פסק דין
1.בפני תביעה לפי חוק המכר (דירות) תשל"ג- 1973 ולפי סעיפים 23, 35-36 לפקודת הנזיקין, נ"ח, לפיצוי בגין ליקויי בניה בדירה שרכש התובע מהנתבעת מס' 1 ואשר נבנתה על ידה. הצדדים חתמו על חוזה מכר ביום 09/11/05 (להלן: "חוזה המכר"). העסקה מתייחסת למקרקעין הידועים כגוש 5616 חלקות 6-8 (בחלקו) מגרש 111/6, בנין מס' 6, קומת קרקע +א' על פי תכנית בניין עיר מספר מד/ במ/3 במתחם 32C במודיעין (להלן: "הממכר" או ה"דירה" בהתאמה).
לטענת התובע הממכר נמסר לו עם ליקויי בניה מרובים שפורטו בחוות דעת מומחה מטעמו, המהנדס גוכמן אליעזר, מחברת הדס ביקורת מבנים בע"מ, מיום 31/10/07. שווי הליקויים בעלות של תיקון הועמדו על ידי המומחה על 152,900 ₪, כולל פיקוח הנדסי בסך של 13,900 ₪ ולכך הוסף מע"מ כדין. סך הכול 176,600 ₪.
בנוסף עותר התובע לפיצוי בסך של 20,000 ₪ עלות צפויה לכך שהתובע ומשפחתו ייאלצו להעדר מביתם בעת ביצוע התיקונים כ- 5 שבועות. התובע גם עותר להחזר נזק מיוחד בסך של 3,700 ₪ על הוצאות שהוציא מכיסו לתיקון עצמי של חלק מהליקויים. סכום נוסף בסך של 7,000 ₪ נתבע בגין נזקי עובש ופטרת לרהיטים אשר היו סמוכים לקירות שבהם הייתה רטיבות. התובע עותר גם לפיצוי על ירידת ערך ללא חוות דעת לתמיכה בראש נזק זה וכן לפיצוי על עגמת נפש בסך של 30,000 ₪.
התביעה הוגשה כנגד הקבלן, הנתבעת מס' 1, (להלן : "הנתבעת") וכן כנגד הנתבעים 2-5 אשר נטען כי במועדים הרלוונטיים היו אורגנים בנתבעת 1, לפי הסדר הבא:
הנתבע מס' 2 – מנכ"ל ו/או בעלים, האחראי על כלל הפעילות המבוצעת ע"י הנתבעת; הנתבע מס' 3 סמנכ"ל ו/או בעלים ואחראי במישרין ו/או בעקיפין על בניית הדירה; הנתבע מס' 4 סמנכ"ל ו/או בעלים האחראי על ביצוע ופיקוח אשר על הבניה; נתבע מס' 5 סמנכ"ל ו/או בעלים האחראי על ביצוע ופיקוח על עבודות הבנייה כולל הממכר.
2.הנתבעים הגישו כתב הגנה כאשר כולם מיוצגים ע"י אותו בא כוח. בכתב ההגנה נטענו טענות ההגנה הבאות:
בהתייחס לנתבעים 2- 5 נטען להעדר יריבות; בהתייחס לנתבעים 3- 5 נטען שהם עובדים שכירים של הנתבעת. ביחס לנתבע מס' 2 נטען שהוא היה מנהל הנתבעת ובעל מניותיה. נטען שהתובע מנסה לעשות "הרמת מסך" בהתייחס לנתבע מס' 2, ללא עילה ובאשר לנתבעים 3- 5 אין עילת תביעה כלל.
נטען כי התובע מחויב בהוראות סעיף 32.3 לחוזה המכר לפיו הוא מנוע מלתבוע פיצוי כספי בגין ליקויי בניה ו/או פיצוי על תיקונים. הוא זכאי רק לקבל סעד של ביצוע בעין של התיקונים והליקויים בדירה וברכוש המשותף. כמו כן, נטען שאם התובע יוכיח קיומם של ליקויי בניה, עליו לאפשר לנתבעת לתקן אותם.
בנוסף, נטען שהצדדים הסכימו על מנגנון בירור והכרעה בליקויים נטענים או על אופן תיקונם בכך שהמחלוקת תוכרע על ידי חוות דעתו של מהנדס בנין שיוסכם על הצדדים "וחוות דעתו תהיה סופית ומוחלטת ותחייב את הצדדים". כמו כן, הוסכם כי אם לא יוחלט על מהנדס בנין כאמור, "אזי הסמכות השיפוטית היחידה תהיה נתונה לבית-המשפט בבאר-שבע בלבד" (סעיף 32.4 לחוזה המכר). נטען שהתובע פנה מיד לערכאות במקום לפנות לנתבעת מס' 1 למנות מהנדס בנין על פי המוסכם.
נטען גם כי במועד מסירת החזקה בדירה ביום 11.04.06 נערך סיור והתובע ערך רשימה של ליקויי בניה. אבל התובע הכשיל את ניסיונות הנתבעת לתאם את המועד להיכנס לדירה ולתאם את ביצוע התיקונים בליקויים שנמצאו באותו מועד. התנהלות זו חזרה גם בתום שנת הבדק, וגם בחלוף הזמן כאשר הפניות של הנתבעת היו לפנים משורת הדין.
