ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
150171-09
20/06/2010
|
בפני השופט:
משה סובל
|
- נגד - |
התובע:
דרור אנגל נכסים בע"מ
|
הנתבע:
1. גאולת חיים בע"מ 2. גאולה חיים
|
פסק-דין |
פסק דין
א. מבוא
לפניי תביעה כספית בסך 171,976 ₪, שהגישה התובעת בהליך של סדר דין מקוצר כנגד הנתבעות, בהתאם לחוזה שכירות בלתי מוגנת בו התקשרו הצדדים ביום 7.8.07, (להלן: "ההסכם"), לפיו שכרו הנתבעות מהתובעת נכס מקרקעין המצוי ברח' המסגר 53, תל-אביב, המהווה אולם בשטח של כ – 200 מ"ר, בקומה ד' של בניין מסחרי (להלן: "המושכר").
בהתאם להסכם נקבעה תקופת שכירות למשך 36 חודשים שתחילתה ביום 1.9.07, וסיומה ביום 31.8.10.
רכיבי התביעה, כפי שאלה הופיעו בסעיף 27 לכתב התביעה כללו:
דמי שכירות בגין חודשים 6-7/08, בסך 30,160 ₪, בצירוף ריבית בנקאית מרבית.
דמי שכירות בגין חודשים 10-12/08, בסך 42,227.55 ₪, בצירוף ריבית בנקאית מרבית.
הפרשי דמי שכירות מיום 31.8.09 ועד ליום 1.1.09, בסך 19,260 ₪, בצירוף ריבית בנקאית מרבית.
הפרשי דמי שכירות מיום 1.9.09 ועד ליום 31.8.10, בסך 33,744 ₪, בצירוף ריבית בנקאית מרבית.
תשלום ארנונה בסך 78,432.80 ₪, בצירוף הצמדה וריבית כדין.
תשלום לוועד הבית בסך 9,240 ₪, בצירוף הצמדה וריבית כדין.
הנתבעות הגישו בקשה למתן רשות להתגונן, אשר נתמכה בתצהירה של הנתבעת 2, שהינה מנהלת הנתבעת 1 (להלן: "החברה"), ובעליה (בש"א 205367/09).
במסגרת הדיון בבקשת הנתבעות למתן רשות להתגונן שהתקיים לפניי ביום 22.6.09, אישרה ב"כ הנתבעות לפרוטוקול, כי הנתבעות מודות בחיוב הנתבע בגין תשלומי הארנונה וכן בגין התשלום לוועד הבית. בהתאם להחלטתי שניתנה בתום הדיון הוריתי כי התשלום לוועד הבית וכן תשלומי הארנונה יבוצעו על ידי הנתבעות כפי שהוצהר והוסכם על ידי הצדדים לפרוטוקול. בנקודה זו אוסיף כי בעניין תשלומי הארנונה כבר ציינתי בהחלטתי האמורה את העובדה שבתחילת השכירות דאגה התובעת לרשום את החברה בתור מחזיקה של הנכס המושכר בספרי העירייה ולכן בהתאם לפקודת העיריות, ממילא חובת תשלום הארנונה חלה על המחזיק: דהיינו על החברה.
לפיכך, ובהתאם לאמור, פסק הדין אינו מתייחס לשני רכיבי התביעה הנ"ל.
במסגרת דיון ההוכחות שהתקיים לפניי שמעתי עדויות הצדדים. מטעם התובעת הוגשו תצהיריהם ונשמעה עדותם של מר ניר אנגל, מנהליה ובעליה של התובעת (להלן: ""מנהל התובעת"), וכן של המתווך מר אסף ויינטרוב (להלן: "המתווך"). מטעם הנתבעות הוגש תצהירה ונשמעה עדותה של הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת").
אוסיף ואציין כי במסגרת עדותו בפניי, אישר מנהל התובעת כי חילט את הפיקדון שהפקידו בידיו הנתבעות על פי ההסכם וזאת כנגד תשלום דמי השכירות לחודשים אוקטובר – דצמבר 2008. כך אישר מנהל התובעת בעדותו: "אני מסכים כי נכון להיום אין צורך לדון בשלושת חודשי השכירות אוקטובר עד דצמבר 2008 שכן הם נפרעו בדרך של חילוט הפיקדון ויש לדון רק ביתר רכיבי התביעה".(עמ' 13 לפרוטו' שורות 14-16).
לפיכך, כל שנותר לי לדון במסגרת פסק הדין הוא ברכיבי התביעה המופיעים בסעיף 3 א', ג' ו – ד', שלעיל.
בהתאם להחלטתי הגישו הצדדים סיכום טענותיהם בכתב.
ב. טענות הצדדים והעובדות שהוכחו
ב.1 רכיב התביעה בגין דמי שכירות לחודשים 6-7/08