אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דנג"ץ 5806/15 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ראש ממשלת ישראל ואח'

דנג"ץ 5806/15 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ראש ממשלת ישראל ואח'

תאריך פרסום : 29/10/2015 | גרסת הדפסה

בית המשפט העליון
5806-15
28/10/2015
בפני השופט:
נ' הנדל

- נגד -
המבקשת:
התנועה למען איכות השלטון בישראל
עו"ד אליעד שרגא
עו"ד צרויה מידד-לוזון
המשיבים:
1. ראש ממשלת ישראל
2. היועץ המשפטי לממשלה
3. סיעת הליכוד בכנסת ה-20
4. סיעת ש"ס בכנסת ה-20
5. ח"כ הרב אריה מכלוף דרעי
6. הכנסת

בקשה לדיון נוסף

 

 

  1. מונחת לפני בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה בבג"ץ 3095/15 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ראש ממשלת ישראל, מיום 13.8.2015 (מפי השופטת א' חיות, ובהסכמת השופטים ח' מלצר וע' פוגלמן), במסגרתו נדחתה עתירת המבקשת להורות לראש ממשלת ישראל להעביר מתפקידו את שר הכלכלה ופיתוח הנגב והגליל, חבר הכנסת אריה מכלוף דרעי (להלן: דרעי), בשל עברו הפלילי.

 

  1. במהלך שנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת – שעה שכיהן בתפקידים ציבוריים בכירים, לרבות כשר הפנים – היה דרעי מעורב בשלוש פרשות פליליות הקשורות במילוי תפקידיו. במסגרת הפרשה הראשונה, הנעוצה באירועים שהתרחשו בין השנים 1984-1990, הורשע דרעי בעבירות של נטילת שוחד, מרמה והפרת אמונים וכן קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי בעבירת השוחד יש משום קלון, וגזר על דרעי עונש בן ארבע שנות מאסר בפועל וקנס כספי. ערעור שהגיש דרעי לבית משפט זה התקבל חלקית; היקף הרשעתו צומצם (לרבות קביעה כי השוחד שנטל עמד על כ-64,000 דולר, בתוספת סכומים בלתי ידועים, חלף קביעת המחוזי כי מדובר בסכום בן כ-155,000 דולר), והעונש שנגזר עליו הופחת עד כדי שלוש שנות מאסר בפועל. בחודש יולי 2002 שוחרר דרעי מבית הסוהר לאחר ריצוי שני-שלישים מתקופת המאסר. בפרשה נוספת, הורשע דרעי בעבירה של הפרת אמונים בגין מעשים שביצע בשנת 1989, אז כיהן כשר הפנים. בשנת 2003 גזר בית משפט השלום בירושלים את דינו והטיל עליו עונש בן שלושה חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי. שמו של דרעי נקשר גם בפרשה שלישית, בה נחשד כי ניצל את כוחו הפוליטי לקידום מועמד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, בעקבות הבטחה כי זה ייטיב עמו בענייניו הפליליים. פרקליטת המדינה דאז המליצה להעמיד את דרעי לדין, אם כי לנוכח התקדמות ההליכים האחרים החליט היועץ המשפטי לממשלה, בשנת 1997, לסגור את התיק בעניינו. אף בהעדר כתב אישום, הראיות המנהליות שהצטברו לחובת דרעי מקנות לפרשה זו רלוונטיות בהקשר של סבירות מינויו לכהונת שר.

 

  1. עבר פלילי זה עמד במרכז פסק הדין נשוא ענייננו. המבקשת טענה בעתירתה כי החלטת ראש הממשלה שלא להעביר את דרעי מתפקידו, בהתאם לסמכותו לפי סעיף 22(ב) לחוק יסוד: הממשלה, נגועה בחוסר סבירות קיצוני. זאת, בהתחשב בחומרת העבירות בהן הורשע דרעי, לרבות נטילת שוחד "באופן מודע, עקבי, שיטתי ומכוון" שבגינה הוטל בו קלון, והעובדה כי מעולם לא נטל אחריות על מעשיו ולא הביע חרטה עליהם. על פי השקפתה, בנסיבות אלה אין די בזמן שחלף מאז ביצוע העבירות וריצוי העונש כדי להכשיר את המינוי.

 

           בית משפט זה דחה, כאמור, פה אחד את העתירה והכריע כי אין מקום להתערב בשיקול הדעת הרחב המוקנה לראש הממשלה בכל הנוגע לענייני הרכבת הממשלה. זאת, מאחר והאיזון בין מכלול השיקולים הרלוונטיים מלמד כי מינויו של דרעי "מצוי על גבול מתחם הסבירות", אך אינו חורג ממנו.

 

           בית המשפט צעד בעקבות העיקרון שנקבע בפסיקה, ועל פיו בהקשר של מינויים לתפקידים ציבוריים "כשירות לחוד ושיקול דעת לחוד". קרי, אין די בעמידתו של מועמד מסוים בתנאי הכשירות הקבועים בחוק כדי להכשיר את מינויו לתפקיד, שכן החלטת הגורם הממנה כפופה – במקביל – למבחן הסבירות של הפעולה המנהלית. כפועל יוצא, בעל הסמכות נדרש לתת את דעתו על שיקולים רלוונטיים נוספים, מלבד תנאי הכשירות, על מנת לוודא כי המינוי אינו פוגע בטוהר המידות של השירות הציבורי או באמון הציבור ברשויות. בית המשפט ציטט מדברי הנשיא (בדימוס) א' גרוניס בבג"ץ 3997/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר החוץ, פיסקה 27 (12.2.2015) (להלן: עניין הנגבי), באשר לנתונים שיש לשקול בעניינו של מועמד שהורשע בפלילים, וסיכם כי השאלה העיקרית בעניין דרעי היא "האם יש בו בחלוף הזמן כדי להקהות מעוקצו של העבר הפלילי".