נטען כי במעמד קבלת הדירה, התובע אישר כי אין לו טענות בהקשר לדירה והכל תקין ומושלם. כן נטען בהתייחס לליקויים לבלאי סביר ולשינויים לאחר מסירת הדירה.
3.בתשובה טען ב"כ התובע כי עילת התביעה נגד הנתבעים 2 -5 אינה מושתת דווקא על עילת הרמת המסך אלא על עוולות נזיקיות אשר הם ביצעו במישרין כלפי התובע בכובעם כאורגנים של הנתבעת ושולחיה (סע' 5 לכתב התשובה). נטען שהם פעלו בחוסר תום לב, נתנו הבטחות שווא, יצרו מצגי שווא ביודעין, פעלו בסטנדרטים בלתי מקובלים, נתנו הבטחות סרק, ואיימו על התובע. נטען לחיובם בעילות נזיקיות ו/או חוזיות ישירות. בפרט מודגש חלקו של הנתבע מס' 3 שעמו התובע עמד בקשר רציף.
בהתייחס לטענה לפי סעיף 32.3 – נטען כי החיוב החוזי שחל על הנתבעת היה תיקון תוך 30 יום מיום קבלת ההודעה ותוך 24 שעות תיקון של ליקוי דחוף. נטען שעל פי חוק המכר (דירות) החיוב קובע תיקון "תוך זמן סביר". כמו כן, נטען כי מדיניות משפטית שנקבעה בפסיקה בהתייחס להסדרים חוזיים כאמור אינה סוגרת את הדלת מפני רוכש הדירה ותלויה בהתנהלות הקבלן, הודייתו בליקויים ונכונותו לתקן.
לטענה שהתובע חתם על פרוטוקול קבלת הדירה ואישר שאין ליקויים משמעותיים, נטען שהמסירה הותנתה בחתימה על הפרוטוקול והתובע חתם בתנאים של אילוץ, אך באותו יום התובע שלח מכתב ופירוט של ליקויי הבניה בממכר.
הטענה שהתובע לא אפשר כניסה לנציגי הנתבעת, הוכחשה ונטען שהיו אלה נציגי הנתבעת שפנו לו עורף פעם אחר פעם. נטען גם שהתובע התריע על הליקויים עוד לפני מועד המסירה, תוך כדי הליך הבניה. צורפו צילומים שצילם התובע תוך כדי הבניה.
באשר לסוגית הריצוף – נטען כי מנהל מחלקת השירות הציע לתובע במעמד ביקור נציג חברת סופר קרמיק להחליף את כל האריחים בדירה על חשבון חברת סופר קרמיק והחברה תספק אריחים חדשים. אך ההחלפה לא יצאה לפועל כי נציג הנתבעת סירב לממן את עלות העבודה. התובע גם חתם על טופס אישור תיקון לחברת קטיף. בסעיף 18 לכתב ההגנה נטען שקבלן המשנה הגיע לדירה וטיפל בדלתות כניסה, מזווה ומחסנים. הוכחש גם כי הנתבעת סיימה ביום 11.06.07 את העבודה מחוץ לדירה.
4.ביום 13.03.08 מונה אינג' יעקב דבדבני מהנדס בנין כמומחה מטעם בית-המשפט, וביום 20.07.08, הוא הגיש חוות-דעת מפורטת ובה קבע את הליקויים שמצא והעמיד את שווים על סך של 39,070 ₪ ולכך הוסף פיקוח הנדסי בסך של 3,800 ₪. על הסכום הכולל יש להוסיף מע"מ. הוסף כי אם הנתבעת תבצע את התיקונים העלויות יכולות להיות מופחתות ב- 20%. ביום 03.12.08 הוריתי על הגשת תצהירים ותיקי מוצגים לאחר שב"כ התובע עמד על חקירתו של המומחה. בא כוח הנתבעים הודיע שהנתבעת מוכנה לבצע את התיקונים על פי חוות-הדעת. לוח הזמנים שנקבע היה שעל התובע להגיש תצהירים תוך 60 יום. נקבע קדם משפט ליום 20.10.09 וטרם הוגשו תצהירים ושוב ביום 29.04.10 וטרם הוגשו תצהירים. בפועל הגשת תצהירי התובע התעכבה עד 07.03.2010, דהיינו מעל 12 חודשים. מועדי ההוכחות נקבעו לימים 06.07.11, 05.09.11, 07.09.11, 14.09.11. ביום 06.07.11 נחקר מומחה בית המשפט. בתום הדיון הוריתי כי בא כוח התובע יודיע תוך 14 יום האם הוא מבקש לשלוח למומחה שאלות הבהרה או להמשיך לחקור אותו. הבקשה לשלוח שאלות הבהרה הוגשה ביום 30.08.11, מספר ימים לפני ישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 05.09.11.
מתוך השאלות שהתבקשו התרתי לשלוח רק את השאלות הבאות:
שאלה מס' 4 המתייחסת לשיטות לביצוע אימפרגנציה והעלות למ"ר לצרכן; שאלה מס' 5 בדבר אופן חישוב שטח הקירות והתקרות ושאלה מס' 6- קביעת עלות פירוק והתקנת החלון מחדש (בקשה מס' 8 – החלטה מיום 06.09.11).