוטר כי נכנס לחניה ובכך למעשה הודה בעבירה ואף כיום לא טען אחרת אלא הטענות התמקדו באי חוקיות התמרור בשים לב למסמכים שכאמור לא הוגשו כאן כלל לבית משפט קמא וכידוע אין מקום לקבל ראיות חדשות בערעור אלא במקרים המתאימים.

למעלה מן הצורך אציין כי אף עיון במסמכים שהוגשו לא מבסס את טענת המערער במובן זה שהרשות המקומית הפנתה המערער ביחס לתוכנית לחברה עצמה שבשטחה ככל הנראה נמצא התמרור והכל אף בשים לב לאמור בתקנה 22(א) לתקנות התעבורה על פיה על עובר דרך לקיים הוראות התמרור אלא אם הוכיח שהתמרור הוצב שלא כדין.

מכל האמור לעיל, הנני דוחה הערעור.

ניתנה והודעה היום כ"ח סיון תש"ע, 10/06/2010 במעמד הנוכחים.

יעל רז-לוי, שופטת

הוקלד על ידי: מאור מורגנשטרן