אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דראושה נ' ויסבורט

דראושה נ' ויסבורט

תאריך פרסום : 29/06/2014 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום עכו
6459-03-12
24/06/2014
בפני השופט:
שושנה פיינסוד-כהן

- נגד -
התובע:
עאיד דראושה
הנתבע:
אורנה ויסבורט
פסק-דין

פסק דין

1.התובע, עורך דין, ייצג את הנתבעת בתביעת פיצויים על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לאחר שהחל בייצוגה והוגשה התביעה לבית המשפט החליט שהוא מבקש להפסיק את ייצוגה מטעמים שונים. התובע שוחרר מייצוגה והתביעה המשיכה להתנהל כאשר הנתבעת מיוצגת על ידי עורך דין אחר.

2.אין מחלוקת כי הנתבעת לא שילמה לתובע דבר עבור הייצוג וכי הוא לא קיבל תשלום עבור הייצוג מגורם אחר, דוגמת עורך הדין אשר המשיך בטיפול.

3.התביעה אשר לפני הינה תביעת התובע לתשלום שכר טרחה עבור הטפול שלו בתביעת הנתבעת וכן להחזר הוצאותיו.

4.התביעה הוגשה על סך של 12,971 ₪. כאשר 12,000 ₪ הינם שכר טרחה ואילו 971 ₪ הינם השבת התשלום אשר שילם למכון שמיעה עבור בדיקת התובעת.

5.לאחר שהוגשה תביעה זו ניתן פסק דין בתביעת הפלת"ד של הנתבעת ת.א. 301/08 בית משפט שלום נצרת, פסק דין מיום 7.8.13. עפ"י אותו פסק דין נפסקו לטובת הנתבעת כאן, התובעת שם, בין היתר הוצאות שכ"ט עו"ד בשיעור של 15.34% (כולל מע"מ) מסך פיצוי אשר עמד על סך של 108,300 ₪, כלומר 16,613 ₪. בסיכומי טענותיו טען התובע כי הוא זכאי ל-1/3 משכר הטרחה.

לפיכך נמצא כי דרישתו של התובע עומדת היום על סך של 5,538 ₪ שכ"ט כולל מע"מ וכן השבת הוצאותיו בסך של 971 ₪.

6.התובע טוען כי אין הסכם שכר טרחה ולא היה צורך בו שכן מדובר בתיק המתנהל על פי חוק הפלת"ד שבו שאלת שכר טרחת עורך הדין מוכרעת בחוק. התובע בחר להשתחרר מייצוגה של הנתבעת מאחר ויחסי האמון ביניהם נפגעו במידה כזו שלא יכל לתת לה ייצוג הולם. הנתבעת גרמה להתמשכות ההליכים בתיק בסירובה להבדק על ידי המומחה שמונה, דרישתה למומחה אחר. התובע טוען כי נאלץ לוותר על התיק בשל התנהלות הנתבעת. הוא פנה לביהמ"ש וביקש לשחררו ומיד לאחר מכן, פנה אליה בכתב על מנת שתשלם את שכה"ט שמגיע לו, התעלמה מדרישותיו. לפיכך, מבקש הוא להורות על תשלום שכר טרחתו על פי חישובו 15.5% + מע"מ, הינו שכ"ט הכולל ולו מגיע שליש מתוכו או על פי חישוב של 1,000 ₪ + מע"מ לשעת עבודה כאשר מספר השעות יוערך על ידי ביהמ"ש.

7.הנתבעת טוענת שהתובע ביקש מיוזמתו להשתחרר מהתיק שהיה בשלבים מתקדמים תוך שהוא מודיע לביהמ"ש כי לא ייגרם כל נזק. הוא לא ביקש שכ"ט. רק אחרי תקופה פתאום הגיע ממנו דרישה לתשלום. כל שכה"ט במלואו שולם לעוה"ד שקיבל עליו את ייצוגה בתיק עד לסיומו. מאשרת כי ביקשה להחליף מומחים שכן חלקם היו מת"א ולא הרגישה שהיא במצב שהיא יכולה לנסוע משם. התובע הוא אשר פגע בה ואשר לא ניהל את התיק כראוי והשתחרר מייצוג. איני מקבלת מצב על פיו נדרשת היא היום לשלם פעמיים לעורכי הדין.

8.עסקינן בעו"ד אשר ייצג את הנתבעת בתביעה לחוק הפלת"ד והשתחרר מייצוגה במהלך ניהולו של התיק. אין מחלוקת כי מי שיזם את שחרורו מייצוגה, הינו התובע, עו"ד ולא הנתבעת. טוען התובע לקשיים שהיו לו בניהול התיק עם הנתבעת. גם אם אקבל את כל טענותיו, לא אגיע למסקנה כי הנתבעת סיכלה את יכולתו לנהל את התיק במידה כזו שיש לקבוע כי היא אחראית להפסקת הייצוג על ידו. זו הייתה בחירתו.

9.סעיף 16(א) לחוק הפיצויים קובע שיעורי שכ"ט מירביים לטיפול בתביעות לפי אותו חוק. בעקבות הוראות סעיף זה נקבעו גם כללי לשכת עורכי הדין, תאריך מקסימלי לשכ"ט לטיפול לפי חוק לטיפול בנפגעי תאונות דרכים, תשל"ז – 1977. בתי המשפט חזרו וקבעו כי בהעברת ייצוג בתיק פלת"ד זכאי מחד עורך הדין שהחל בטיפול בתיק לקבלת שכר ראוי עבור עבודתו אך בד בבד, אין הלקוח חייב בתשלום שכ"ט העולה על שיעור המקסימלי הקבוע.

דעתי הינה כי עקרונות אלה נכונים גם בתיק שבפנינו. יכול ויש מקום לחריגים כאשר הלקוח הוא זה אשר בוחר להעביר את התיק בין עורכי דין שונים ולגרום לעבודה כפולה. וודאי שעקרונות אלה הינם נכונים, כאשר מדובר בתביעת עו"ד לקבלת שכר טרחתו כאשרא היוזם את הפסקת הייצוג. במקרה כזה, לא יכול להיווצר מצב בו יושתו על הלקוח, במקרה שלנו, הנתבעת, חיובים ושכ"ט העולים של השיעור המקסימלי הקבוע בחוק.

10.נמצא כי התובע ועורך הדין שקיבל על עצמו את הייצוג בתביעתה של הנתבעת, צריכים לחלוק בשכה"ט המקסימלי הקבוע בחוק. אולם, שתי בעיות ניצבות בפנינו. האחת, התובע בחר לתבוע את הנתבעת בלבד ולא את מייצגה אשר לכאורה על פי המונח בפנינו כעת, נטל לעצמו את מלוא שכה"ט. לעניין זה אפנה לדוגמא, לערעור אזרחי ת.א. 12209-04-12 גניש ואח' נ' עו"ד לביאב לוי , פסק דינו של כב' השופט הבכיר גדעון גינת מיום 18/3/2013 בו הוא קובע כי דרך המלך הינה צירופו של עוה"ד הנעבר כנתבע בהליך תביעת שכה"ט בערכאה הראשונה.

11.במצב דברים זה בו מי אשר בסופו של יום לכאורה ויש להדגיש את המילה לכאורה שכן אינו צד בהליך זה ועמדתו לא נשמעה, התעשר על חשבונו של התובע הינו עוה"ד שקיבל לידיו את המשך הייצוג בתיק שלטענת התובע היה בשלב כה מתקדם.

12.לפיכך, יש לבחון האם יידע התובע את עורך הדין הנעבר ולכל הפחות את הנתבעת בדבר דרישתו לשכ"ט. באשר לעורך הדין הנעבר, הרי שוודאי שאין התובע יודע אודות זהותו אם לא מסרה לו זאת הנתבעת או כל גורם אחר. לפיכך, יש לבחון את מעמד מסירת התיק מן התובע לנתבעת, האם באותו שלב יידע אותה כי קיימת דרישתו לשכ"ט וכי עליה ליידע את עוה"ד הנאבק כי הוא מקבל את התיק כי יידרש להפריש חלק משכה"ט. התובע מאשר בחקירתו לשאלות הנתבעת וביהמ"ש כי במעמד מסירת התיק, לא העלה דבר כזה על הכתב. לטענתו, אמר זאת בע"פ כי עוה"ד שיקבל את הטיפול בתיק יידרש להעביר שליש שכה"ט, אולם מאשר הוא "העברתי לה מכתב שאין לי התנגדות שעו"ד אחר ייצג בתיק וגם שם לא ציינתי שאני מבקש שכ"ט אך גם לא ציינתי שאני מוותר". טענתו כי בשיחה בע"פ הודיע לנתבעת כי הוא ידרוש שכ"ט, מוכחשת מכל וכל על ידי הנתבעת.

13.במצב בו קיים מסמך בכתב המסכם אירוע, העברת התיק חזרה לנתבעת, השתחררותו של התובע מייצוגה ואין התנגדות כי עו"ד אחר ימשיך בטיפול, הנטל להוכיח כי היו הסכמות נוספות מוטל על הטוען לכך. קל וחומר נכון הדבר כאשר מי שערך את המסמך הינו עו"ד והוא הטוען כי היו תנאים נלווים לכך. אין בפניי כל הסבר שהוא מדוע לא ציין זאת באותו מכתב שידע שמיועד להגיע לעורך הדין שיקבל לידיו את התיק.

14.במערכת היחסים בין התובע לעו"ד הנעבר, משוחרר עו"ד הנעבר מן הנוער להפריש שכ"ט לעו"ד שהחל בייצוג. איני דנה בכך שכאמור, התובע בחר שלא לתבוע אותו. אולם במערכת היחסים בין התובע לבין הנתבעת משבחר התובע שלא לכלול הדרישה לחלק משכה"ט במסמכים בכתב ולא עמד בנטל ההוכחה להוכיח כי מסר זאת בע"פ והסביר והדגיש, הרי שנמצא כי לא יידע בדרישה זו ואין לו להלין על הנתבעת שלא דאגה להפרשת חלק משכה"ט לתובע. התובע יצר מצב כי הוא מוותר על חלקו בשכה"ט. אשוב ואזכיר כי התובע הוא אשר ביקש להשתחרר מהייצוג בתיק.

15.נוכח האמור לעיל, יש לדחות את תביעת התובע לשכ"ט מוסכם או ראוי מן הנתבעת.

16.שונים הדברים ביחס להוצאות שהוציא התובע לצורך קבלת חוו"ד מומחה. התובע הוכיח כי שילם סך של 971 ₪. הנתבעת טוענת כי חברת הבטוח הייתה צריכה להשיב לו. אין כל הוכחה כי התובע קיבל סכום זה בחזרה, אין מחלוקת כי זה סכום שהתובעת הייתה אמורה להוציא מכיסה ועל כן אני פוסקת כי על הנתבעת להשיבו לתובע.

17.לאור האמור לעיל, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 971 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 16/10/2009 ועד היום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