דפי זהב בע"מ נ' מרציאנו

פסק דין

רקע כללי

1. התובעת עוסקת, בין היתר, במתן שירותי פרסום עבור בתי עסק במגוון אמצעי מדיה. ביום 1.5.07 התקשר הנתבע עם התובעת בהסכם לקבלת שירותי פרסום בתשלום באמצעות אמצעי הפרסום שברשות התובעת. בהתאם להסכם בין הצדדים, התחייבה התובעת לפרסם את עסקי הנתבע בשתי דרכים: האחת, במדריכיה המודפסים והשנייה, באתר האינטרנט של התובעת. הנתבע התחייב לשלם עבור השירותים וכן להשתמש בשירותי התובעת במשך 12 חודשים ולחילופין לשאת בתשלום חד פעמי בגין הפסקת השירות לפני תום המועד הקבוע בהסכם.

2.ביום 22.8.07, שלושה ימים לפני מועד הסגירה של מדריך ירושלים בעברית, פנה הנתבע לשירות הלקוחות של התובעת וביקש לבטל את הפרסומים שהזמין. מנהל המכירות של התובעת באזור ירושלים, מר אייל ניב, פנה ביום 28.8.07 לנתבע טלפונית על מנת לנסות ולשמר את העסקה. במסגרת השיחה בין הצדדים, סוכם כי העסקה תיוותר על כנה ותצא אל הפועל, כאשר סכום העסקה במדריכים המודפסיים יופחת לסך של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ וכי הנתבע יקבל את ההטבות הבאות: הטבת אינטרנט מסוג "כפתור שיחת חינם", פרסום חינם במדריך של מעלה אדומים ושעון. בהתאם לכך, הועברו פרטי העסקה לגורמים המטפלים אצל התובעת לביצוע ההזמנה.

3.הנתבע טוען כי ביום 24.9.07 התקשר אליו נציג התובעת והודיע לו כי הפרסום למדריך דפי זהב לשנה הקרובה עומד להיסגר עוד באותו היום. לפיכך, הסכים הנתבע להיפגש עם סוכן התובעת בתוך רבע שעה במקום עסקו של הנתבע. הנתבע המתין לסוכן במקום עסקו כארבע שעות לאחר המועד שנקבע לקיום הפגישה, ומשלא הגיע יצא לעיסוקיו. לנתבע נודע במועד מאוחר יותר כי הסוכן הגיע לפגישה לאחר שהנתבע יצא את עסקו ומשלא מצא את הנתבע השאיר במקום את נוסח המודעה הסופי וכן שעון. מששב הנתבע לעסקו, עיין בנוסח המודעה שהשאיר סוכן התובעת והחליט כי אינו מעוניין לאשר את נוסחה וכתב על גבי ההצעה כי אינו מאשר את נוסח המודעה. למחרת היום החזיר הנתבע את נוסח ההצעה יחד עם המתנה באמצעות שליח, למשרדי התובעת, אשר וידא כי אלה נמסרו למנהל הסניף. הנתבע אף התקשר אל מנהל הסניף בירושלים של הנתבעת על מנת לוודא שהוראתו הגיעה ליעדה. מנהל הסניף השיב לנתבע כי אינו מבטל את ההזמנה. הנתבע אף פנה למשרדה הראשי של התובעת על מנת לוודא כי העסקה בוטלה, אך פנייתו לא נענתה.

4.התובעת פרסמה את עסקי הנתבע הן במדריכיה המודפסים והן באתר האינטרנט, אך הנתבע נמנע משלם את חובו עבור הפרסום. בתמצית, טוען הנתבע, כי ההזמנה לפרסום המודעה עליה חתם הוכפפה לתנאי מתלה אשר מחייב את התובעת לקבל את אישורו לנוסח המודעה הסופי טרם פרסומה. ואולם, המודעה פורסמה למרות התנגדותו של הנתבע לפרסומה וזאת נוכח אי הסכמת הנתבע לנוסח המודעה.

5.השאלה המרכזית שבמחלוקת בין הצדדים היא האם אכן הוכפף ההסכם בין הצדדים לתנאי מתלה הדורש את אישורו של הנתבע לנוסח המודעה.

טענות התובעת

6.התובעת טוענת כי בהסכם ההתקשרות בין הצדדים מופיע מועד הסגירה של המדריך, היינו המועד שעד אליו ניתן לערוך שינויים וכן התאריך המשוער של הופעת המדריך והפצתו. במקרה זה, מועד הסגירה של מדריך ירושלים בעברית חל ביום 25.8.07, והמועד המשוער להפצתו היה ביום 30.10.07. החל ממועד הסגירה מועבר המדריך להדפסה ולהפצה ועל כן אין אפשרות לבטל את הפרסום לאחר מועד הסגירה, שכן עבור כל לקוח שרכש מודעה נשמר מקום המיוחד לו ואינו נמכר ללקוח אחר. השליח מטעם הנתבע הגיע אל התובעת ביום 25.9.07, כאשר באותה עת חלף חודש מאז סגירת המדריך, לאחר שהמדריך נמסר לדפוס ולהפצה ואין עוד אפשרות לבצע שינויי עריכה בפרסום.

