פסק דין
נתוני רקע ועובדות:
1. התובעים הגישו תביעה זו בדרישה לתשלום חוב של 138,304 ₪ בגין עבודות שיפוצים שבוצעו עבור הנתבע בבית אשר מצוי הרחוב לבנה 1 בקסריה (להלן: "הבית").
מכתב התביעה עולה כי באוגוסט 2006 הזמין הנתבע עבודות שיפוצים (להלן: "העבודה") אצל התובעת מס' 1 (להלן: "דיפו גלוב") באמצעות תובע מס' 2 (להלן: " מר אלהרר"). דיפו גלוב הינה חברה העוסקת בביצוע שיפוצים ובאספקת חומרי הבנייה. ומר אלהרר הינו עובד שכיר של דיפו גלוב ומי שניהל, פיקח וביצע בפועל את העבודות אצל הנתבע. את העבודה בבית הזמין הנתבע לאחר שקיבל "כתב כמויות" עם הערכה לגבי כמות החומרים להם יזדקקו (להלן "כתב כמויות"). את כתב הכמויות מיום 1.8.06 ערכה הגב' לימור רייטן אלקלעי, מעצבת פנים, שהועסקה ע"י הנתבע. ביום 9.8.06 נחתם כתב הכמויות ע"י מר אלהרר ששימש כנציגה של דיפו גלוב.
מכתב התביעה עולה כי עבודות השיפוצים בוצעו בתקופה שבין אוגוסט 2006 ליוני 2007. לטענת התובעים הצדדים סיכמו ביניהם כי הנתבע ישלם לדיפו גלוב סך של 197,060 ₪ עבור העבודות בצירוף מע"מ (בסך הכל כ – 227,604 ₪). הנתבע שילם על חשבון החוב סכום של 89,300 ₪. יתרת חובו של הנתבע, לא שולמה וזאת למרות שהתובעים פנו לנתבע בדרישות חוזרות ונשנות. לאור האמור הגישו התובעים תביעה זו.
טענות התובעים
2. לטענת התובעים הנתבע, אדם עמיד בעל וילה בקסריה, עשה ככל שביכולתי להתחמק מתשלום החוב וזאת ללא כל סיבה. דוגמה להתנהלות זו ניתן לראות בטענותיו של הנתבע בתחילת ההליך כי הסכם העבודה נעשה מול מר אלהרר בלבד ולכן אין הוא מכיר כלל בדיפו גלוב ולה לא יכולה להיות כל עילת תביעה כנגדו. טענה זו הועלתה למרות שבכתב הכמויות נרשמו מספרי הטלפון של דיפו גלוב ואף החשבוניות אותן קיבל הנתבע היו של דיפו גלוב. לטענתם על מנת להתגבר על טיעון הסרק של הנתבע, הסכימה דיפו גלוב ביום 13.4.08 לתקן את כתב התביעה ומר אלהרר צורף כתובע נוסף. למרות שהוספתו של מר אלהרר התבצעה כאמור בהתאם לטענותיו של הנתבע, בדיון שהתקיים ביום 13.4.08 טען לפתע הנתבע כי יש למחוק את תביעתו של מר אלהרר נגדו שכן למר אלהרר אין כל עילת תביעה אישית כנגדו.
התובעים ממשיכים וטוענים כי הם סיימו את העבודות בבית בחודש יולי 2007. ממועד זה לא מצא הנתבע לנכון להגיש חוות דעת מומחה אשר תתמוך בטענותיו המוכחשות לעבודה ליקויה. הנתבע אף טען כי בשל אופי העבודות הלקוי נמנע ממנו להתגורר בבית והוא נאלץ להתגורר בשכירות. חוזה שכירות לאישור טענותיו של הנתבע כלל לא הוצג ומעדותו אף עלה כי הוא החל להתגורר בבית בחודש אוגוסט 2007 (כאשר העבודות הסתיימו כאמור ביולי 2007). לאור האמור התובעים מעלים טענות שונות בנוגע למהימנותו של הנתבע.
הנתבע בניסיון להעיד על טיבן הגרוע של העבודות אותן ביצוע התובעים הביא למתן עדות את מר משה דרעי אשר נשכר ע"י הנתבע לתיקון הליקויים אותם השאירו לטענתו התובעים בבית וזאת כשנה לאחר ביצוע העבודות. למעשה מר דרעי התרכז בשלושה ליקויים התובעים מתייחסים לליקויים וטוענים כי פאנל האלומיניום לא היה חלק מהסכם ההתקשרות וכתב הכמויות שבינם התובעים לנתבע. באשר לפרט ניתוק התאורה, התובעים מפנים לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט בה הוא קובע לטענתן כי יש לקבל את עמדתם . זאת ועוד, לטענתם המומחה אישר כי התובעים ביצעו עבודות בסכום 115,582 ₪. סכום זה נקבע לאחר שנלקח בחשבון סעיף ההנחה של 10,353 ₪, סעיף שלא היה צריך להילקח בחשבון שכן הנתבע לא עמד בתשלומים. כמו כן יש להוסיף לסכום זה סכום נוסף אותו המומחה טען שלא ניתן לאמת.
לאור כל האמור, הנתבים שבים וטוענים כי הנתבע חייב להם סך של 92,751 ₪ אליו יש להוסיף שכ"ט של המומחה בסך של 3,944 ₪ וכן הוצאות שונות כגון שכר מומחה, שכר עדים, שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.
