דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ נ' דינו ואח'

החלטה

על התובעת לשלם לעד הוצאות בסכום של 250 ₪.

ניתנה והודעה היום כ' טבת תשע"א, 27/12/2010 במעמד הנוכחים.

אלי ספיר, שופט

החלטה

הבקשה נדחית.

ניתנה והודעה היום כ' טבת תשע"א, 27/12/2010 במעמד הנוכחים.

אלי ספיר, שופט

פסק דין

מדובר בתביעה לגבי נזק בתאונה.

אין מחלוקת בין הצדדים כי לנהג רכב התובעת אין לייחס אשם כלשהו, הוא נפגע בפגיעה מאחור בתאונה הקרויה תאונת שרשרת.

אין מחלוקת בין הצדדים כי רכב הנתבעים היה רכב השני אחרי רכב התובעת.

טענת הנתבעים הינה שרכב שפגע בהם מאחור ונמלט מהמקום הוא זה שפגע ברכבם והדף אותם לעבר רכב התובעת.

אין מחלוקת כי רכב התובעת נהדף על רכב שהיה לפניו והרכב הזה גם הוא עזב את המקום (פרטי הנהג הראשון הינם בר סמדר מת"א).

ב"כ התובעת ביסס את התביעה על עדותו של הנהג וכן על חוות דעת השמאי הן של רכבו והן של רכב הנתבעים.

עדותו של נהג התובעת לא יכלה לשפוך אור על התאונה כיוון שהוא נפגע בתאונה ועזב את המקום על אלונקה.

היחיד שהעיד לגבי התאונה הינו הנתבע 1 שעמד על עדותו כי הוא לא פגע תחילה ברכב התובעת אלא נפגע מהרכב שאחריו מסוג מסחרי גדול שפגע בו והדף אותו קדימה ונעלם מהמקום.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הטענות, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להדחות.

ואלו הנימוקים להחלטתי:

1.אני נותן אמון לעדותו של נתבע 1 כי נהדף על ידי הרכב שנסע אחריו. למעשה עדותו זו לא נסתרה.

2.אינני יכול לבסס פסק דין רק על סמך פער בנזקים בין כלי רכב או על פער הקיים בנזק מלפנים לנזק מאחור.

3.בית משפט אינו יכול לבסס גם פסק דין על סמך זויות פגיעה.