אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דרום (מחוזי) 192/15התובע הצבאי נ' רס"ר ס.ה

דרום (מחוזי) 192/15התובע הצבאי נ' רס"ר ס.ה

תאריך פרסום : 27/03/2016 | גרסת הדפסה
תיק צבאי
בית הדין הצבאי המחוזי
192-15
24/02/2016
בפני השופטים:
1. סא"ל מאיה גולדשמידט - אב"ד
2. רס"ן אריק לוגסי
3. רס"ן משה וילנסקי


- נגד -
התובע:
התובע הצבאי
עו"ד סגן אליסף מלמד וסגן בת אל טגביה
הנאשם:
רס"ר ס.ה
עו"ד סרן חן ישראל
הכרעת דין

 

על פי הודאתו, מורשע הנאשם בעבירה של אי שמירתו של רכוש צבאי, לפי סעיף 80 סיפא לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו – 1955 ועבירה של התנהגות שאינה הולמת, לפי סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו - 1955, בהתאם לכתב האישום ולפרטים הנוספים.

 

ניתנה היום, ‏10/02/16, ‏א' אדר א תשע"ו, והודעה בפומבי ובמעמד הצדדים.

 

 

____(_-_)____­__            ____(_-_)____               ____(_-_)____

שופט                                 אב"ד                                שופט

 

הנאשם, רס"ר ס.ה, הורשע על פי הודאתו בעבירות שעניינן אי שמירתו של רכוש צבאי והתנהגות שאינה הולמת.

  1. מכתב
  2. האישום המתוקן והפרטים הנוספים עולה, כי הנאשם נהג ברכבו ביום 22/12/2014 לדירתו בישוב זרזיר, כשברשותו נשקו האישי מסוג M-16. בשעה 17:30 נסע ברכבו של קצין בשם סרן פלח מזאריב, ברכבו של האחרון לכיוון צומת נהלל לצורך בילוי משותף, תוך שהותיר את נשקו ברכבו כשזה חונה מחוץ לביתו. לאחר שובו הביתה וידא הנאשם כי נשקו עדיין מצוי ברכבו, ונכנס לביתו בכוונה להיערך ליציאה ליחידתו דאז, מפח"ט שגיא XXX. הנשק נותר באותה עת ברכבו, במושב האחורי, מתחת לתיקו האישי, כששער החנייה סגור ולא נעול. לאחר שסיים הנאשם להתקלח ולהתארגן ליציאה ליחידתו, גילה כי דלת הבית נעולה, וניסיונותיו למצוא את מפתח הדירה לא צלחו. הנאשם לא יצר קשר עם הוריו, המחזיקים מפתח נוסף לביתו ולרכבו, בשל העובדה שהיתה זו שעת לילה מאוחרת, ולא עדכן בכך איש. חלף זאת הלך לישון בביתו. למחרת, ביום 23/12/2014, בשעות הבוקר, לאחר ששוחח עם הוריו ועם אשת אחיו על מנת לקבל את מפתחות הבית, וקיבלם לידיו, יצא הנאשם אל רכבו וגילה כי נשקו ותיקו האישי אינם מצויים ברכב. הנשק לא אותר עד עתה.

הנאשם דיווח על גניבת הנשק למשטרת ישראל ובעקבות זאת נפתחה חקירה, במהלכה גם נעצר הנאשם למשך ארבעה ימים. הנאשם הודה בחקירתו כי הותיר את הנשק ללא השגחה, כמפורט לעיל. בהמשך לכך הושעה הנאשם מתפקידו במועדים שבין ינואר – מרץ 2015, תקופה בה הופחת שכרו, ולאחר מכן שהה בחל"ת עד ליוני 2016, אז שב לשירות קבע מלא ביחידתו הנוכחית (חטמ"ר ערבה).

