פסק דין
בפני תביעה לביצוע שני שיקים בהם אוחזת התובעת, בסך כולל של 200,000 ₪.
במוקד טענות ההגנה של הנתבעת הטענה כי השיקים נמסרו לתובעת על תנאי, התנאי היה השלמת ביצוע עבודות בניה בפרויקט אותו יזמה הנתבעת, התנאי לא התקיים שכן העבודות לא הושלמו ומשכך, בדין בוטלו השיקים ויש לדחות את התביעה.
תמצית העובדות
התובעת הינה חברה פרטית העוסקת בביצוע עבודות בניה. הנתבעת אף היא חברה פרטית ועוסקת בביצוע יזמות ופרויקטים בתחום הבניה.
במהלך 2011 עסקה הנתבעת בקידום פרויקט ביצוע עבודות בניה (להלן: "הפרויקט") בבניין מגורים ברחוב בבלי 44 בתל אביב, פרויקט אשר כלל ביצוע עבודות שלד וטיח. לביצוע הפרויקט התקשרה הנתבעת עם חברת מליבו בניה בע"מ (להלן: "מליבו"), בהסכם שלפיו נטלה על עצמה מליבו את ההתחייבות לביצוע עבודות בניה בפרויקט, ומליבו התקשרה עם התובעת בהסכם שלפיו תבצע התובעת את העבודות כקבלן משנה של מליבו. במהלך חודש מאי 2011 הגיעו כלל הצדדים, התובעת, הנתבעת ומליבו, להסכם שלפיו תסב מליבו את כל זכויותיה והתחייבויותיה בקשר עם ביצוע הפרויקט לתובעת. כך למעשה, הפכה התובעת לקבלן אשר מבצע את העבודות בפרויקט במישרין מול הנתבעת.
ביצוע העבודות בפרויקט נעשה כך שמפעם לפעם הוכן מסמך בכתב יד ובו תכנית העבודה לחדש הקרוב, ותשלומים שהועברו לתובעת מפעם לפעם בשיקים של הנתבעת. הפיקוח על הפרויקט ועל עבודות התובעת בוצע על ידי מר יורם זיידמן (להלן: "זיידמן"). כך, תוך כדי התקדמות הפרויקט, ערך זיידמן בכתב ידו "תכנית עבודה" לתקופה שמיום 18.8.11 – 18.9.11 (נספח א/1 לתצהירי הנתבעת; להלן: "תכנית העבודה") והתובעת אישרה בחתימתה את תכנית העבודה.
במהלך ספטמבר 2011, או בסמוך לכך, התגלעו מחלוקות בין הצדדים והתובעת הפסיקה את ביצוע העבודות בפרויקט. שיקים שמסרה הנתבעת לתובעת חוללו ומספר חדשים לאחר מכן הוגשו השיקים לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל.
תמצית טענות הצדדים, ההליך והראיות
התובעת אוחזת בשני שיקים אשר נמשכו ונמסרו לה על ידי הנתבעת במהלך ביצוע הפרויקט, שיק בסך של 100,000 ₪ ליום 20.9.11 ושיק נוסף בסך של 100,000 ₪ ליום 22.9.11 (להלן: "השיקים"). השיקים הוצגו על ידי התובעת לפירעון אך חוללו בשל הוראת ביטול אשר העבירה הנתבעת לבנק. נוכח חילול השיקים הגישה התובעת את השיקים לביצוע.
הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע השיקים. לטענת הנתבעת, השיקים נמסרו לתובעת על בסיס תכנית העבודה שבמסגרתה התחייבה התובעת להשלים את ביצוע העבודות אשר פורטו בתוכנית וכנגד התחייבותה זו, התחייבה הנתבעת לשלם סך כולל של 319,500 ₪. בתכנית העבודה נקבע והוסכם במפורש כי התנאי לפירעון השיקים הינו השלמת כל העבודות שפורטו בתוכנית העבודה. התובעת לא עמדה בהתחייבותה, כך טוענת הנתבעת, ולפיכך, בוטלו השיקים.
מוסיפה הנתבעת וטוענת, כי לא זו בלבד שהתובעת לא עמדה בהתחייבותה להשלים את העבודות לפי תכנית העבודה, אלא שגם העבודות שבוצעו נעשו באיכות גרועה, והתובעת למעשה נטשה מיוזמתה וללא אישור את הפרויקט ולא הותירה לנתבעת ברירה אלא לפנות לקבלנים אחרים לצורך השלמת העבודות ותיקון הליקויים.
בנסיבות אלו, טוענת הנתבעת, בדין בוטלו השיקים, ויש לדחות את התביעה.
התובעת מצידה, טוענת שאין בסיס לטענות הנתבעת.
התובעת מאשרת כי התחייבה לבצע את העבודות לפי הפירוט בתוכנית העבודה וטוענת שפועל ביצעה והשלימה את העבודות ואיש כלל לא בא ומחה או העיר לה שלא ביצעה את העבודות. טוענת לפיכך התובעת, כי יש לדחות את ההתנגדות ולחייב את הנתבעת בפירעון השיקים.
בהחלטה מיום 1.5.12 נתקבלה ההתנגדות אשר הגישה הנתבעת ונקבע כי תינתן לה הרשות להתגונן. עם זאת, באותה החלטה נקבע שמאחר וטענות הנתבעת לא פורטו כדבעי וכנדרש לפי ההלכה הפסוקה, הרי שתנאי למתן הרשות להתגונן הינו הפקדת סך של 100,000 ₪ בקופת בית המשפט. הנתבעת הפקידה את הסכום כאמור בערבות בנקאית ובעקבות זאת התבררו הטענות.
הנתבעת תמכה את גרסתה בתצהירי מר גל הרשקוביץ, מנהל הנתבעת (להלן: "הרשקוביץ"), זיידמן אשר ביצע את הפיקוח על הפרויקט, ומר אבי טוויל שהינו מפקח בחברת מליבו. התובעת תמכה את גרסתה בתצהירו של מר מוחמד זידאן, מנהל התובעת. בדיון אשר התקיים ביום 7.1.14 נחקרו המצהירים זולת הרשקוביץ ובדיון אשר התקיים ביום 21.1.14 נחקר גם הרשקוביץ ובתום החקירה סוכמו הטענות בעל פה.
דיון
אין מחלוקת כי התובעת והנתבעת הינם "צדדים קרובים" בכל הנוגע לשיקים כאשר הנתבעת היא זו שמשכה את השיקים והתובעת, האוחזת בשיקים, היא גם הנפרעת. בין צדדים קרובים, דינו של שטר כדין חוזה. כל טענת הגנה העומדת לצדדים קרובים כנגד חבות על פי החוזה, עומדת להם גם כנגד חבות על פי השטר.
הנתבעת מעלה כנגד התביעה לביצוע השיקים טענות אשר מקורן עסקת היסוד שנכרתה בינה לבין התובעת ואשר לפיה, כך טוענת הנתבעת, אין בסיס לניסיון לחייבה בפירעון השיקים.