דפי זהב בע"מ נ' הוט ספא בע"מ

החלטה

1. בפני בקשה לביטול פסק דין שהגישה הוט ספא בע"מ (להלן: "המבקשת")אשר ניתן ביום 16.12.10 בהעדר התייצבות המבקשת ובהסתמך על מסירת הזמנה כדין לדיון הנ"ל לבא כוחה עו"ד דדון.

בהקשר זה יודגש כי המבקשת הגישה בקשה רשות להגן באמצעות בא כוחה עו"ד אריק דדון. יפוי כח לעו"ד דדון נחתם ליום 4.5.2009.

עו"ד דדון לא שוחרר מייצוג המבקשת עד עצם היום הזה!

2. בדיון מיום 16.12.10 קבעתי כי הנתבעת זומנה כדין באמצעות ב"כ עו"ד דדון ומכאן שאין בפני בקשה לביטול מחובת הצדק שכן לא נפל פגם בהליך, אלא בקשה שבשיקול דעת בית משפט.

3. עיינתי בבקשה לביטול פסק הדין מטעם הנתבעת שהוגשה ביום 15.02.11 ובתגובת התובעת מיום 3.04.11.

4. עילת המבקשת בבקשתה לביטול פסק דין עולה מהתצהיר שהוגש בתמיכה לבקשה על פיו מועד הדיון שנקבע ליום 16.12.2009 לא הובא לידיעת מרדכי כהן המצהיר מטעם המבקשת על ידי בא כוח המבקשת עו"ד דדון.

לשיטתו של המצהיר מרדכי כהן נודע למבקשת על פסק הדין שניתן כנגדה "רק בחודש האחרון" כאשר קיבל טלפון מהבנק והודע לו על עיקול בחשבון הבנק של המבקשת. הודעת העיקול או אסמכתא לתמיכה בטענה זו לא הוגשה במצורף לבקשה לביטול פסק דין.

5 . בהחלטתי מיום 15.02.11 ציינתי והדגשתי כי הבקשה כפי שהוגשה אינה מגלה עילה לביטול פסק דין אשר ניתן לטובת המשיבה אלא עילה כלפי עו"ד דדון לעניין רשלנות מקצועית אותה יש לתבוע במסגרת תביעה נפרדת.

6 . עוד אדגיש כי נוכחתי כי הבקשה לביטול פסק דין הוגשה על ידי המבקשת חודשיים לאחר מתן פסק הדין נשוא הבקשה.

7 . אשר לסיכויי הגנת הנתבעת –עיקר טענתה של הנתבעת - כי שירותי הפרסום לא סופקו בפועל, שכן המבקשת "ביטלה ההזמנה". טענה זו לעניין ביטול ההזמנה נטענה סתמית ולא נתמכה באסמכתאות - כך על פי סעיף 2 שהוגש לתצהיר שהוגש בתמיכה לברל.

כל זאת למרות שעל פי סעיף 2 לתנאי ההזמנה שעניינה "הודעת ביטול הזמנה" הודעה כאמור תשלח לתובעת בדואר רשום או במסירה ביד .

אין מחלוקת ., זאת גם על פי גירסתה של הנתבעת כי לא פעלה על פי ההסכם בחתימתה.

בנסיבות אלה הרי שהבקשה אינה מגלה סיכויי הגנה כלל באשר לא נשלחה הודעת ביטול בכתב וגם הטענה לעניין ביטול אינה מסויימת .

רוצה לאמור., לא הוצהר מתי בוטלה ההזמנה, בשיחה עם מי? הנתבעת הסתפקה בהצהרה זמנית לעניין זה.

משכך ., אין התצהיר שהוגש בתמיכה לברל עומד בחובת הפירוט הרובצת לפיתחה של המבקשת.

  8. המצב הנורמטיבי

בהקשר הנסיבות כפי שנתבררו לעיל לא נותר אלא לצטט את פסק דינה של שופטת בית המשפט העליון, כבוד השופטת חיות אשר ניתן לאחרונה ומיצה בין היתר ההלכה הפסוקה לעניין בקשה לביטול פסק דין בזו הלשון:

" הלכה פסוקה היא כי בעת בחינתה של בקשה לביטול פסק-דין שניתן במעמד צד אחד, על בית המשפט ליתן דעתו לשני סוגים של שיקולים – הראשון נוגע לטעם שעמד ביסוד אי התייצבותו לדיון של מבקש הביטול. בהקשר זה יש לבחון האם הדבר משקף זלזול בבית המשפט, צירוף נסיבות אומלל, אי הבנה, היסח הדעת או אולי רשלנות. השיקול השני נוגע לשאלת סיכויי הגנתו (או תביעתו – לפי המקרה) של מבקש הביטול ( ע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ , בפסקה 15 לפסק-דינו של השופט י' דנציגר ( [פורסם בנבו] , 2.2.2009)). לא אחת נפסק, כי מבין שני השיקולים הרלוונטיים, השיקול שעניינו בסיכויי ההגנה, זוכה למשנה חשיבות ( ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ד לז (3) 431, 438 (1983) (להלן: עניין אפל )), באשר אין טעם להחזיר את ההליך לדיון מקום שברור כי הדבר יוביל בסופו של יום למתן אותו פסק-דין אשר יצא תחת ידי בית המשפט לראשונה (יואל זוסמן סדר הדין האזרחי 738 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995)). עם זאת, יש להדגיש כי על מנת לבסס סיכויי הגנה די למבקש הביטול כי יראה קיומה של הגנה לכאורית ( עניין אפל , שם; אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 373 (מהדורה עשירית, 2009)). "

רע"א 5904/10 אנדרסון מדיקל בע"מ נ אוניפארם בע"מ (פורסם במאגר נבו)