  1. הנאשם הוא יליד שנת 1980, אשר התנדב לשירות צבאי בשנת 1999 ולאחר מכן שירת בשירות קבע ממושך במערך הגששים. עברו המשמעתי אינו מכביד וחוות דעת מפקדיו (ס/1) חיוביות מאוד. הנאשם מתואר כנגד מקצועי, אמין וערכי, אשר שירת לכל אורך שירותו הצבאי בתפקידים תובעניים והשתתף בפעולות מבצעיות רבות. בין השאר עלה ממסמכי ברה"ן (ס/2) אשר תוכנם המלא לא יפורט מטעמי צנעת הפרט כי אירועים טראומטיים שונים שאליהם נחשף הנאשם במהלך שירותו השפיעו גם על מצבו הנפשי, באופן שהצריך טיפול נפשי תומך. הנאשם אב לשלושה ילדים, גרוש ועתיד להינשא שוב בקרוב. עלה עוד מהמסמכים שהוגשו לנו, כי מצבו הכלכלי של הנאשם אינו שפיר, ואף הורע עקב השעייתו ויציאתו לחל"ת. הנאשם הביע בפנינו את רצונו להמשיך את שירותו הצבאי.
  2. הצדדים נקשרו בהסדר טיעון במסגרתו עתרו להשית על הנאשם עונש של 25 ימי מאסר שירוצו בדרך של עבודה צבאית, מאסר מותנה וקנס בסך 2,000 ₪. עוד עתרו לכך שבית הדין ימליץ על עיכוב דרגתו של הנאשם במשך שנה ומחצה. הוסבר כי הסדר הטיעון מבקש לאזן בין מידת הרשלנות הגבוהה והנזק הרב שנגרם עקב העלמו של הנשק, אשר לא אותר כאמור, לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם והפגיעה בשירותו עקב החקירה.
  3. לאחר שהתלבטנו לא מעט, מצאנו בסופם של דברים לכבד את הסדר הטיעון המוצע. ההתלבטות נובעת מכך שמדובר במקרה מורכב וחמור מאוד לטעמנו, המצריך מתן דגש משמעותי לשיקולי ההרתעה.
  4. לעניין זה נציין כי רשלנותו של הנאשם היא חמורה ומשמעותית ביותר. הנאשם היה בעת האירוע נגד ותיק, בוגר שנות שירות רבות בתפקידים מבצעיים, אשר חזקה עליו כי הכיר היטב את ההוראות הנוגעות לשמירת נשק ואבטחתו. נבצר מבינתנו מה הביא את הנאשם להותיר את הנשק בתוך רכבו, ודאי שעה ששער החניה אינו נעול, חלף הכנסתו לביתו; וזאת כשמנסיבות האירוע כפי שפורטו לעיל, עולה כי לא מדובר בשכחה, אלא בהחלטה מודעת של הנאשם, אשר עם שובו מהבילוי בדק שהנשק עודנו מצוי ברכב, ושב והותיר אותו שם. גם לאחר מכן, משגילה הנאשם כי אין ביכולתו לצאת מביתו, הרי שעמדו בפניו אמצעים אחרים להשיג את מפתחות הבית – מהוריו, כפי שאכן עשה ביום שלאחר מכן. הותרת הנשק, אף לפרק זמן קצר, וודאי במשך לילה שלם, אינה מתיישבת בכל אופן שהוא עם אמות המידה המצופות מנגד בתפקידו ובדרגתו, ועם הוראות אבטחת הנשק החד משמעיות הקיימות בפקודות הצבא ומשוננות תדיר לכלל חיילי צה"ל. לכך יש להוסיף, את הנזק המשמעותי ביותר שנגרם בשל כך, שעניינו באובדנו של הנשק שלא אותר כלל – שכן ידוע כי נשקים הנגנבים מרשות צה"ל משמשים לא אחת הן ארגוני פשיעה והן ארגוני טרור, על כל המשתמע מכך. מכאן כי סברנו שראוי שהענישה תשקף מסר הרתעתי חד וברור לכלל חיילי צה"ל הנושאים את נשקם האישי במחנה ומחוצה לו (ר' לעניין זה סעיף 40ז' לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין")
  5. מנגד, בבואנו לבחון את הסדר הטיעון לא התעלמנו גם מכלל הנסיבות הנוספות הרלוונטיות הנדרשות להיבחן במסגרת גזירת הדין (ר' סעיף 40יא' לחוק העונשין): מעבר לענישה המוצעת במסגרת הסדר הטיעון, ננקטו נגד הנאשם צעדים פיקודיים שאינם מבוטלים, המתבטאים בהשעיה ובהוצאתו לחופשה ללא תשלום, עניין הכרוך בפגיעה כלכלית משמעותית – וכאמור גם כעת עותרים הצדדים במסגרת הסדר הטיעון להמלצה לעיכוב נוסף בדרגת הנאשם. מעבר לכך מדובר במי שהקדיש את חייו לשירות הצבאי במשך שנים ארוכות מאוד, בתפקידים מבצעיים ותובעניים, ושילם על כך מחיר אישי ומשפחתי יקר. מדובר באירוע חריג שאינו משקף את התנהלות הנאשם לאורך שנים רבות של שירות צבאי מועיל; הנאשם ניחם על אירוע זה ונטל אחריות מלאה למעשיו במסגרת הודאתו כבר בעת חקירתו ואף היום בבית הדין. העובדה כי המשיך לשרת באופן מועיל גם בזמן הרב שחלף מאז האירוע מבטאת את העובדה כי הנאשם למד את לקחו והטיפול הנפשי שהוא עובר מלמד על רצונו לשקם את חייו ולשוב למסלול תקין. לכך יש להוסיף כי ככלל, מתיישבת רמת הענישה המוצעת במסגרת הסדר הטיעון עם פסיקתו המושרשת של בית הדין הצבאי לערעורים במקרים דומים (ר' למשל: ע/104,145/14 סגן תמיר באשי נ' התצ"ר וערעור שכנגד (2015); ע/132/08  סגן דוד טדגי נ' התצ"ר; ע/120/08 טור' מלכיאל חדד נ' התצ"ר).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