דרורי נ' תירוש ואח'

פסק דין

לפניי תביעה כספית לתשלום סך של 16,380 ₪ בגין עבודות שיפוץ, שבהתאם לנטען בוצעו על ידי התובע עבור הנתבעים.

בהתאם לכתב התביעה, ביום 19.06.12 הוזמן התובע על ידי הנתבעים, לבצע עבודות פירוק ריצוף והתקנת ריצוף חדש בחדר אמבטיה בבית אותו שכרו ברחוב הזורע 45 בכפר שמריהו.

הצדדים הסכימו כי התובע יבצע את העבודות בהתאם להצעת מחיר, שסוכמה בין הצדדים על סך 14,000 ₪ בצירוף מע"מ, אשר ישולמו על ידי בעלי הדירה. את בעלי הדירה ייצגה, בהתאם לנטען, עו"ד מיכל כספי.

בהתאם לנטען, במהלך ביצוע העבודות ביום 20.06.12, הבחין התובע כי בשל נזילת מים ממקום המפגש של האמבטיה עם הקיר האנכי יש לפרק את האמבטיה, לבצע עבודות איטום ולהתקין אמבטיה חדשה. לכן, יצר התובע קשר עם נתבעת 2, ששהתה באותה עת בחו"ל ועדכן אותה בממצאים ובכך שעליו לעדכן את הצעת המחיר לביצוע העבודה לסכום כולל של 28,000 ₪ בצירוף מע"מ. לטענת התובע, נתבעת 2 אישרה לו לבצע את העבודה בהתאם להצעת המחיר המעודכנת ותשלום תוספת של 14,000 ₪ בצירוף מע"מ על ידי הנתבעים.

בהתאם לנטען, חלקם של הבעלים בסך 14,000 ₪ בצירוף מע"מ שולם ואילו חלקם של הנתבעים לא שולם עד היום. הנתבעים, כך נטען, דרשו מהתובע לחתום על תצהיר ובו הסבר ופירוט לליקויים השונים שנתגלו בחדר האמבטיה, תוצאת עבודתו הרשלנית של הקבלן אשר התקין אותה שנתיים קודם לכן. כאשר סירב התובע לחתום על התצהיר לבקשת הנתבעים, הודיעו לו הנתבעים כי לא ישלמו לו עבור העבודה שביצע.

בהתאם לנטען, בין הצדדים נכרת הסכם מחייב. הנתבעים התעשרו על חשבונו של התובע כאשר קיבלו את השירות במלואו והפרו את ההסכם לשלם לתובע את התמורה שהתחייבו כאמור.

בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי העבודות שהתחייב התובע לעשות לא בוצעו כנדרש. לטענת הנתבעים, כתוצאה מהנזילות והרטיבות בחדר האמבטיה הריצוף קיבל כתמים שחורים וכתמי לחות, ולכן דחו את דרישת התובע לתשלום. עוד נטען, כי הזמנת העבודה בוצעה על ידי עו"ד כספי, נציגת הבעלים, ולפיכך אין הם צד להסכם.

עוד טענו הנתבעים, כי התובע שימש מפקח הבנייה של הבית, אשר בנייתו הושלמה לפני כ- 3 שנים וכן היה אחראי לתחזוקתו השוטפת של הבית הריק. הנתבעים טענו כי לפני ובמסגרת חתימת הסכם השכירות ביקשו לבצע, על חשבונם, מספר שינויים במושכר, לרבות באמבטיית הילדים. לדבריהם, בתוך כך נאלצו לשכור את שירותיו של מר דרורי וקבלן אליו הפנה אותם. לטענת הנתבעים, חודשים ספורים לאחר ביצוע עבודות השיפוץ התגלו כתמי רטיבות כתוצאה מנזילה. בקשתם של הנתבעים לבעלת הדירה לתקן ולהחליף את הריצוף נדחתה במשך שנתיים, ורק במועד חידוש הסכם השכירות הוצע על ידי נציגת הבעלים לבצע את השיפוץ והתיקונים באמצעות מר דרורי ובהתאם להצעת המחיר הראשונית בסך של 14,000 ₪ כולל מע"מ.

בכתב ההגנה פרטו הנתבעים כי "אולצו" להסכים לתוספת המחיר, זאת לאחר שיחה טלפונית עם התובע ועם עו"ד כספי "בלית ברירה הסכימה אשתי שאם העבודה תתבצע על הצד הטוב ביותר ניקח זאת על עצמנו". בהמשך לכך נטען "עבודה אומנם התבצעה פה אבל לא התיקון – הרצפה באותו מצב בדיוק – אבל ממש בדיוק של 100% כמו לפני תחילת העבודה. ברור שלא לזו הייתה הכוונה". הנתבעים טענו כי ביקשו מהתובע לזמן את הקבלן שביצע את השיפוץ, שנתיים קודם לכן, לשם לקיחת אחריות על הנזילות והנזק, אולם התובע סירב לשתף עימם פעולה. הנתבעים טענו כי הבטיחו לתובע כי ככל שיתקבל פיצוי מהקבלן, בסיוע תצהיר התובע יעבירו את מלוא הפיצוי לתובע על חשבון עבודתו.

לפניי העידו התובע ושני הנתבעים. הובהר כי בין הצדדים התקיים הליך גישור אשר לא צלח.

התובע חזר על גרסתו כפי שפורטה בכתב התביעה והוסיף כי גם לאחר שהוגשה התביעה נעשה ניסיון בין הצדדים להגיע להבנה, אולם הנתבעים עמדו על דרישתם ולפיה התובע ימסור להם תצהיר, תמונות ותיעוד לליקויים ולנזקים שלטענתם נגרמו להם על ידי הקבלן שביצע את הפיצויים. התובע חזר וטען כי ביצע את העבודה ללא דופי ובהתאם למוסכם, זאת לאחר שקיבל אישור טלפוני מהנתבעים לתשלום סך נוסף של 14,000 ₪ בצירוף מע"מ כאמור. התובע הבהיר כי לא רצה להיקלע למחלוקת משפטית ולסכסוך בין הנתבעים לבין הקבלן המבצע, ולכן סירב לבקשה למתן תצהיר בהתאם לבקשת הנתבעים. התובע הוסיף כי בשלב מאוחר יותר הסכים לתת תצהיר לנתבעים, אולם הנתבעים לא הסכימו לשלם לו בגין העבודה שביצע אלא רק לאחר שתתברר התביעה כנגד הקבלן ככל שתוגש.

נתבע 1 העיד לפניי ופירט את גרסת הנתבעים, לרבות טענות לתרמית, שיתוף פעולה בין התובע לקבלן המבצע, טענות לעבודה רשלנית של התובע ולסחיטה. יודגש כי נתבע 1, בעלה של נתבעת 2, לא היה שותף לשיחה הטלפונית שהתקיימה בין התובע לנתבעת 2, אך הבהיר כי נתבעת 2 התייעצה עימו בטרם נתנה את הסכמתה לתוספת המחיר והבהיר כי ההסכמה לתשלום נוסף הייתה מותנית בכך שלאחר התקנת הריצוף וביצוע התיקון לא יהיו הבדלי גוון בין ריצוף החדרים בדירה לריצוף חדר האמבטיה.

נתבעת 2, במהלך עדותה פירטה את נסיבות שיחת הטלפון שקיימה עם התובע וההסכמה שניתנה על ידה לתשלום הנוסף לביצוע השיפוץ. נתבעת 2 הסבירה, במסגרת עדותה כי במועד כניסתם למושכר ביצעו, על חשבונם שיפוץ במושכר. לאחר השיפוץ התגלתה נזילה מחדר האמבטיה לקומה התחתונה. בהסכמת נציגת בעלי הדירה ולאחר שהנתבעים הסכימו לקבל את שירותי השיפוץ מהתובע, הוסכם כי הריצוף בחדר האמבטיה יוחלף לשם טיפול בנזילה בעלות של 14,000 ₪ בצירוף מע"מ, אשר ישולמו על ידי הבעלים. נתבעת 2 הודתה כי במהלך שהייתה בחו"ל, בעת שהתובע התחייב לבצע את השיפוץ כאמור, פנה התובע אליה בשיחת טלפון והבהיר לה כי עלות התיקון הינה גבוהה מזו שסבר בתחילה, מכיוון שיש לפרק את האמבטיה ולהחליפה. נתבעת 2 הודתה כי נאלצה להסכים להצעת המחיר הגבוהה ולתוספת התשלום, לאחר שפנייתה לנציגת הבעלים, להשתתפות בעלות התיקון, נדחתה ומכיוון שרצתה שהתובע ישלים את התיקון בטרם תשוב לארץ משהייתה בחו"ל. "אני הייתי בחו"ל האמבטיה מפורקת לחלוטין, מה הייתה לי אפשרות לעשות? להשאיר את זה ככה ולחזור הביתה? אמרתי לו רן (התובע-הערה שלי) אין לנו ברירה. אמבטיה חדשה הזמנתי שיביאו, שילמתי עליה. אין לי הרבה ברירה לגבי זה... זה עניין שלנו אישי. 'תגמור את העבודה אם זה יראה באמת כמו שאתה מבטיח, ריצוף נקי, בלי כתמים, אותו צבע כמו הבית אז אין לנו ברירה ונשלם'. אמרתי לו שזה לא הוגן, גם הוסיף פי שתיים מהמחיר שסגרנו, גם אמבטיה חדשה" (עמוד 5 לפרוטוקול הדיון, שורות 10-14). עוד הוסיפה וטענה נתבעת 2, כי התובע הטעה אותה בהצעת המחיר הראשונית ואף העלתה השערה כי היה מודה לליקויים וכי גבה מחיר מופקע תוך שהוא מנצל אותה ואת בעלה.

