דניאל נ' סילון

החלטה

לפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון במסגרת הליך של ערעור על פסק דין של בית משפט קמא, מיום 16.12.11.

בראשית הדברים יוער, כי הגם שהמבקשים הגדירו את כותרת בקשתם , כבקשה לפטור מהפקדת ערבון, יש לראות בה כ-"מעין ערר " (ר' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי – מהדורה עשירית – ע' 652-653) על החלטת המזכירה הראשית, כ קבוע בתקנה 430 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: " התקנות ") , מיום 9.1.12, לפיה, נדרש להפקיד ערבון בסכום של 15,000 ₪. מכאן, מקום בו הוגשה השגה שמהותה , ערעור על החלטת המזכיר הראשי של בית המשפט, רשאי הרשם לשקול מחדש את ההחלטה ולקבוע את שיעור הערבון , על פי הנתונים הקונקרטיים של ההליך (רע"א 1723/91 נסטל נ' בר-נוי , פד"י מה(5)83, 86ג) ובמקרים המתאימים, אף ניתן לשקול לפטור את המבקש מחובת הערבון, נוכח הנטען בבקשה שהוגשה ולאחר קבלת תגובת המשיב והכל, כקבוע בתקנה 432 לתקנות.

בענייננו, לאחר שבחנתי את טענות הצדדים- ושקלתי את השיקולים הדרושים, להכרעה, הגעתי לכלל המסקנה, כי יש להיעתר לבקשה, בחלקה. בנסיבות העניין, שוכנעתי כי יש מקום להתערב בהחלטת המזכירה ה ראשית ולשנות מקביעתה, לעניין שיעורו, להפחיתו ולהעמידו על סך של 5,000 ₪ בלבד.

מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור . השיקולים שיש לשקול לצורך מתן פטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של הליך אותו יזם להתקבל (ראה בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס נכסים , טרם פורסם , 17.10.2007). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.

בגדרם של שיקולים לעניין שיעור הערבון עשויים לבוא גם שיקולים נוספים כגון חשיבותו ומשמעותו של ההליך, מידת מורכבותו, שיעור ההוצאות וכדו' (ראה עניין ורנר , שם).

בעניין זה נקבע , כי קיים שוני בין תכלית האגרה לבין תכלית הערבון, כך שפטור מאגרה אינו גורר באופן אוטומטי פטור מערבון ותיתכנה תוצאות שונות לשתי בקשות הפטור ( בש"א 6411/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר , טרם פורסם, 3.10.2011, עניין ורנר , שם ). לכן, בשונה מהבקשה לפטור מתשלום אגרה, אין די בהוכחת העדר יכולת כלכלית אישית של מבקש הפטור, ועליו להוכיח בנוסף, כי אין באפשרותו להיעזר בסביבתו קרובה לשם גיוס כספי הערבון. זאת ועוד, אין די בכך שההליך מגלה עילה, ויש להראות כי סיכוייו טובים (ראה רע"א 2630/10 עמוס וסרמן נ' אילנה פורט , פורסם במאגרים, 22.08.2010) .

במקרה דנן , המבקש לא התייחס לעניין ניסיונותיו לגייס כספים במעגל קרוביו ולא הניח תשתית מלאה ומפורטת לביסוסה, הגם שאין חולק כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו בין המשופרים, (כעולה מבקשה לפטור מאגרה שנעתרה – ראה החלטתי מיום 9.1.1211 ) ודי בכך, כדי לדחות את הבקשה לפטור מלא. יחד עם זאת, לאחר שבחנתי את ההליך שלפניי, הנני סבור, כי יש הצדקה לשנות משיעור הערבון, הנוהג .

לפיכך , לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפויות, סכום פסק הדין, התחשבתי במצבו הכלכלי הקשה ומנגד, בחנתי את סיכויי הערעור, שאינם נחזים להיות גבוהים, נחה דעתי, כי יש להעמיד את הערבון על סך של 5,000 ₪ בלבד.

הערבון יופקד, אפוא, תוך 21 יום מהיום, שאם לא כן הערעור יידחה ללא ה ודעה נוספת.

ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"ב, 23 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

משה בר-עם, רשם