דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ נ' קליגר

פסק דין

זוהי תביעה לתשלום פיצויים על נזקים שנגרמו לרכבה של התובעת באירוע של תאונת דרכים בה נטען כי היה עורב גם רכב נהוג בידי הנתבע.

בכתב התביעה נטען כי בתאריך התאונה 7/4/08 בבני ברק הרכב של התובעת היה בעצירה, לפתע הגיחה הפוגעת( רכב הנתבע) בחוסר זהירות תוך נסיעה לאחור פגעה ברכב התובעת והסבה לו נזק.

הנתבע הגיש כתב הגנה בו טען כי בזמן המגע בין שני כלי הרכב רכבה של התובעת היה במצב של נסיעה כאשר הנהג יושב בתוך הרכב, וכי מנסיבות האירוע ( שלא פורטו בכתב ההגנה ) עולה כי האחריות לתאונה נופלת על נהג התובעת , ולפחות אשם תורם מצידו. בא כוח הנתבע אף מצביע בכתב ההגנה על העובדה כי עברו 3 חודשים בין יום התאונה ובין המועד בו נבדק הרכב ע"י שמאי .וכי אין לנתבע כל מושג מה קרה עם הרכב בתקופה זו .

מטעם התביעה העידו שני עדים. עד התביעה 1 מר מיכאל בוגנים, שמעיד כי הוא ישב עם התינוקת שלו בתוך הרכב במצב של חניה מלאה עם הפנים למדרכה, , רכבו של הנתבע נסע לאחור ותוך כדי כך פגע בו בחלק האחורי השמאלי של רכב התובעת. אם כי הוא לא ידע למסור איזה חלק ברכב הנתבע פגע ברכבו, אך אין בכך כדי להכשיל את התביעה . העד מתעקש על כך שהיה אומנם בתוך הרכב אך החזיק בלידתו התינוקת, ולא זז .

מטעם התביעה העידה עדה נוספת היא אשתו של עד התביעה 1 , גב' פירחית בוגנים. זו מעידה כי היא היתה עם בעלה והבת שלהם בדרך לבית החולים , עצרו בצרכניה היא עלתה לקנות מה שהוא , ובעלה נשאר עם התינוקת ברכב, הוא הלך למושב האחורי לשבת עם התינוקת . חזרה אל הרכב וראתה את בעלה מחזיק את הילדה ושהוא מדבר עם מי שהוא .

הנתבע בחר שלא להעיד מטעם עצמו, וגם לא התייצב לדיון.

אך בכתב ההגנה , סעיף 3 , אין הוא מכחיש כי היה " מפגש " בין כלי הרכב אך הוא טוען כי זה היה בזמן שרכב התובעת בנסיעה .

הנתבע נתפס על הודאתו כי היה "מפגש" בין שני כלי הרכב, אך לא הוכיח, כי לא העיד, כי זה היה מצד אחד בזמן שרכב התובעת נסע ומצד שני שהמפגש נוצר באשמתו של עד התביעה

ניסיון בא כוח הנתבע להטיל דופי בעדותם של עדי התביעה לא צלח. גרסתם לא נסתרה , ואף לא הוטל בה כל ספק .

על פי העדויות רכבה של התובעת עמד עם הפנים למדרכה, רכבו של הנתבע שחנה בסמוך לרכב התובעת משמאל, תוך כדי ניסיון יציאה מהחניה פגע ברכב התובעת.

גם ניסיונו של בא כוחו המלומד של הנתבע, להטיל אחריות על עד התביעה 1 בכך שאולי בעת שחנה את רכבו לימין רכב הנתבע , הוא חנה בצורה אלכסונית, או בצורה אחרת המפריעה ליציאת רכב הנתבע, לא צלח. ולמעלה מן הצורך אומר, כי גם אם עד התביעה חנה לא לגמרי ישר בתוך מלבן החניה שלו, הרי התאונה נגרמה עקב נסיעה לאחור רשלנית של הנתבע.

אני מקבל את התביעה במלואה .

הנתבע ישלם לתובעת את הסכום של 2390 ₪ (נזק +שמאי ) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 7/4/08 , אגרת משפט ששולמה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 23/3/09, שכר בטלת שני עדים בסכום של 300 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסכום של 750 ₪ בתוספת מע"מ כדין

ניתן היום, ה' סיון תש"ע, 18 מאי 2010, בהעדר הצדדים.