התובע הכחיש את טענת הנתבעים, ולפיהן הסכמתם לתשלום הנוסף, היתה מותנית וניתנה בכפוף לכך שהריצוף החדש שיונח בחדר האמבטיה יהיה תואם לגוון הריצוף בחדרים הסמוכים. התובע הסביר עמדתו זו והבהיר כי המדובר בריצוף טבעי ובאבן הסופגת מים, כך שהגם שנפתרה בעיית הרטיבות והנזילה, המדובר בחדר אמבטיה הסופג רטיבות והגורם לשינויים בגוון של האבן ולכן לא יכול היה להסכים לתנאי שאינו יכול לעמוד בו ואשר אינו תלוי בו. התובע אף הוסיף כי הציע לנתבעים לרצף את האמבטיה בקרמיקה, כך שלא תספוג את הרטיבות, אולם הנתבעים סירבו לכך. התובע טען כי האבן היא אבן שסופקה על ידי הבעלים והתובע הבהיר כי אין לו כל אחריות לטיב ולתוצאה של הנחתה של האבן בחדר האמבטיה.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועדותם לפניי, שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל במלואה.

אין מחלוקת בין הצדדים כי הגם שהצעת המחיר הראשונית הייתה על סך של 14,000 ₪ בצירוף מע"מ, אשר ישולמו על ידי נציג הבעלים, לאחר שהחלה העבודה פנה התובע אל הנתבעים בדרישה לתוספת תשלום. עוד אין מחלוקת כי הדרישה לתוספת תשלום נענתה על ידי הנתבעים. הנתבעים טענו כי ביקשו שהות לשקול את דרישת התובע ולאחר שפנייתם לבעלים להשתתפות בעלות הנוספת של התיקון נדחתה שבו אל התובע והסכימו לשלם את תוספת המחיר תוך שהם מסכימים לכך שהתשלום הנוסף ישולם על ידם.

לעניין זה יובהר, כי במהלך הדיון ומכתבי הטענות הובהר כי הנזילה במושכר החלה לאחר שיפוץ שבוצע על ידי הנתבעים ועל חשבונם.

הצדדים חלוקים לנוסח ההסכמה - איני מקבלת את גרסת הנתבעים ולפיה היתנו את תוספת התשלום בכך שלא יהיו הבדלי גוון או צבע בין הריצוף החדש בחדר האמבטיה לשאר החדרים. מקובלת עלי גרסת התובע כי לא היה תנאי כזה להסכמה וכי לא היה מסכים גם לתנאי כזה, באשר אינו בשליטתו וגם אינו יכול להבטיח התקיימותו. איני מקבלת את גרסת הנתבעים לעניין זה, מקובלת עליי לחלוטין גרסתו של התובע, מצאתיה אמינה, הגיונית וסבירה נוכח העובדה שמדובר באבן טבעית הסופגת רטיבות ומשנה את צבעה באופן טבעי. ואם לא די בכך, הרי שהתובע הבהיר כי הציע לנתבעים להחליף את הריצוף לרצפת קרמיקה, אולם הנתבעים סרבו לכך.

יוער, כי לא הוצגו לבית המשפט תמונות של הריצוף "לפני" או "אחרי" ברם, מן הפרוטוקול עולה כי הצדדים אינם חלוקים באשר לעובדה כי ישנם הבדלי גוון כיום.