אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דנ"פ 545/16 לשכת עורכי הדין - ועדת האתיקה הארצית ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

דנ"פ 545/16 לשכת עורכי הדין - ועדת האתיקה הארצית ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

תאריך פרסום : 06/03/2016 | גרסת הדפסה
דנ"פ
בית המשפט העליון
576-16, 545-16
11/02/2016
בפני השופטים:
1. נ' הנדל
2. נ' סולברג וא' שהם


- נגד -
המבקש:
1. בדנ"פ 576/16: לשכת עורכי הדין - ועדת האתיקה הארצית
2. המבקש בדנ"פ 576/16: פלוני

עו"ד שרון נהרי
עו"ד יורם שפטל
עו"ד רוית מוחבר
המשיבות:
1. המשיבים בדנ"פ 545/16: מדינת ישראל פלוני
2. המשיבות בדנ"פ 576/16:מדינת ישראל לשכת עורכי הדין – ועדת האתיקה הארצית

עו"ד דקלה קליין-יונה
החלטה
 

 

  1. לפניי שתי בקשות לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה ב-רע"פ 751/15 מיום 9.12.2015 (השופטים נ' הנדל; נ' סולברג; ו-א' שהם). במסגרת פסק הדין ניתנה רשות ערעור, ואולם נדחה הערעור לגופו, על החלטת בית המשפט המחוזי בתיק ע"ח 21372-11-14 לדחות את הערר שהוגש על פסק-דינו של בית המשפט השלום בתיק צ"א 36952-03-14. הבקשות נסובות על היקף תחולתו של חיסיון עורך-דין-לקוח (להלן: החיסיון), כאשר במוקד הדיון עומדת שאלת תחולת החיסיון על שכר הטרחה אותו משלם הלקוח לעורך דינו.

 

  1. תחילת הליך זה במתן צו, במסגרת חקירה פלילית נגד המבקש ב-דנ"פ 576/16 (להלן: המבקש), אשר מורה לבאי כוחו להמציא הסכמי ייצוג ומסמכים חשבונאיים המעידים על היקף התשלומים שהעביר להם המבקש. לאחר קבלת הצו פנו באי-כוחו של המבקש לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין (המבקשת ב-דנ"פ 545/16. להלן: המבקשת) לקבלת חוות-דעתה משום החשש לפגיעה בחיסיון. חוות דעתה של המבקשת הייתה כי המסמכים המבוקשים חוסים תחת החיסיון. ביום 5.11.2014 דחה בית משפט השלום את חוות דעתה של המבקשת וקבע כי המסמכים המבוקשים אינם חוסים תחת חיסיון, ועל כן על באי-כוחו של המבקש למסרם למשיבה. המבקש ערר על ההחלטה לבית המשפט המחוזי. ביום 5.1.2015 החליט בית המשפט המחוזי לדחות את הערר. על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור.

 

  1. בית המשפט קבע כי "טרם הזדמן לנו להכריע באופן פוזיטיבי בשאלה, האם סכום שכר הטרחה חוסה תחת חיסיון עורך-דין-לקוח", ועל כן החליט ליתן למבקש רשות ערעור. עם זאת דחה בית המשפט את הערעור גופו. בית המשפט בחן את הוראות החוק הרלוונטיות בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, ובחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961. הוא קבע כי מבחינה לשונית, ספק רב אם שכר הטרחה ששולם לעורך הדין או חשבוניות המס שנמסרו על ידו ללקוח בגין תשלום שכר טרחה, נוגעים ל"שירות המקצועי" שמעניק עורך-דין ללקוחו (לפי סעיף 48א לפקודת הראיות), ועל אחת כמה וכמה שהם אינם בעלי "קשר ענייני" לשירות (לפי סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין). עוד קבע בית המשפט כי גם מהבחינה התכליתית לא נועד החיסיון למנוע את גילויו של סכום שכר הטרחה או את מסירת חשבוניות המס לצד שכנגד, וכי פרטים אלו אינם מהווים חלק מהתקשורת בין עורך הדין ללקוחו עליה מבקש החיסיון להגן. בית המשפט הדגיש כי העובדה שחשבוניות המס או מסמכים חשבונאיים אחרים המפרטים סכומי כסף שהועברו לעורך דין מלקוח, מצויים ברשות עורך הדין, אינה הופכת אותם למסמכים בעלי קשר ענייני לשירות המקצועי שהוא מעניק. למעשה, מסמכים אלה הם מטבעם מסמכים המגיעים לצדדים שלישיים, כגון רואי חשבון ורשויות המס, ומכאן יש להניח כי אין מדובר בפרטים חסויים. יחד עם זאת ציין בית המשפט, כי במקרים חריגים ביותר, בהם שכר הטרחה או פרטי חשבונית המס משקפים, כשלעצמם, את פרטי התקשורת המקצועית בין עורך הדין לבין לקוחו ועלולים לחשוף מידע הנוגע לתוכן השירות המקצועי, ניתן יהיה לחרוג מהכלל ולהורות על חיסיון המידע או המסמך. בכל הנוגע לנסיבות המקרה שלפנינו קבע בית המשפט כי אין בחשבוניות המס המדוברות כדי לחשוף כל מידע הנוגע לתוכן השירות המקצועי אותו קיבל המבקש מבאי-כוחו, ועל כן החיסיון אינו חל.

 

הבקשות לדיון נוסף

 

  1. עתה מונחת לפניי שתי בקשות לקיום דיון נוסף בפסק הדין. הבקשה הראשונה היא של המבקשת ב-דנ"פ 545/16. טענתה היא כי להלכה שנקבעה השלכה מרחיקת לכת על מקרים רבים לעתיד לבוא בהם ייאלצו עורכי הדין ולקוחותיהם לחשוף את הסדרי התשלום ביניהם מבלי שיהיו חסויים. לטענתה, בחשיפה זו טמונה פגיעה בתקשורת החופשית בין עורך הדין ללקוח; באמון המיוחד הנדרש ביחסיהם; ואולי אף בזכות לייצוג. לפיכך מציעה המבקשת כי כל מקרה יוכרע לפי נסיבותיו, ואף מפרטת בבקשתה את רשימת השיקולים אשר יש לשקול לטעמה בבחינה פרטנית זו.

 

           הבקשה השנייה היא של המבקש ב-דנ"פ 576/16. המבקש טוען כי ההלכה החדשה שנקבעה בפסק הדין פוגעת בתקשורת החופשית בין עורך הדין ללקוח; יוצרת הפליה בין עורכי דין פרטיים לבין עורכי דין מטעם הסנגוריה הציבורית אשר ההלכה אינה חלה לגבם, וכך פוגעת גם בזכות הבחירה של הלקוח לבחור את מייצגו; ופוגעת בחופש העיסוק של עורכי הדין הפרטיים. בנוסף טוען המבקש כי במקרים מסוימים, כמו במקרה דנן, הפרטים אותם ראה בית המשפט כפרטי תשלום טכניים עלולים להפליל את הלקוח, ובכך נפגע גם החיסיון מפני הפללה עצמית.

 

דיון והכרעה

 

  1. הטעמים לקיום דיון נוסף פורטו בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984:

 

"...אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בעניין, יש, לדעתם, מקום לדיון נוסף" (ההדגשות הוספו – מ.נ.).

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