7.התובעת מוסיפה וטוענת כי עוד בטרם החתימה על מסמכי ההתקשרות נשלחה לנתבע "הצעת פרסום" הבנויה על פרסומים קודמים, ואשר נערכו בה שינויים בהתאם לדרישות הנתבע. השינויים נעשו על דעת הנתבע ובחתימתו על מסמכי ההגהה. מרגע שהיו בידי התובעת חתימות הנתבע ואישורו המפורש בכתב לנוסח המודעות, הרי שלא נשלחו ולא היו אמורות להישלח הגהות נוספות לאישורו של הנתבע. התובעת מבקשת להדגיש, כי בכל הזמנים לא העלה הנתבע טענה קונקרטית כנגד הפרסומים.

8.כן טוענת התובעת, כי במסגרת ההסכם רכש הנתבע גם חבילת פרסום באתר האינטרנט של התובעת. התובעת סיפקה לנתבע את השירותים ופרסמה את עסקי הנתבע באתר האינטרנט בתקופה שמיום 10/2008 ועד 02/2009, אז פנה הנתבע לבטל את הפרסום. הנתבע לא הכחיש את הזמנת השירותים והפרסום, אך נמנע מלשלם עבורו. חובו של הנתבע בגין השירותים במדריכים המודפסים הינו בסך של 12,781 ₪ וחובו בגין הפרסום באינטרנט הינו בסך של 2,751 ₪.

טענות הנתבע

9.הנתבע טוען כי ביום 1.5.07 חתם על טופס הזמנה מול סוכן הנתבעת, תוך הסתייגות מפורשת ומוסכמת על הצדדים, כי תנאי מוקדם להסכמת הנתבע לפרסום ולתוקף ההתקשרות הוא אישורו המפורש של הנתבע לנוסח הפרסום. אישור זה לא ניתן על ידי הנתבע עובר לפרסום המודעה.

10.ביום 24.9.07 המתין הנתבע לסוכן התובעת בעסקו 4 שעות, ומשזה לא הגיע יצא מחנותו. סוכן הנתבעת הגיע לחנותו באיחור רב והשאיר את נוסח ההגהה ושעון מתנה. הואיל ונוסח ההגהה לא היה מקובל על הנתבע, למחרת היום השיב את נוסח ההגהה, באמצעות שליח, לידי התובעת תוך שהוא מציין על גבי נוסח המודעה, כי הוא מבקש לבטל את ההזמנה.

11.למרות זאת, פרסמה התובעת את מודעתו הלא מאושרת של הנתבע במדריך שפרסמה סמוך לאחר האירועים הנ"ל, תוך שהיא מתעלמת במופגן מהוראתו של הנתבע שלא לעשות כן ותוף זיוף חתימותיו על טפסי ההגהות. לאחר ביטול ההזמנה ניסה הנתבע מספר פעמים ליצור קשר עם משרד התובעת, אך פניותיו לא נענו. משעשה הנתבע כל אשר בידו על מנת לבטל את העסקה ולא נענה, ביטל את הוראת הקבע שניתנה לטובת התובעת.

12.הנתבע מציין כי התובעת ידעה כי אישור דוגמת הפרסום על ידי הנתבע הוא תנאי הכרחי לקיום ההזמנה, שכן אחרת לא היתה שולחת נציג מטעמה על מנת להחתים את הנתבע ולא היה נעשה זיוף של חתימות הנתבע על גבי נוסחי המודעות.

13.כן טוען הנתבע, כי בתביעתה התעלמה התובעת מההנחה שניתנה לנתבע ותבעה אף תשלום עבור שירותי האינטרנט בסך של 2,751 ₪, וזאת כאשר שירותי האינטרנט ניתנו לנתבע ללא עלות כחלק בלתי נפרד מהזמנת הפרסום. בנוסף, התובעת גבתה מן הנתבע סכום של 4,700 ₪ אותו יש להפחית מסכום התביעה.

דיון והכרעה

14.השאלה הראשונה הטעונה הכרעה היא האם ההסכם להזמנת שירותי פרסום הוכפף לקיומו של תנאי מתלה לפיו יתן הנתבע את אישורו הסופי למודעה טרם פרסומה.

15.בטרם אדרש לשאלה זו גופה, יש לדון תחילה בשאלת נטל ההוכחה. כאמור, הנתבע מודה כי ביום 1.5.07 חתם על הזמנה לפרסום בית העסק שלו על ידי התובעת, אך טוען כי הוסכם כי תנאי לכך שהזמנה זו תיכנס לתוקף הוא מתן אישורו הסופי לנוסח המודעה עובר לפרסומה.