דראושה נ' קאסם ואח'

פסק דין

1.לפניי תביעה לפיצויים על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

התובע, יליד 17.06.86, נפגע בעקבות תאונת דרכים שארעה ביום 17.5.00, כאשר נסע ברכב שהיה נהוג על ידי נתבע 1. הרכב התנגש עם רכב אחר, וכתוצאה מכך נחבל התובע בגופו (להלן: "התאונה").

התביעה הוגשה נגד נהג הרכב (נתבע 1) ונגד חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב שבו נסע התובע בעת התאונה (נתבעת 2).

2.ממקום התאונה הובהל התובע לבית חולים העמק בעפולה, משם הוא הועבר לבית חולים רמב"ם בחיפה. התובע אובחן כסובל משבר דחוס ומרוסק פרונטו אורביטלי משמאל, שבר של זיגומה משמאל, המטומה ושני קרעים בקוטב העליון של הטחול ושבר של צלע 5 מימין. הוא עבר ניתוח משולב פה ולסת, נוירוכירורגיה וכירורגיה פלסטית. בניתוח בוצעה קראניאקטומיה, שיחזור ארובת העיניים משמאל וקיבוע שבר הזיגומה משמאל. התובע אושפז עד ליום 28.5.00 ושוחרר עם המלצה למנוחה מלאה ללא מאמץ גופני במשך חודש, המשך מעקב רפואי וביצוע בדיקות רפואיות שונות ונטילת תרופות. (ראה סיכום אשפוז (ת/2)).

3.המחלוקת בין הצדדים הינה בנוגע לשאלת הנזק.

הנכויות הרפואיות

4.בהסכמת הצדדים מונו מטעם בית המשפט שלושה מומחים רפואיים: ד"ר עאיד מחאג'נה מומחה בתחום הנוירולוגי, פרופ' אלי מכטיי מומחה בתחום הפה והלסת ופרופ' ארנה גייר מומחית בתחום העיניים.

 בהמשך, ולבקשת התובע, מונה ד"ר עזיז שופאני, מומחה בתחום הכירורגיה פלסטית מטעם בית המשפט, אולם, לאחר שנתן את חוות דעתו, ולבקשת הנתבעים אשר לה הסכים התובע, חוות הדעת נפסלה (החלטה מיום 21.11.11) ותחתיו מונה ד"ר אהרון עמיר.

בנוסף, לבקשת הנתבעים, מונה פרופ' מרדכי פרס למתן חוות דעת באשר למצבו הרפואי של התובע עובר לתאונה לרבות תוחלת חייו. חוות הדעת שניתנה נפסלה, לבקשת הנתבעים, (החלטה מיום 13.2.09) ותחתיו מונה פרופ' יצחק רוזנר כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הראומטולוגיה.

5.להלן אתייחס לכל אחת ואחת מחוות הדעת ונבדוק, בהתאם לטיעוני הצדדים, אם נפל פגם בחוות הדעת המצדיק התערבות בית המשפט. בבדיקה זו תנחה אותנו ההלכה הידועה כי, ככלל, הנטייה היא שלא לסטות מחוות דעתו של מומחה אשר מונה מטעם ביהמ"ש, אלא אם כן נמצא בחוות הדעת טעות בולטת לעין (ע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936).

תחום העיניים

6.פרופ' גייר קבעה בחוות דעתה (מ/1) כי התובע אשר סבל, משברים בעצמות הגולגולת ובארובה השמאלית וקרע בעפעף עליון של עין שמאל, עבר ניתוח לתפירת העפעף ושחזור הארובה, אך למרות זאת, עינו השמאלית שקועה והעפעף צנוח במידה ניכרת – דבר אשר גורם לחסר בשדה ראיה עליון. בנוסף קיים כפל ראיה במבט למעלה אשר נובע מפגיעה בשריר האלכסון התחתון כך שכדי לראות בעין זו נעזר התובע בתנוחת ראש של סנטר למעלה.

הפגיעה הותירה נכויות כדלקמן:

15% בגין כפל ראיה לפי סעיף 57(2) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "התקנות")

10% בגין שקיעת עין לפי סעיף 53(4) לתקנות

15% בגין צניחת עפעף לפי סעיף 55(2)(א) לתקנות (להלן: "חוות הדעת הראשונה").

המומחית נחקרה בפני ובמהלך החקירה התברר, כי היא ערכה שתי חוות דעת הזהות כמעט לחלוטין בכל הפרקים, למעט פרק המסקנות. כך שבחוות הדעת הנוספת (מ/2), שהוצגה במהלך החקירה, קבעה המומחית כי הנכויות שנותרו כדלקמן: