אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דינו של נהג שנמלט משוטרים הינו מאסר בפועל

דינו של נהג שנמלט משוטרים הינו מאסר בפועל

תאריך פרסום : 15/11/2009 | גרסת הדפסה
ת
בית המשפט לתעבורה ירושלים
14872-08
12/11/2009
בפני השופט:
אברהם טננבוים

- נגד -
התובע:
(לשכת תביעות ירושלים )תעבורה
עו"ד אמיר כהן
הנתבע:
ד. ירון
עו"ד יוני שניאור
גזר דין

בקליפת אגוז - מה צריך להיות דינו של מי שנמלט משוטרים?

(והתשובה - אין מנוס ממאסר בפועל)

1.         השאלה שלפנינו פשוטה היא.  מה דינו של נהג שנמלט משוטרים ועקב כך התנהל אחריו מרדף משטרתי עד לעצירתו?

2.         והתשובה היא כי אין מנוס ממאסר בפועל.  מן ההכרח שייצא מבתי המשפט מסר ברור, תקיף, צלול וחד משמעי לכל נהג ונהגת.  נהג שנמלט משוטרים, אחת דינו לכלא.  הסיבה המרכזית לתגובה קשה זו היא הצורך בהגנה על הציבור.  מרדף משטרתי הוא מסוכן לא רק לנהג הנמלט מהשוטרים אלא גם לעוברי אורח תמימים שלא חטאו ודבר אין להם עם המרדף, ועל בתי המשפט להגן עליהם.  והכל כפי שנפרט.

המקרה שלפנינו

3.         הנאשם מר ד. ירון (להלן: "הנאשם")  הורשע על פי הודאתו בעבירה של אי ציות לאות עצור, עבירה לפי סעיף 23(א)(2) לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961 (להלן: "התקנות").   כן הורשע בעבירות על תקנות 64(3) (אי מתן זכות קדימה) ו- 22(א) (אי ציות לתמרור). וכן הורשע בעבירה של נהיגה ברכב ללא רישיון לרכב תקף, עבירה לפי סעיף 2  לפקודת התעבורה התשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה").

4.         עיקרי העובדות פשוטים הם.  על פי גרסת המשטרה, בתאריך 14.8.08 בשעה 15:01 רכב הנאשם על קטנוע מסוג "פאן יאנג" ברח' דולצ'ין בירושלים.  הנאשם נתבקש לעצור לצורך בדיקה שגרתית ולגשת לשוטר הנמצא מהנאשם במרחק כ- 2 מטרים ממנו. לפתע הנאשם החל לנהוג במהירות גבוהה לכיוון שכונת גבעת משואה בניסיון לברוח מהשוטר.  על אף שהשוטר אותת לו לעצור הנאשם המשיך לנסוע לכיוון רח' האביבית תוך כך שהוא לא מציית לתמרור עצור שהיה במקום ונכנס לצומת במהירות גבוהה עד כדי כך שכמעט התנגש ברכב אחר.  בהמשך נסע  ברח' האביבית בכביש חד סיטרי בניגוד לכיוון התנועה ואף כמעט נפגע מרכב אחר.  הנאשם חזר לרח' דולצ'ין ולאחר מכן לרח' האביבית וכמעט פגע ברכב משטרתי.

5.         לאחר התחקור והבדיקה התברר כי לנאשם לא היה רישיון רכב תקף וזו הסיבה שברח על קטנועו.  הנאשם הודה במקום בפני השוטרים ואף לפני הודה.

6.         התביעה ביקשה עונש מאסר בפועל תוך שהיא מדגישה את העובדה כי הנאשם התנהג באופן מסוכן להפליא ויש להרתיע אחרים כמותו.

7.         נציין כי למרות שהנאשם הודה בעבירות, טענתו לפני הייתה כי המשטרה הגזימה בתיאור האירוע.  הסניגור הסביר כי הנאשם איבד את עשתונותיו לרגע ועקב "טעות רגעית" זו אכן נמלט מהשוטרים אך בסופו של דבר נעצר.

8.         לצורך דיון בעונש ההולם במקרה שלפנינו, נדון תחילה בסכנה של מרדף משטרתי  ובמדיניות הענישה הראויה לעבירות מעין אלו, ואח"כ ננסה להשליך מהעיקרון הכללי על הנאשם שבפנינו.

הבעיתיות המוכרת במרדף משטרתי

9.         מחקרים בחו"ל הוכיחו כי ישנו סיכון רב במרדפים וניתן כמה דוגמאות משלל הדוגמאות הקיימות.  בדו"ח השנתי של משטרת פנסילבניה שבארה"ב בשנת 2003, 31.86% מהמרדפים הסתיימו בתאונות, כשמחצית מהתאונות היו של הרכב הנמלט.   מחקר שפרסם משרד המשפטים האמריקאי בשנת 1997 שהתבסס על נתונים משלוש מדינות בארה"ב (פלורידה, נברסקה ודרום קרולינה) הצביע על כך ששכיחות התאונות קשורה בין השאר לביצוע המרדף באזור עירוני (לא כפרי) ולמספר הרכבים הרודפים.  במיאמי, הראה המחקר כי 41% מהמרדפים נסתיימו בנפגעים.  באומהה, הראה המחקר כי ב- 40% מהמרדפים נגרם נזק לרכוש.

ככלל ניתן לומר שאחוז גבוה של המרדפים מסתיים בתאונת דרכים ולדאבוננו לעיתים גם בתאונה קטלנית.  המחקר המדעי בנקודה זו הוא חד משמעי.

שאלת המדיניות - לרדוף או לא לרדוף? ומה צריכה להיות מדינות הענישה כלפי נהגים נמלטים?

10.        סיכון זה של המרדפים, מביא בהכרח לבדיקה של המדיניות הנוהגת לגבי מרדפים משטרתיים.  ישנן מחלקות משטרה בארה"ב המדגישות נהלי המרדף מפורטים המכילים בין היתר פירוט אחריות של אחראי המרדף שמנהל את האירוע, דיווחים להפקת לקחים ועוד.  ישנן גם כאלו המנסות להמעיט במרדפים אלו.  אולם כאן נכנס הציבור לדילמה ללא פתרון.

11.        אם תחל המשטרה במרדף בכל מקרה בו נמלט ממנה אדם או נהג, ישנו חשש לסיכון בעצם המרדף עצמו.  אולם אם לא ייעשו מרדפים כאלו, ישנו חשש כי נהגים עבריינים היודעים זאת ינסו להימלט.

12.        אין פתרון מפורש לבעיה זו.   כמו תמיד יש למצוא איזון בין הסיכון המיידי שבעריכת מרדף, לבין הסיכון שבאי ביצועו.  דומה שיקשה לתת תשובה חד משמעית והנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה צריכות להכריע.

הנטייה האנושית לברוח בעת צרה והצורך להילחם נגדה

13.        נקודה נוספת צריכים אנו לזכור.  ישנה נטייה אנושית טבעית לברוח בעת צרה.  היינו מעיזים אפילו לומר כי האינסטינקט הטבעי הוא להרים רגליים ולברוח מהמקום.  תוך תקווה שבריחה מהבעיה תפתור את הבעיה לבורח.  דווקא בשל מגמה זו, צריכה התגובה להיות קשה.  קרי, מן הראוי הוא ששום נהג לא יהרהר אפילו על אפשרות זו של בריחה.  יש הכרח ליצור אווירה שבה יהיה ברור לכל נהג/ת כי הדבר החמור ביותר מבחינת החוק והציבור הוא להימלט מהמקום או אפילו לנסות להימלט.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