דיריה ואח' נ' פוקרא

החלטה

לפני בקשה לביטול פסק בורר ולביטול אישור פסק הבורר.

המבקש הינו עו"ד במקצועו. המשיבים הגישו תביעה כספית כנגד המבקש לתשלום כספים אשר קיבל בשמם כפיצויים ממדינת ישראל.

לאחר הגשת התביעה הסכימו הצדדים על העברת בירור התובענה בפני בורר.

ביום 15.4.2010 הוגשה בקשה על ידי המשיבים לאישור פסק בורר. לאחר שהבקשה נמסרב למבקש כדין ביום 26.4.2010 ניתנה על יד החלטה ביום 12.5.2010 המאשרת את פסק הבורר.

ביום 8.6.2010 הוגשה על ידי המבקש בקשה לביטול פסק הבורר. בבקשה טוען המבקש כי הוא מתגורר בתל-אביב וכי מעולם לא קיבל את פסק הבורר. עוד טוען המבקש כי התצהיר שצורף על ידי המשיבים ובו נטען כי הבקשה לאישור פסק הבורר נמסרה לאשתו של המבקש הינו תצהיר שקרי.

המשיבים בתגובתם טוענים כ למעשה משאושר פסק הבורר בקשת המבקש הינה בקשה לביטול פסק דין ויש לנהוג בהתאם לכללי הנהוגים בבקשה לביטול פסק דין. המשיבים טוענים כי המבקש אינו עומד בתנאים לביטול פסק דין ולכן דין בקשתן להידחות.

לטעמי דין בקשתו של המבקש להידחות.

סעיף 27(א) לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק הבוררות") קובע כי המועד להגשת בקשה לביטול פסק בורר הוא 45 יום מיום שנמסר פסק הבורר לידי המבקש. יחד עם זאת, סעיף 27(ג) לחוק הבוררות קובע כי לא יזקק בית משפט לבקשה לביטול פסק הבורר אשר הוגשה לאחר שפסק הבורר אושר. בנוסף סעיף 27(ד) לחוק הבוררות קובע כי סעיף 27(ג) לא יחול על בקשה אשר הוגשה בעילת ביטול בהתאם לסעיף 24(10).

יש לשים לב כי במידה והוגשה בקשה לאישור פסק הבורר מתקצרת התקופה להגשת בקשה לביטול פסק הבורר כך שתעמוד על 15 יום מיום הגשת הבקשה לאישור פסק הבורר אך כל זאת במסגרת ה- 45 יום שהוקצבו מלכתחילה ולא מעבר לכך. עמד על כך לאחרונה בית משפט עליון ברע"א 1023/09 ק.כאצ'ר בניה ופיתוח בע"מ נ' בלושטיין חי (אילת) בע"מ, תק-על 2009(3), 2899 בו נפסק:

"אכן, משהגישה המבקשת בקשה לאישור פסק בוררות, יכולה המשיבה להתנגד לבקשה רק באמצעות הגשת בקשה לביטול הפסק [סעיף 23(ב) לחוק הבוררות]. בעוד שהבקשה לאישור הפסק איננה מוגבלת בזמן, כך שבעל דין המבקש לקיים את פסק הבורר יכול להגישה בכל עת, מעניק חוק הבוררות לבעל הדין המתנגד לאישור הפסק פרק זמן של 45 ימים מיום קבלת הפסק לשם הגשת הבקשה לביטולו [סעיף 27(א) לחוק הבוררות], בקשה אשר תלווה בתצהיר לאימות העובדות הכלולות בה [תקנה 9 לתקנות הבוררות]. הוגשה בקשה לאישור פסק הבורר, מתקצרת התקופה האמורה ל-15 ימים בלבד מיום קבלת ההודעה על הגשת בקשת האישור, ואף זאת תוך תקופת 45 הימים, כמפורט לעיל [תקנה 10 לתקנות הבוררות] ולא מעבר לה. במידה שאיחר בעל הדין אשר מבקש את ביטול הפסק את אחד המועדים הנזכרים, לפי העניין, עליו להגיש בקשה להארכת מועד בציון הטעמים המיוחדים שגרמו לאיחור האמור ו"בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה, אף אם כבר עברה, מטעמים מיוחדים שיירשמו" [סעיף 27(א) הנ"ל]."

משאושר פסק הבורר על ידי ביום 12.5.2010 המבקש חסום מהגשת בקשה לביטול פסק הבורר אלא אם כן אורה על ביטול אישור פסק הבורר.

בקשתו של המבקש לביטול אישור פסק הבורר אינה נתמכת בתצהיר באשר לעובדות המועלות בה. כך המשיב אינו תומך את טענתו כי הוא מתגורר ועובד בעיר תל-אביב בתצהיר ערוך כדין. עוד הוא אינו תומך את טענתו כי אשתו לא קיבלה את הבקשה לאישור פסק הבורר בתצהיר שלו או של אשתו. לכן הטענות המועלות במסגרת הבקשה מועלות בעלמא ללא כל תימוכין.

בשים לב לכך אני דוחה את הבקשה.

המבקש ישא בהוצאות המשיבים בסך של 1000 ₪ בתוספת מע"מ.

המזכירות תמציא העתק מהחלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג תמוז תש"ע, 05 יולי 2010, בהעדר הצדדים.