טענות הנתבע
3. לטענת הנתבע התביעה כולה אינה אלא מצג שווא ומתבססת על חשבון סופי מפוברק. בין הנתבע לדיפו גלוב אין כל יריבות משפטית וצירופו של מר אלהרר היה כתגובה לבקשה למחיקה על הסף שהגיש הנתבע. הנתבע שב וטוען כי דיפו גלוב לא הצליחה להרים את הנטל לקיומם של יחסים משפטיים בינה לבינו. המסמכים אשר צורפו לתיק בית המשפט מעידים כאלף עדים על כך כי התקשרותו של הנתבע הייתה מול מר אלהרר ולא היה כל זכר לדיפו גלוב בכל מהלך ביצוע העבודה. לטענת הנתבע תשובותיו של מר סבג, הבעלים של דיפו גלוב, בעדותו, מחזקים אף יותר את הטענה כי לא היה כל קשר בין הנתבע לדיפו גלוב. הנתבע לא היה אמור לדעת כי דיפו גלוב עומדת מאחורי מר אלהרר, כאשר לדיפו גלוב אין כל זכר במסמכי ההתקשרות.
הנתבע רשם את ההמחאות עבור העבודות לפקודת דיפו גלוב לבקשת מר אלהרר מאחר וזה האחרון היה מצוי בקשיים כלכליים והליכים משפטיים שונים. דיפו גלוב לא הוציאה חשבונית בגין העבודות שלגישה ביצעה עבור הנתבע וסכום התביעה כלל לא נכלל בכרטסת אשר צורפה לכתב התביעה. דיפו גלוב, בהיותה חברה בע"מ, אמורה לדווח לשלטונות המס על בסיס מצטבר, ומשלא עשתה כן, ולא הוציאה חשבונית בגין העבודות, אזי עסקינן בחזקה בלתי ניתנת לסתירה לפיה אותה עבודה לא בוצעה על ידיה.
הנתבע ממשיך וטוען כי מלוא התמורה שסוכמה עם מר אלהרר שולמה לו ואף מעבר לכך. אין חולק כי הנתבע שילם בהמחאות סכום של כ – 89,300 ₪. כמו כן אין חולק כי הנתבע שילם במזומן למר אלהרר כ – 10,000$. מכאן שהנתבע שילם למעשה סך של כ – 139,900 ₪. הסכום הכולל של העבודות עמד על 115,027.6 ₪ מכאן שהנתבע שילם מעבר לתמורה.
בעדותו מר אלהרר אף הודה כי אין לו באופן אישי עילת תביעה כנגד הנתבע והוא תובע הפרשים דרך דיפו גלוב. אמרה זו מקומה להמחיש את העובדה כי אין כל יריבות בין הנתבע לבין דיפו גלוב וכן את העובדה כי מר אלהרר, המסובך כלכלית, מתנהל באמצעות דיפו גלוב, לא רק לצורך קבלת צ'קים אלא שככל הנראה גם לצורך מיצוי הליכים משפטיים. זאת ועוד, מר אלהרר לא עמד בהסכם העבודה שנחתם עם הנתבע שכן לא אישר את החשבונות כנדרש בהסכם ע"י מפקח הבנייה.
הנתבע מתייחס לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט אשר קבע כי העלות החוזית של כלל העבודות שבוצעו בביתו של הנתבע עומדת על סך של 115,582.18 ₪ (כולל התיקונים שבוצעו ע"י מר דרעי). לטענתו חוות דעתו של המומחה לא נסתרה והמומחה לא נחקר על חוות דעתו והתובעים לא הגישו חוות דעת מטעמם. התובעים הסתפקו בהגשת תצהירו של מר מקס וייסמן, אשר כלל לא הוכח כי הוא ביצע עבודות בביתו של הנתבע. זאת ועוד, גרסתו של מר וייסמן מוכחשת מכל וכל והיא לא קיבלה חיזוק ואף לא החזיקה בחקירתו בבית המשפט.
דיון
4. ראשית לטענתו של הנתבע להעדר יריבות בינו לבין דיפו גלוב. אינני מקבל טענה זו. הנתבע הודה הן בסכומיו והן בעדותו בבית המשפט כי הוא שילם את התמורה עבור העבודות לדיפו גלוב (ראה: עמ' 2 לעדותו בישיבה ביום 13.4.08). למרות שמן הראוי היה כי מר אלהרר יבהיר בצורה ברורה כי הוא שכיר של דיפו גלוב ועובד מטעמה, וכן ישתמש בנייר מכתבים אשר נושא את הלוגו של החברה, אין בכך כדי לבטל את העובדה כי התשלום בוצע עי"י הנתבע לדיפו גלוב. הנתבע טען בעדותו כי התשלום בוצע בצורה זו עקב הקשיים הכלכליים אליהם נקלע מר אלהרר ועקב ההליכים המשפטים בהם היה נתון. לטעמי, דברים אלה, מוטב היה אלמלא נאמרו משנאמרו.
5. כבר חזרתי וכתבתי בעבר לגבי הכלל כי מ"עילה בת עוולה לא צומחת זכות" כלל דומה מצוי במשפט הרומי ולפיו: EX TURPI CAUSA NON ORITOR ACTIO (ראו ע"א 110/53 ג'יקובס נ' קרטוז, פ"ד ט(2) 1401). כלל זה בא לידי ביטוי בסעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג – 1973 הקובע כי חוזה שכריתתו, תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסרים או סותרים את תקנת הציבור-בטל.
זאת ועוד, מר אלהרר עצמו מכחיש מכל וכל את טענות הנתבע. (בעדותו בעמ' 24 – 25 לפרוטוקול הישיבה מיום 13.11.12) נשאל על כך: