פסק דין
בפני תובענה בסדר דין מהיר ובהתאם להוראות תקנה 214טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אפרט להלן בתמצית את עיקרי פסק הדין:
התובעת הינה חברה שעוסקת בליסינג מימוני והיתה בכל הזמנים הרלבנטים הבעלים של רכב מסוג הונדה סיויק (להלן: "הרכב הנפגע"). ביום 2/9/2010 אירעה תאונה לרכב הנפגע וזאת באשמת רכב אחר אשר היה מבוטח אצל הנתבעת.
התובעת דרשה מהנתבעת לפצות אותה בגין הנזקים שנגרמו לרכב הנפגע. הדרישה של התובעת (מיום 7/10/10) היתה לגבי 12,347 ₪ והיא קיבלה מאת הנתבעת סך של 11,740 ₪ בלבד. בהתאם, דורשת התובעת את יתרת הנזק שנגרם לה לשיטתה.
המחלוקת הראשונה שבין הצדדים הינה לגבי רכיב ירידת הערך. מוסכם כי ירידת הערך הינה בשיעור של 2% מערך הרכב, אך המחלוקת היא מהו המועד אשר בו יש לחשב את ערך הרכב. התובעת טוענת שיש לחשב את ערך הרכב לצורך הפיצוי בהתאם ליום התאונה או ליום עריכת חוות הדעת של השמאי (ולשיטתה ערך הרכב באותה עת היה 100,824 ₪ ולכן דרשה בפריט זה 2,016 ₪). הנתבעת לעומתה, טוענת שיש לחשב את ערך הרכב לצורך הפיצוי נכון ליום העלאת הדרישה. הואיל וחלפו כמה חודשים ממועד התאונה ועד למועד שליחת הדרישה, הרי שערך הרכב ירד והסכום לפיצוי נמוך יותר מאשר דורשת התובעת (כאשר לשיטת הנתבעת ערך הרכב במועד הדרישה היה 90,482 ₪ בלבד ולכן הפיצוי בפריט זה, אשר שולם לתובעת היה רק 1,809 ₪).
במחלוקת זו עמדתי היא כעמדת הנתבעת. הפיצוי בגין ירידת ערך הינו פיצוי שניתן היום לגבי נזק שייגרם בעתיד. אם הרכב היה נמכר בסמוך לאחר התאונה, אזי, שהיה צריך לחשב את ירידת הערך בהתאם לערך שלו במועד המכירה. אם הרכב היה נמכר בסמוך למועד הדרישה, צריך היה לחשב את ערכו באותו יום, שכן זהו היום שבו בפועל המחיר שהיה מתקבל עבורו היה נמוך מאשר המחיר המקסימאלי ללא השפעותיה של התאונה. למעשה, אם היינו רוצים לדייק, מן הראוי היה לחשב את הרכיב בו עסקינן נכון להיום, ואם היינו רוצים לדייק עוד יותר, ניתן היה לחשוב על מנגנון להוון את הסכום, שכן גם אם אחשב את ירידת הערך נכון להיום, הרי שמוענק לתובעת פיצוי היום בגין נזק שיקרה רק בעתיד (אולי מחר ואולי עוד 3 שנים). כמובן שאין צורך להזדקק למנגוני היוון מורכבים, שכן אין לדעת מתי יימכר הרכב, אך בוודאי שיש לחשב את ירידת הערך בסמוך ככל האפשר למועד בו מוענק הפיצוי. לכן, האופן בו חישבה הנתבעת את הפיצוי בפריט זה נראה לי סביר וראוי והדרישה של התובעת בהקשר זה נדחית.
המחלוקת השניה בין הצדדים נוגעת לדרישת התובעת לתשלום בגין השכרת רכב חלופי בתקופה בה הרכב תוקן במוסך. התובעת טוענת כי היא שכרה רכב בעלות של 945 ₪ וכי יש לפצותה בגין כך. הנתבעת מעלה טענות רבות לגבי רכיב זה, לרבות טענה לפיה התובעת מחזיקה צי של רכבים והיתה יכולה לתת ללקוח שלה רכב חלופי מתוך מאגר הרכבים שברשותה ולכן לא היה צורך לשכור רכב מחברת חיצונית. עוד עולות טענות בכל הנוגע לקבלה שצורפה מאת חברת באדג'ט בכל הנוגע לרכב החלופי. במחלוקת זו אני סבורה שיש לקבל את דרישת התובעת בחלקה. הטענה לגבי צי הרכבים אשר לכאורה עומד לרשות התובעת הוכחשה על ידי התובעת ולא הוכחה על ידי הנתבעת. לכן, עקרונית זכאית התובעת לפיצוי גם בגין רכב שהיא נאלצה לשכור לצורך קיום מחויבויותיה מול הלקוחות שלה.
בכל הנוגע לגובה הנזק, הרי שיש לקבל את הדרישה בחלקה בלבד.
ראשית, אפנה לכך שהקבלה מתייחסת להשכרת רכב בין התאריכים 5/9/2010 ועד 12/9/2010, דהיינו, לגבי 7 ימים בעלות של 135 ₪ לכל יום. הדרישה של התובעת מתייחסת ל-7 ימים מלאים ויחד עם זאת, בחוות הדעת של השמאי (מיום 26/9/10) מצוין בעמ' 5 בצד ימין שזמן התיקון הסביר הינו 2 ימים בלבד.
שנית, אפנה לכך שהדרישה המקורית של התובעת במכתב הדרישה שלה מיום 7/10/10, לגבי רכיב זה היתה לפיצוי בסך של 400 ₪ בלבד ולא ברור לי כיצד הסכום עלה לכדי 945 ₪.
באשר לטענה של הנתבעת לפיה אין קשר בין הקבלה של חברת באדג'ט לבין התאונה בה עסקינן, לבין הרכב בו עסקינן ו/או לבין הלקוחה של התובעת - אזי, אפנה לאחד הנספחים שצורפו לכתב התביעה (הזמנה מס' 25605, מיום 17/3/11) שם קיימים כל הפרטים הרלבנטיים אשר בגינם יש לדחות את הטענה.
אשר על כן, יש לפצות את התובעת בסכום נוסף, בכל הנוגע להשכרת הרכב למשך 3 ימים, כאשר לקחתי בחשבון שאם הטיפול בפועל אורך יומיים, ייתכן ויש צורך בשימוש ברכב החלופי למשך יום נוסף. בהתאם, הפיצוי יהיה בסך של 135 ₪ X 3 = 405 ₪ ולאור גובה הסכום, לא יחושבו לגביו הפרשי הצמדה ו/או ריבית.
אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 405 ₪. אני סבורה שמחלוקות כגון אלו חייבות להתברר מחוץ לאולמות ביהמ"ש אשר עמוסים לעייפה בתיקים רבים. אני בטוחה שלו הנציגים הרלבנטיים של התובעת והנתבעת היו מוצאים דרך לקיים שיחת טלפון עניינית ביניהם, ניתן היה לסלק את המחלוקת ללא צורך בפניה לעורכי דין וללא צורך בפניה לביהמ"ש ולכן לא אעשה צו להוצאות.
הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
ניתן היום, כ"ג אלול תשע"א, 22 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.