החלטה
1.לפני בקשת דרייה אנרגיה בע"מ ומר אביב דרייה (להלן: "המבקשים"), להורות שהמצאת כתב התביעה למשיבה 2 , Alstom SA - חברה ציבורית צרפתית (להלן: "אלסטום") ולמשיבה 3,Alstom Power SA - חברה צרפתית (להלן: "אלסטום פאוור") שנעשתה למשיבה 1, אלסטום ישראל בע"מ (להלן : "אלסטום ישראל"), היא המצאה כדין בהתאם לתקנה 482 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") ומשכך יש ליתן פסק דין נגד אלסטום ואלסטום פאוור בהיעדר הגנה מטעמם בהתאם לתקנה 97 לתקנות (המשיבות 2 ו-3 יקראו למען הנוחות – "המשיבות").
2.לאחר שהצדדים החליפו תגובותיהם לבקשה, סברתי כי ניתן לקדם פתרון פרקטי כדי לדון בתובענה גופה וזימנתי את הצדדים לדיון קצר, אלא שהמלצתי לא התקבלה ומשכך אתייחס לבקשה.
3.כבר אומר כי לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בבקשה, בתגובות ובתשובות ראיתי לדחות את הבקשה מאחר שלא שוכנעתי שאלסטום ישראל מורשה לקבלת כתבי בי דין מטעם המשיבות.
4.תחילה, אביא בקצרה את טענות הצדדים.
המבקשים טוענים שבמקרה דנא מתקיים "קשר אינטנסיבי" בין אלסטום ישראל לבין המשיבות. לטענתם מונה הנהלת אלסטום ישראל שלושה חברים שהם תושבי חוץ, כי "לפחות אחד משלושת המנהלים הזרים הנ"ל, מר דניס קושט, משמש, בנוסף, בתפקידי ניהול בכירים ..." אצל המשיבות וכי העובדה שמר דניס קושט (להלן: "קושט") מכהן בתפקידי ניהול אצל אלסטום ישראל וכן אצל המשיבות מלמדת על מעורבות המשיבות בענייניה של אלסטום ישראל ובנסיבות אלה "חזקה על מר קושט כי קיבל את הדיווח במסגרת דירקטוריון אלסטום ישראל על הגשת כתב התביעה..... " ועל כן יש ליחס את הידיעה הזאת למשיבות.
עוד טוענים המבקשים שבהודעת המינוי של מר ניסים זווילי (להלן: "זווילי") לנשיא אלסטום ישראל צוין שזווילי "עומד בראש הנציגות הישראלית של 'ענקית התשתית הצרפתית אלסטום' בישראל, הנמצאת 'בבעלותה המלאה'..." של קבוצת אלסטום, ובכך רואות המשיבות בזווילי מורשה בניהול עסקים מטעמן בישראל כפי שעולה מהתכתבויות בין הצדדים בהן הופנו גורמים חיצוניים שביקשו לנהל משא ומתן עסקי עם קבוצת אלסטום, אל מר זווילי.
להדגשת הקשר בין אלסטום ישראל והמשיבות הצביעו המבקשים על הקשר שגם אלסטום ישראת והמשיבות מייחסים לו והצביעו על כך שמר אבי מוגינשטיין (להלן: "מוגינשטיין"), אחד מעובדי אלסטום ישראל דרש מהמבקשים כי כל התכתבות לגורם כלשהו בקבוצת אלסטום מחוץ לישראל יעברו דרכו והוא יעבירן "אל המקום המתאים בארגון".
המבקשים מוסיפים כי יש סממנים חיצוניים המלמדים על קשר אינטנסיבי בין אלסטום ישראל לבין המשיבות ולמשל נטען לזהות ה"לוגו", לזהות עיצוב כרטיסי הביקור, לזהות כתובת הדואר האלקטרוני , לשימוש במשרדי אלסטום ישראל לשם קיום פגישות וכיו"ב.
בנסיבות אלה, טוענים המבקשים כי יש לראות באלסטום ישראל 'מורשה לקבלת כתבי בי דין' בהתאם לתקנה 482 לתקנות, ומשכך כתב התביעה הומצא למשיבות כדין.
5.אלסטום ישראל מתנגדת לבקשה וטוענת שהיא אינה מורשית בהנהלת עסקי המשיבות וכי גם אם יש קשר כלשהו הרי אין היא מהווה מורשה לקבלת כתבי בי-דין. לטענתה, היא נוסדה בשנת 2009, כי היא חברה נינה של אלסטום ואינה בעלת קשר ישיר לאלסטום פאוור. עוד נטען כי ב"עץ חברות מסועף זה....מעורבות בני המשפחה אחד בחייו היומיומיים של האחר הינה מינימלית (אם בכלל קיימת)..".
אלסטום ישראל טוענת שבנסיבות המקרה דנא, "מבחן האינטנסיביות" אינו מתקיים שכן המדובר ביישויות נפרדות לחלוטין שפועלות באופן עצמאי "וללא קשר עסקי רציף...". לטענת אלסטום ישראל, אלסטום פאוור אינה מחזיקה במניותיה באופן ישיר או עקיף ולאלסטום אין שליטה אקטיבית בענייניה העסקיים של אלסטום ישראל. עוד נטען, שטענות המבקשים בדבר זהות ה"לוגו" ופרסומים שונים באינטרנט אינן מעידות על אינטנסיביות הקשר בין אלסטום ישראל למשיבות ומהוות אך איזכור להשתייכות אלסטום ישראל לקונצרן עולמי המורכב מעשרות רבות של חברות.
בנוסף נטען, שאלסטום ישראל היא חברה המנוהלת באופן עצמאי ונפרד מן המשיבות, כי אינה מקבלת הזמנות או מסמכים עבור המשיבות, כי פעילותה העסקית אינה דומה לפעילות העסקית של אלסטום וכי בהיעדר מורשה העוסק אותה שעה בעצמו באותה פעילות עסקית, אין תחולה לתקנה 482 לתקנות.
אלסטום ישראל מוסיפה כי זהות נציגי ההנהלה שונה, כי זווילי אינו משמש בתפקיד כלשהו בחברות בעלות השליטה בה וכי קושט לא משמש כחבר דירקטוריון אצל המשיבות.
אלסטום ישראל טוענת שבנסיבות דנא, אין תנאי תקנה 482 לתקנות מתקיימים והיא אינה 'מורשה לקבלת כתבי בי דין' עבור המשיבות. עוד נטען, כי גם במקרה בו יקבע בית המשפט כי בוצעה המצאה כדין למשיבות הרי שאין מקום למתן פסק דין נגדם "משום החשש לפגיעה בזכויות היסוד" שלהן ולאור הוראות תקנה 97(א) לתקנות.
6.במענה לטענות המבקשים לפיהן גורמים באלסטום ישראל הציגו עצמם כנציגים מקומיים של המשיבות, לרבות תכתובות שהוחלפו בין המבקשים או מי מהם לבין מוגינשטיין, נטען כי המדובר בתכתובות שהוחלפו עובר להקמת אלסטום ישראל ואין בהן כדי ללמד דבר על אינטנסיביות הקשר בין אלסטום ישראל לבין המשיבות, לאחר שזו הוקמה.
7.ולהכרעתי.
כאמור, לאחר עיון בטענות הצדדים, ראיתי לדחות את הבקשה.
התקנה הרלבנטית, שעליה נסמכת הבקשה דנא, היא תקנה 482 (א) לתקנות שזו לשונה:
"(א)היתה התובענה בענין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באותו אזור שיפוט."