דיסין נ' כהן

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות וכן התנגדות לביצוע שטר.

המבקש הגיש התנגדותו באיחור של מספר חודשים, לא הבהיר מהו הטעם לאיחור זה.

במסגרת ההתנגדות גופה טוען המבקש כי השטר הוא שטר שנמסר לבטחון בלבד, כי לא התקיימו התנאים להפעלת השטר, וכי מכל מקום מרבית סכום השטר שולמה על ידו זה מכבר בדרך כזו או אחרת, או ניתנת לקיזוז כנגד חובות של המשיב כלפיו.

כאשר דן רשם ביהמ"ש בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, אין סמכותו מצומצמת לדיון בהארכת מועד בשל טעם מיוחד בלבד, כמצוות תקנות סדר הדין האזרחי, וסמכותו נגזרת מהוראות ס' 90 לחוק בתי המשפט, המרחיב את הסמכות ומאפשר להאריך את המועד כאשר יש בכך משום עשיית צדק.

במסגרת הפסיקה נקבעו קריטריונים מנחים בסוגייה זו, ונקבע כי די בכך שבפני ביהמ"ש טעם כלשהו להארכת המועד, אם מצא כי ההתנגדות המונחת בפניו מקימה הגנה ראויה, סדורה, מלאה, אם מצא כי האיחור אינו רב ובמקרים בהם מדובר בחוב כבד.

חוששני כי אף לא אחד מהקריטריונים האמורים התמלא כנדרש בנסיבות שבפניי, ועל כן אני רואה לנכון לדחות את הבקשה.

מדובר באיחור ניכר בהגשת הבקשה מבלי שיינתן ולו טעם כלשהו לאיחור זה; המבקש טען טענות שאינן מפורטות די הצורך לצורך מתן רשות להתגונן, ובודאי שאין בהן כדי להצדיק הארכת המועד בנסיבות האמורות.

המבקש לא הבהיר למי שילם כספים, מתי שילם, מהו הסכום הכולל עבור שכר עובדים, הכלול בתוך השטר נשוא תיק זה, אף שהרחיב היום את היריעה, עדיין לא מצאתי בה הבהרות מדוייקות בסוגייה האמורה, ואף לא הובהר באופן חד משמעי מה היתה הסכמת הצדדים בנוגע לתנאים לשימוש בשטר האמור.

לכך יש להוסיף כי המבקש טען לקיזוז בגין נזקים שנגרמו לו, טענה אותה יש לפרט ביתר פירוט בהתאם לפסיקה הנוהגת.

לכאורה, ככל שיש ממש בטענה יכול היה המבקש להבהיר במסגרת בקשתו מהי הסחורה שנמכרה, מה היה שוויה, באלו מחירים נהוג היה למכור את הסחורה ובאיזה מחיר נמכרה.

המבקש לא הבהיר במשך כמה זמן היה בית הקפה סגור בשל התנהלות המשיב, מה היתה הכנסתו של בית הקפה הממוצעת בתקופה זהה טרם סגירתו, ומה היו הכנסות בית הקפה לאחר פתיחתו מחדש, שעה שלשיטת המבקש לקח ללקוחות זמן רב לשוב ולהשתמש בשירותי בית הקפה.

כל אלו ניתן היה לפרט ומשלא פורטו, חזקה כי אין בהם ממש ואין באמור בבקשה, כפי שהוגשה, כדי להצדיק פתיחת שערי בית המשפט בפני המבקש.

לבסוף, לעניין שיעור החוב, מדובר בתובענה ששיעורה על פי רישומי תיק ביהמ"ש עומד על סך של 13,000 ₪, אין מדובר בסכום כבד, כהגדרתו בפסיקה הנוהגת בעניין זה, ולא מצאתי כי יש בסכום זה כדי להצדיק, כשלעצמו, הארכת המועד כמבוקש כאן.

מכל האמור, אני דוחה את הבקשה ומחייבת את המבקש בהוצאות הדיון בסך 1,500 ₪. ההוצאות יתווספו לחוב בתיק ההוצל"פ וההליכים שם יחודשו.

המזכירות תעביר העתק ללשכת ההוצל"פ בחדרה.

ניתנה והודעה היום י"ט סיון תשע"א, 21/06/2011 במעמד הנוכחים.

קרן מרגולין-פלדמן, רשמת

מ.ג.

הוקלד על ידי: מיכל גולן