דרורי ואח' נ' קוי תעופה ישראלים

החלטה

בפניי בקשה להעברת דיון מחמת היעדר סמכות מקומית.

דין הבקשה לדחייה.

שאלת הסמכות המקומית בתביעות הנוגעות לחברות תעופה נידונה לא אחת בעבר וניכר, כי המגמה בפסיקה הינה לראות במקום בו מוכרת החברה את כרטיסיה כמקום בו היא מנהלת את פעילותה העסקית.

ההלכה המנחה לעניין זה נקבעה במסגרת בש"א 1440/98 (מחוזי נצרת) זילברשלג נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים) שם נקבע כי:

"... מכירת כרטיסי טיסה היא סממן מובהק לפעילות עסקית של חברת תעופה (מלבד עצם טיסות שהן היישום המעשי של הפעילות העסקית) וניתן לומר כי במקום בו נמכרים כרטיסי טיסה מקיימת חברת התעופה את עסקיה. עדיין אין בידי נתונים לקבוע את מהות היחסים המשפטיים בין הנתבעת וסוכנויות הנסיעות שלה, אך לצורך השאלה היכן מקיימת הנתבעת את עסקיה, עצם מכירת הכרטיסים בידי הסוכנות תספיק. לעניין זה אין זה משנה היכן נרכשו הכרטיסים..."

מפי הנתבעת, אשר ברי כי מנסה היא לפנות לקהל רחב ככל שניתן, לא נשמעה טענה כי אין היא משווקת את כרטיסיה בכלל אזורי הארץ באמצעות סוכנויות שונות ו/או באמצעות רשת האינטרנט, והדבר הוא מן המפורסמות אשר אינן צריכות ראיה.

במצב דברים זה, כבר נקבע לא אחת בעבר כי אין זה ראוי שנותן שירותים והפועל במישורים שונים כדי להגיע לקהל רחב של לקוחות יעלה טענות בדבר היעדר סמכות מקומית כפי שכבר נפסק בעבר בעניינה של המבקשת כאן (בש"א 7419/08 ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ נ' עו"ד חיים שטינמץ (פורסם במאגרים המשפטיים)).

הדברים מקבלים משנה תוקף בכל הנוגע לתביעות המתבררות בבית המשפט לתביעות קטנות וזאת, לאור הרציונל העומד בבסיס ערכאה זו.

נימוק נוסף לדחיית הבקשה הינו העובדה שבשנים האחרונות הלכה והתמעטה החשיבות של הסמכות המקומית וזאת לנוכח גודלה של המדינה (ראה לעניין זה: רע"א 6920/04 יאיר לוי נ' צבי פולג, פ"ד מ"ט(2) 731).

לאור כל האמור לעיל, הנני דוחה כאמור את הבקשה.

סוגיית ההוצאות תידון במסגרת פסק הדין.

המזכירות תודיע תוכן החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ט שבט תשע"ד, 20 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי .......