תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
11840-10-09
17/10/2010
|
בפני השופט:
אלי ספיר
|
- נגד - |
התובע:
דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ
|
הנתבע:
קרן נהרי
|
החלטה,פסק-דין |
החלטה
על התובעת לשלם לעד הוצאות בסכום של 250 ₪.
ניתנה והודעה היום ט' חשון תשע"א, 17/10/2010 במעמד הנוכחים.
אלי ספיר, שופט
פסק דין
מדובר בתביעה לגבי נזק בתאונה.
אין מחלוקת בין הצדדים כי רכב הנתבעת פגע מאחור ברכב התובעת והמחלוקת מתמקדת לעניין הנזק בלבד.
עד התובעת העיד, כי הפגיעה בפגוש האחורי בצד ימין אירע כתוצאה מהתאונה ואילו הנתבעת מתכחשת לכך וטוענת, כי התאונה לא גרמה לכל נזק.
לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הטענות הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.
ואלו הנימוקים להחלטתי:
1.בחנתי היטב את עדותו של עד התובעת. העד הסביר כי כאשר נסע בפקק, במהירות של כ-30,40 קמ"ש הרגיש חבטה מאחור ולאחר שיצאו החוצה, הבחין בפגיעה.
2.אני דוחה את טענת הנתבעת שלא מדובר ב"פגיעה חזית אחור קלאסית". לו רצתה הנתבעת לבסס את טענתה על טיעון כזה, היה עליה להביא חוו"ד מומחה שיתן לי חוו"ד על תאונות מסוג זה. חוו"ד כזו לא הוגשה ולכן, ניתן לקבוע, כי קיימים מקרים בו הרכב שנוסע מאחור מבחין ברגע האחרון שהוא עומד לפגוע ברכב שלפניו והוא מסיט את ההגה ימינה או שמאלה ולכן, לא בכל מצב יש פגיעה חזית אחור קלאסית.
3.במקרה זה, לא הוצגו כל תמונות של רכב הנתבעת שהיה בהם לחזק את הגרסה שאין נזק ברכב הנתבעת. תמונות כאלה היו בנמצא ולא הייתה כל בעיה לנתבעת לצלם את רכבה. הימנעות מצילום הרכב עומד לגרסתה לרועץ.
4.השאלה היחידה עליה יש להשיב בתיק זה הינה, האם העד שהעיד בפני ניסה להלביש נזק שלא קרה בתאונה על תאונה זו. לאחר שבחנתי היטב את עדותו ואת חקירתו הנגדית, הגעתי למסקנה שלא זה המקרה. אני נותן אמון מלא לעדותו כי הנזק אירע בזמן התאונה וגם הוא לא ידע לתת הסבר של מומחה, כיצד זה הנזק הינו רק בחלק האחורי ימני.
5.אני מניח שהנתבעת עצמה לא הבחינה באותו יום בנזק ולכן, היא בטוחה שלא קרה כל נזק. אינני מייחס לה רצון שלא לומר אמת.
לאור כל האמור,אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 5,787 ₪, בצרוף הפרשי הצמדה מיום 17.6.09, בצרוף אגרת בית משפט בסכום של 337 ₪, בצרוף הוצאות העד בסכום של 250 ₪ ובצרוף שכ"ט עו"ד בסכום של 873 ₪ כולל מע"מ.
ניתן והודע היום ט' חשון תשע"א, 17/10/2010 במעמד הנוכחים.
אלי ספיר, שופט
הוקלד על ידי: טובה לוי