דפני ואח' נ' A I G ישראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשה לעיכוב הליכים מחמת תניית שיפוט זר ולחלופין פורום לא נאות (להלן: "הבקשה").

עניינה של התביעה הינו תאונה מיום 20.4.06, שתוצאותיה בנזקי גוף נטענים לכאורה, אשר נגרמו לתובעת במהלך פעילות סקי באתר סקי בשם ואל דיזר, בצרפת (להלן: "אתר הסקי").

המבקשת טוענת כי בהתאם לתנאי ההסכם בין הצדדים, קיימת תניית שיפוט ייחודית הקובעת כי בתי המשפט בצרפת הם בעלי הסמכות לדון בתביעה. כן נטען על ידי המבקשת, כי אף ללא קיומה של תניית השיפוט הזר, הפורום הישראלי אינו פורום נאות לדון בתביעה.

המשיבה הפורמאלית בבקשה זו והנתבעת 1 בכתב התביעה, הייתה המבטחת של התובעת בזמנים הרלוואנטיים לתביעה. כנטען בבקשה, עיסוקה של המבקשת במתן שירות להזמנת חבילות נופש והזמנת טיסות ליעדי נופש. כל המתקשר עימה בהסכם, קשור בתנאי הרכישה המופיעים על גבי טופס הזמנת הנופש הכולל פירוט תנאים שונים לרבות תנית שיפוט ייחודית. במקרה זה, חבילת הנופש נמכרה למשיבה לא באופן ישיר דרך המבקשת, אלא דרך סוכנות נסיעות בשם Travel Boutique מחיפה.

הואיל ותנאי ההסכם כתובים בעברית נהירה לכל אדם והם מופיעים על גבי מסמכים שבלעדיהם לא יכול הלקוח להיכנס אל אתר הסקי, הם מצויים ברשותו לאורך כל הנסיעה. יתר על כן, לטענת המבקשת, התנאים אף מוצגים ומוסברים לכל לקוח. לכן נטען כי משרכשה המשיבה את חבילת הנופש קיבלה את תנאי העסקה הגלומים בהסכם ולכן, חזקה היא שקראה והבינה משמעותם ומשכך הפרה את ההסכם בין הצדדים כאשר הגישה את תביעתה.

מנגד טוענת המשיבה לשיהוי ומניעות בהגשת הבקשה. המשיבה טוענת כי יש לראות את תניית השיפוט הזר כתנאי מקפח בחוזה אחיד וזאת בהתאם לחוק החוזים האחידים- התשמ"ג 1982. לטענת המשיבה, אין מדובר בתניית שיפוט ייחודית אלא מקבילה וכי הפורום הישראלי הוא פורום נאות לדון בתביעה דנן.

אבחן תחילה שאלה קיומה של תניית שיפוט יחודית :

סעיף 9.11 בהסכם בין הצדדים אשר כותרתו "תנאים הכלליים להזמנת להזמנת נופש ב- Club Med בארץ ובחו"ל" המצורף כנספח א' לבקשה, קובע תניית שיפוט ייחודית השוללת את סמכותם של בתי משפט אחרים, ופאת חשיבותה תובא כלשונה:

"בכל מקרה של תביעה כנגד חב' קלוב מדיטראנה ס.א. מצרפת ו/או כנגד קלוב מדיטראנה (ישראל) בע"מ, המבוססת על איזה דין שהוא ו/או על חוזה כלשהוא עם מי מהחברות האלה ו/או על תנאים אלה ואשר מתייחסת לאיזה מעשה ו/או מחדל ו/או נזק שאירע מחוץ לישראל, בין בכפר הנופש של המועדון ו/או במסגרת פעילות שאורגנה על ידי המועדון ובין בדרך ו/או בתחבורה אל כפר הנופש ו/או ממנו- תהיה סמכות השיפוט נתונה באופן בלעדי לבתי המשפט של צרפת ויחול על אותה תביעה הדין הצרפתי." (להלן: "תניית השיפוט הזר")

המבקשת מדגישה, כי תנאי העסקה מוצגים ומוסברים לכל רוכש על ידי סוכן הנסיעות המבצע את המכירה וכי תנאי הנופש מופיעים על גבי מסמכי הנופש החיוניים שבלעדיהם לא ניתן להיכנס אל אתרי הנופש ולהשתמש בשירותים. הפסיקה הכירה זה מכבר בתוקפן של תניות אשר חוסות תחת צלו של הסכם על דרך ההפניה, וראה בעניין זה ע"א 251/64 גונשיורוביץ נ' מפעל הפיס פ"ד יט(3), 286.

לכן, מרגע שגמרה בליבה המשיבה לכרות את ההסכם עם המבקשת הרי שכפועל יוצא מכך היא התחייבה בכלל החיובים המופיעים בטופס ההזמנה ויש לראותה כמי שידעה את תוכנם של התנאים להם הסכימה כאשר רכשה את חבילת הנופש.

נראה אם כן, כי קיימת תניית שיפוט זר בהסכם בין הצדדים.

כעת יש לבחון באם תניית השיפוט הזר הינה ייחודית או מקבילה :

לטענת המבקשת, מדובר בתנייה ייחודית ולא מקבילה ומשכך יש סמכות לפורום הצרפתי בלבד.

ההלכה הפסוקה נתנה משקל רלבנטי ללשון הוראת תניית השיפוט על מנת להכריעה בשאלה האם התנייה ייחודית או שמא מקבילה. בע"א 8835/99 אינטרדקו חברת המסחר לתעשיות בע"מ נ' Sulzer Brothers Ltd, פ"ד נה(2) 378, 382 דן בית המשפט העליון דן בסוגיית פרשנותה של תניית שיפוט זר, ושם נקבע כי לשון תנית השיפוט היא הקובעת וכאשר היא אינה ברורה נוטה ביהמ"ש להיעזר בתכלית ההוראה ובמגמתה תוך בחינת כוונת הצדדים להסכם.

בבחינת לשון התנייה במקרה דנן, מתחייבת המסקנה כי מדובר בתנייה המעניקה סמכות ייחודית שכן ננקטה לשון ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים בדבר בלעדיות ביחס לפורום הצרפתי.

כעת אפנה לשאלת אכיפתה של תנית השיפוט הזר :

ככלל הפסיקה מחייבת כיבוד הסכמות חוזיות. משכך, קבע בית המשפט העליון כי על בית המשפט לכבד את הסכמת הצדדים על התדיינות בפני פורום זר:

"ככלל, הדין מכיר בכוחם של צדדים לחוזה לכלו בהסכם ביניהם תניה בדבר שיפוט זר, ובית המשפט ייתן תוקף לתנייה זו, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מההסדר שנקבע על ידי הצדדים.".