דרגן נ' איסתא ישראל בע"מ

החלטה

לפניי בקשה לדחיית התביעה על הסף עקב התיישנותה.

אין חולק כי התובע הזמין מהנתבעת ביום 9/5/07 כרטיס טיסה מת"א למוסקבה ביום 2/8/07 וחזרה ממוסקבה לת"א ביום 19/8/07. התובע הגיש את התביעה כעת בטענה כי לא ניתן לו לעלות לטיסת החזור מאחר ולא נמסר לו ע"י הנתבעת כי עליו להסדיר דרכון, הדבר לקח לו שלושה חודשים וחצי ונגרמו לו הוצאות.

הנתבעת טוענת כטענה מקדמית התיישנות התביעה לפי סעיף 29 לאמנה לאיחוד כללים מסויימים בדבר תובלה בינלאומית באויר, שנחתמה בורשה ביום 12/10/1929 (להלן: "אמנת ורשה"), החלה על הטיסה מכח חוק התובלה האוירית, תש"ם – 1980 (להלן: "חוק התובלה האוירית"). הסעיף קובע כי הזכות לדמי נזק פוקעת תוך שנתיים מהמועדים הקבועים בסעיף, קרי: תקופת התיישנות של שנתיים.

לאחר שקראתי את טענות המבקשת ואת תגובת המשיב, אני קובעת כי אין תחולה לאמנת ורשה על התביעה נגד סוכנות הנסיעות בעילה דנן.

אמנת ורשה מסדירה את אחריותו של המוביל האוירי לנזקי גוף או מוות של הנוסעים (סעיף 17 לאמנה), לנזקים הנגרמים לכבודה או למטען (סעיף 18 לאמנה) ולנזקים הנגרמים כתוצאה מאיחור בתובלת נוסעים (סעיף 19 לאמנה). דא עקא, שבעניינינו אין מדובר באיחור בטיסה אלא באי העלאה למטוס. במקרה של Denied Boarding, דהיינו כאשר חוזה ההובלה לא בוצע, בניגוד למקרה של איחור בטיסה, לא חלה האמנה, כולל כלל ייחוד העילה הקבוע בה (ת.א. (שלום תל אביב יפו) 42977/06 שרה חכם ואח' נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (21.4.2010, מופיע בנבו).

"באשר לטענת ההתיישנות – בענייננו המדובר בתובענה נגד סוכנות נסיעות בגין נזק כספי ועוגמת נפש שגרמה ללקוחתה- המשיבה. אין המדובר בתובענה שהוגשה לפי חוק התובלה האווירית התש"ם- 1980, או בתובענה שהוגשה כנגד מוביל אווירי, או בתובענה בגין נזק אשר גרם מוביל אוירי במהלך התובלה האוירית, כאמור בחוק התובלה האווירית, אשר לגביהם נקבעה תקופת ההתיישנות המקוצרת של שנתיים. כאן עסקינן בתביעה כנגד המשיבה בגין התרשלותה בהעברת המידע למשיבה והנפקת הכרטיס כנדרש, ומכאן לא מצאתי ממש בטענת ההתיישנות" (רת"ק (מחוזי באר שבע) 20340-06-13 מונה טורס נ' חנה אבני (9.9.2013, מופיע בנבו).

על כן אני דוחה את הבקשה לדחיית התביעה מחמת התיישנותה.

אין בהחלטה זו כדי לשלול את העובדה שהתביעה הוגשה בשיהוי ניכר, ועובדה זו תילקח בחשבון בפסק הדין, אך אין מדובר בטענת סף.

הנתבעת תגיש כתב הגנה תוך 15 יום.

בנסיבות העניין לא מצאתי לנכון לחייב את הנתבעת בהוצאות הבקשה לבדה, ואלה תילקחנה בחשבון בפסק הדין הסופי ולפי תוצאותו.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים, ולנתבעת בפקסימיליה ידנית.

ניתנה היום, י"א שבט תשע"ד, 12 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.