 

           תחילה בחן, אפוא, בית המשפט את עברו הפלילי של דרעי, והדגיש את העובדה שהעבירות המיוחסות לו בוצעו בזיקה ישירה לתפקידיו הציבוריים, "והן עבירות מובהקות של שחיתות שלטונית"; את פרק הזמן הממושך שבמהלכו נטל דרעי שוחד; ואת הפגיעה האנושה באמון הציבור ברשויות ובעובדי הציבור בעקבות חשיפת העבירות שביצע. עם זאת, בהסתמכו על הלכות קודמות (עניין הנגבי; בג"ץ 6163/92 אייזנברג נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד מז(2) 229, 267 (1993) (להלן: עניין אייזנברג)), קבע בית המשפט כי עברו הפלילי של המועמד אינו מהווה שיקול בלעדי, וכי פרק הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות וריצוי העונש הינו "שיקול חשוב נוסף שיש להביא בחשבון": ככל שמדובר בפרק זמן משמעותי יותר, פוחת החשש כי מינוי העבריין המורשע יפגע באמון הציבור במערכת השלטונית – מה שמקרין ישירות על מידת הסבירות של המינוי. המשקל המדויק שיש לייחס לפרמטר זה משתנה "בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה", אולם בענייננו מצא בית המשפט כי נודעת לו חשיבות רבה: ראשית, מאז סיים דרעי לרצות את עונשו חלפו כ- 13 שנים – כמעט כפול מפרק הזמן הקבוע בחוק במסגרת תנאי הכשירות, אשר "מקרין" על מתחם שיקול הדעת של הגורם הממנה. זאת ועוד, העבירות בהן הורשע דרעי בוצעו לפני 25 שנים ומעלה. בנסיבות אלה, ניתן אף לייחס משקל מסוים – אם כי מוגבל – לעיקרון שביסוד תקנת השבים, קרי מתן הזדמנות לעבריין לפתוח דף חדש בחייו.

 

           מלבד פרמטר הזמן, עמד בית המשפט על האמון שהביעה הכנסת בממשלה, וציין כי יש בכך "כדי להחליש במידת מה את עוצמת הטיעון שהמינוי פוגע באמון הציבור במערכות השלטוניות". שיקול נוסף המצמצם את חריגת המינוי ממתחם הסבירות הינו החלטת הממשלה להעביר מידיו של דרעי את הסמכויות הקשורות בבחירת שופטים ונציגי ציבור לבתי הדין לעבודה.

 

           על רקע מכלול השיקולים הללו פסק בית המשפט כי מינויו של דרעי אינו חורג ממתחם הסבירות באופן המצדיק התערבות בשיקול הדעת הרחב המוקנה לראש ממשלה בענייני הרכבת ממשלתו.

 

  1. בעקבות פסק דין זה הוגשה הבקשה שלפני. לטענת המבקשת, הלכות קודמות – אשר סוכמו לאחרונה בעניין הנגבי – שרטטו מערכת מקיפה בת כ-12 שיקולים שעל בעל הסמכות לבחון בטרם מינוי מועמד שהורשע בפלילים לתפקיד ציבורי. נקבע כי על הגורם הממנה לאזן בין השיקולים, וכי אף אחד מהם – למעט השיקול שעניינו הגנה על אמון הציבור ברשויות השלטוניות – אינו נהנה מעליונות מובהקת על פני מתחריו. לעומת זאת, בפסק הדין נשוא ענייננו צמצם בית המשפט את קשת השיקולים לכדי שתי מערכות מרכזיות – מחד גיסא, עברו הפלילי של המועמד וחומרת מעשיו, ומאידך גיסא, פרק הזמן שחלף מאז האירועים והתנהלות המועמד מאז – וקבע כי השאלה המכריעה היא האם יש בזמן שחלף כדי להכשיר את המינוי למרות העבר הפלילי. לטענת המבקשת, דברים אלה עומדים בסתירה מובהקת להלכה הקודמת, אשר העמידה בראש הפירמידה את עקרון אמון הציבור – להבדיל משיקול חלוף הזמן – והעניקה משקל עצמאי לשיקולים רבים שנדחקו בפסק הדין אל המערכת הראשונה. על פי השקפת המבקשת, אף תוצאת פסק הדין מנוגדת להלכה הקודמת, שכן בהתחשב בריבוי שיקולי הנגד הנעוצים בחומרת מעשיו של דרעי, אין די בשיקול הזמן כדי להטות את הכף לטובת המינוי. נוכח סתירה זו, סבורה המבקשת שיש מקום לדיון נוסף בעניינו של דרעי. למצער, המבקשת טוענת כי שינוי האיזונים בין השיקולים השונים עולה כדי חידוש המצדיק דיון נוסף– מה גם שההלכה שנקבעה בפסק הדין עומדת אף במבחני החשיבות והקשיות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