דעאס נ' אפטר ייזום ובניה בע"מ

החלטה

עסקינן בבקשה לביטול פסק-דין שניתן כדין. המבקשת הגישה בשעתו בקשה להעברת התיק עקב חוסר סמכות מקומית, ולא ביקשה הארכת מועד להגשת כתב הגנה. כתב הגנה לא הוגש, ופסק-דין ניתן, לא לפני שטענת חוסר הסמכות המקומית נדחתה. ביטול פסק הדין, איפוא, נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. במקרה כזה, נשקלים שני אלה: מהן הסיבות למחדל שהביא לאי-הגשת כתב ההגנה או בקשת הרשות להתגונן, ומהן טענות ההגנה לגופן; והטעם השני הוא העיקרי (ר' א' גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שביעית, עמ' 282-283).

המבקשת מבהירה היטב את הטעם לאי-הגשת כתב הגנה – והוא: שגגת בא-כוחה בהבנת החלטה שניתנה בשעתו לגבי הבקשה להעברת התיק, כי זו תידון בדיון שייקבע. באשר לטענות ההגנה לגופן, מקצרת המבקשת מאד.

התביעה הוגשה ע"ס 30,457 ₪, מתוכם 25,783 ₪ אינם שנויים במחלוקת, והיתרה נתבעת בעילה של עגמת נפש, הוצאות גביה והפרשי הצמדה וריבית. הסכום שאינו שנוי במחלוקת נפרע לאחר הגשת התביעה בשיק שנשלח לפני הגשתה.

לטענת המבקשת, מאחר ששילמה את הסכום שאינו שנוי במחלוקת, ועשתה כן במועד המוסכם (לשיטתה; הטענה מוכחשת על ידי המשיב), הרי שהתביעה הוגשה שלא בתום לב, ואין לרכיב עוגמת הנפש כל בסיס. לא הובאה תשתית עובדתית לכך שהתשלום אכן נעשה במועד המוסכם, ולא הובא כל פירוט נוסף לטענת ההגנה.

יש להדגיש, כי יתרת הסכום העומדת לבירור היא כ-5,000 ₪ בלבד. ברי, כי אם תתקבל הבקשה, יהיה הדבר כרוך בפסיקת הוצאות, שיתווספו על ההוצאות שיש לפסוק בגין דחיית הבקשה להעברת התיק (שעד כה גולמו בהוצאות שנפסקו בפסק-הדין). בסופו של יום, "ערכו" של התיק, איפוא, מגיע כדי 2,000 ₪ עד 3,000 ₪, בלבד (יתרת סכום התביעה, שהוא הסכום שעשויה המבקשת "לחסוך", מאחר שתיאלץ לשלם את ההוצאות הצפויות להיפסק).

אני סבור, שמקום בו אופן העלאת טענת ההגנה לוקה בחסר ובחוסר פירוט, ובהינתן האינטרס הציבורי שלא להכביד על בתי המשפט בתביעות פעוטות, כשאין לכך צורך, ובשים לב לכך שגם הטעם לאי-הגשת כתב הגנה אינו מן המשובחים – אין זה המקרה בו הפעלת שיקול הדעת מובילה אל עבר ביטול פסק-הדין.

אני דוחה, איפוא, את הבקשה לביטול פסק-הדין. עם זאת, מאחר שלסכום ההוצאות שנפסקו היה תפקיד בשיקולי, איני עושה צו להוצאות בבקשה זו.

ניתנה היום, י' כסלו תשע"א, 17 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.