דן שפר נ' ארבל ואח'

החלטה

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.

כנגד המבקש ניתן ביום 22.12.13 פסק דין כצד ג', בתובענה שהוגשה על ידי השיבים 1-2 כנגד המשיבה 3.

לטענת ב"כ המבקש, פסק הדין הגיע לידיו ביום 26.12.13. ב"כ המבקש ציין כי העיכוב בהגשת הבקשה נבע מהמתנה לאישור על המשך מינויו מטעם לשכת הסיוע הציבורי, לייצג את המבקש גם בהליך הערעור. לדבריו, רק ביום הגשת הבקשה, בשעות הצהריים, התקבל אישור הרחבת המינוי. לאור האמור ביקש ב"כ המערער להאריך את המועד להגשת הערעור.

המשיבה 3 התנגדה לבקשה. לטענתה, לבקשה לא צורף תצהיר המלמד על הנסיבות בגינן התעכבה הגשת הבקשה. עוד ובין היתר המועד בו הוגשה הבקשה להרחבת המינוי. עוד נטען כי הבקשה לא הוגשה בטרם חלף המועד הקבוע בדין להגשת הערעור ועל כן יש לדחותה.

משיבים 1-2 מתנגדים אף הם לבקשה. בתשובתם, חזרו על טענות המשיבה 3 לפיהן יש לדחות את הבקשה בהעדר תצהיר המלמד על נסיבות העיכוב. המשיבים 1-2 ציינו כי ההליך מתמשך מזה 12 שנים וכי אין זה צודק לעכב עוד את הכספים המגיעים להם. עוד טענו המשיבים 1-2 כי המבקש הינו אדם משכיל אשר יכול היה להגיש בעצמו את הבקשה גם ללא ייצוג משפטי. עם זאת, עמדת המשיבים 1-2 היא שככל שהערעור אותו מתכוון להגיש המבקש מתייחס רק למערכת היחסים שבינו לבין המשיבה 3, מותירים הם את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט.

ב"כ המבקש טען בתגובה, כי הבקשה הוגשה בטרם חלף המועד הקבוע בדין להגשת הערעור, שכן פסק הדין נמסר לו ביום 26.12.13 בעוד הבקשה הוגשה ביום 11.2.14. ב"כ המבקש ציין גם כי תביעתם של המשיבים 1-2 הוגשה על גבול תקופת ההתיישנות וכי חלק גדול מהתמשכות ההליכים הינו באשמתם הבלעדית, כפי שציין פסק הדין קמא. לעניין העיכוב בהגשת הבקשה, ציין ב"כ המבקש כי פנה ללשכת הסיוע המשפטי מיד עם קבלת פסק הדין אולם ההחלטה על הרחבת המינוי התעכבה בשל יציאת עו"ד המטפלת בתיק מטעם לשכת הסיוע הייתה מצויה בחופשת לידה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

הכלל הוא כי בעל דין נדרש לקיים את המועדים הקבועים בדין, כך גם לגבי מועד להגשת ערעור שנקבע בחיקוק. עם זאת, תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") קובעת כי לבית המשפט הסמכות להורות על הארכת המועד שנקבע בחיקוק, אולם על מנת לעשות כן, יש להצביע על "טעם מיוחד" שבגינו תיתנן הארכת המועד.

בענייננו, הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 11.2.14. בהתחשב בכך שפסק הדין הומצא למבקש ביום 26.12.13, ברי כי הבקשה הוגשה במסגרת הזמן הנתונה להגשת הערעור, דבר המצביע על כך שטרם נוצרה חסינות דיונית, וכי הפגיעה באינטרס ההסתמכות של המשיבים על סופיותו של פסק הדין, הנה מזערית. בנוסף, אציין כי יש בעובדה שהעיכוב נבע מהתמשכות הליכי הרחבת המינוי מטעם לשכת הסיוע המשפטי, ולא באשמת המבקש, כדי להוות בנסיבות העניין "טעם מיוחד" המצדיק היעתרות לבקשה.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת. המבקש יגיש את הערעור בתוך 21 יום, מהיום.

ניתנה היום, ט' אדר ב תשע"ד, 11 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

ראובן שמיע, רשם