דנ"פ
בית המשפט העליון
|
1237-15
05/07/2015
|
בפני השופטת:
מ' נאור - כבוד הנשיאה
|
| - נגד - |
המבקשת:
מדינת ישראל
עו"ד נעמי גרנות
|
המשיב:
ר.ר.ו.
עו"ד דורית נחמני-אלבק
עו"ד טל ענר
|
| החלטה |
- לפניי שתי בקשות לדיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון ברע"פ 2675/13 מדינת ישראל נ' ו. (3.2.2015) (מפי השופט נ' הנדל ובהסכמת השופטים ח' מלצר וצ' זילברטל) (להלן: פסק הדין) – הן מצד המדינה והן מצד המשיב.
הבקשות עוסקות בשאלת התוצאה האופרטיבית בהכרעת דינו של נאשם אשר נקבע כי הוא חוסה תחת הסייג הקבוע בסעיף 34ח לחוק העונשין, התשל"ז-1977 – אי שפיות הדעת בשעת מעשה, וביחס בין תוצאת הכרעת הדין לגבי אי שפיות הדעת בשעת מעשה לבין הוראת סעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 – אי כשירות נאשם לעמוד לדין מפאת ליקוי נפשי או שכלי.
המסגרת הנורמטיבית
- המחוקק קבע שני מסלולים עיקריים שבכוחם להביא לסיום המשפט על סמך מחלת נפש של נאשם. כל אחד ממסלולים אלה מתמקד בנקודה אחרת על ציר הזמן – הראשון בעת ביצוע המעשה הפלילי ועניינו בכושר המהותי לשאת באחריות פלילית, והשני בעת ההליך הפלילי ועניינו בכושר הדיוני לעמוד בדין (ע"פ 9078/09 פלוני נ' מדינת ישראל (24.5.2011)) (להלן: עניין פלוני).
- הוראת הדין המהותית הקבועה בסעיף 34ח לחוק העונשין צופה פני עבר והיא מסייגת את אחריותו הפלילית של מבצע העבירה, לאור מצבו בעת ביצוע העבירה:
34ח. לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה אם, בשעת המעשה, בשל מחלה שפגעה ברוחו או בשל ליקוי בכושרו השכלי, היה חסר יכולת של ממש –
(1) להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או
(2) להימנע מעשיית המעשה.
(ההדגשה הוספה – מ.נ.)
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת