דרוקר(אחר/נוסף) נ' המדרשה הישראלית למנהיגות בתל אביב ואח'

החלטה

בפני אבעיה שהוגשה ע"י הבורר בשאלת סמכותו להמשיך ולנהל את הבוררות, בהקשר לגורם הזמן.

1. בין המשיבה 1, עמותה שהוקמה לזכרו של החייל בן ציון שי חדד ז"ל שנהרג בעת שירותו הצבאי,

(להלן:"המדרשה" ו/או "העמותה") לבין המשיבה 3 והעומד בראשה, המשיב 2, שכיהן תקופת מה כיו"ר העמותה (להלן בצוותא: "המשיבים"), התגלע סכסוך בנוגע לתרומות הקשורות לעמותה, ולהם תביעות כספיות הדדיות.

2. הצדדים מינו בהסכמה את רו"ח ז'טניצקי לשמש כבורר בסכסוך שביניהם, אולם ה"החלטה שבמחלוקת" שניתנה על ידו ביום 13.11.08, בוטלה בהסכמת הצדדים בדיון שהתקיים בפני כבוד השופט ד"ר בנימיני ביום 18.3.10 במסגרת הדיון בה"פ 1129/08.

3. בדיון זה הסכימו הצדדים כי הסכסוך הכספי בין המדרשה לבין המשיבים יתברר במסגרת בוררות ובית המשפט הוא שיקבע את זהות המגשר. בהחלטה נוספת שניתנה ע"י כבוד השופט בנימיני ביום 30.8.10 מונה רו"ח משה דרוקר, עו"ד, כבורר.(להלן:"הבורר").

4. הישיבה הראשונה נתקיימה בפני הבורר ביום 29.11.10 וסבב הגשת כתבי הטענות (תביעה +תביעה שכנגד+הגנות) הסתיים רק ביום 25.4.11 בין היתר בעטיה של המדרשה, שהגישה בקשה לתיקון התביעה שהצריכה הגשת כתבי טענות מתוקנים.

לאחר שנסתיים סבב הגשת כתבי הטענות והבורר קצב מועדים להגשת תצהירים, ביקש הבורר את הסכמת הצדדים להארכת המועד לקיום הבוררות משנדרש זמן נוסף לניהול עצמו, לסיכומים וכתיבת פסק הבורר.

המשיבים הסכימו ומסכימים להארכה, להבדיל מהמדרשה.

מכאן האבעיה שבפני.

אני מקבלת את בקשת הבורר ומורה על הארכת תקופת הבוררות בששה חודשים מהיום,

וזאת מחמת הנימוקים הבאים:

א. סעיף טו לתוספת הראשונה שבחוק הבוררות, תשכ"ח-1968(להלן:"חוק הבוררות") קובע כי פסק הבוררות ינתן ע"י הבורר "תוך שלושה חדשים מהיום שהתחיל לדון בסכסוך" אולם רשאי הבורר להאריך את התקופה "עד לשלושה חודשים נוספים".

ב. סעיף 2 לחוק הבוררות מכיל את הוראות התוספת הראשונה על הליך הבוררות "ככל שהן נוגעות לענין, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם".

הסכמת הצדדים להארכת הבוררת יכולה להתבטא גם בהתנהגות, וכפי שנפסק:

"יוער כי הסכמת הצדדים יכולה לעלות אף מהתנהגותם או התנהלותם גם אם לא ניתנה הסכמה מפורשת"

(רע"א 667/11, דורטל אילת(1998) בע"מ נגד ים אילת בע"מ, 22.3.11)

מפרוטוקול הדיון שהתקיים בפני השופט בנימיני ביום 18.3.10 עולה "כוונה אחרת". בהסכימם לבורר חלופי, לא הפנו בעלי הדין להוראות התוספת הראשונה, אלא קבעו במו פיהם את הכללים לפיהם תתנהל הבוררות: "הבורר יפעל על פי הדין המהותי, ופסק הבורר יהיה מנומק בתמציתיות. הבורר משוחרר מכללי דיני הראיות והפרוצדורה האזרחית הנוהגים בבית משפט. כמובן שהבורר מוסמך גם לקבוע שפריימן צריך לשלם כסף למדרשה".

אף לא מלה אחת בנוגע להגבלת הבורר בזמנים.

ג. גם מן ההתנהלות בפני כבוד הבורר ניתן להסיק כי הצדדים לא התכוונו להגביל את הליך הבוררות לששה חודשים (שלושה+שלושה) שהרי בישיבה הראשונה שהתקיימה ביום 29.11.10 קבע הבורר מועדים להגשת סבב כתבי הטענות שאמור היה להסתיים ביום 1.3.11, דהיינו, לאחר יותר משלושה חודשים מאז תחילת הבוררות.