דיין נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפני ערעור על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה (כב' השופט מ' כדורי), אשר הרשיע את המערער על פי הודאתו בנהיגה בזמן פסילה וללא ביטוח.

בית המשפט קמא הטיל על המערער מאסר למשך חודש ימים ומאסר על תנאי.

ב"כ המערער טען, כי אומנם נכונה העובדה, כי המערער קיבל הודעה בכתב ממשרד הרישוי לפיה, הוא נפסל מלהחזיק ברישיון נהיגה "לכל הדרגות" ואולם, לטענתו, לאחר שקיבל תו נכה לרכבו, הוא סבר כי הוא יכול לנהוג ברכב פרטי. כמו כן, טען, כי המערער היה מכור לסמים במשך שנים רבות ואף ריצה מאסרים בפועל, אך עתה מדובר במערער ששיקם את עצמו וכי אין מקום להחזירו למאסר.

כפי שציין בית המשפט קמא, פסיקת בית המשפט העליון מורה, כי בעבירה זו יש לא רק דופי פלילי, אלא אף דופי מוסרי כפול, הסיכון לנהג עצמו ולעוברי הדרך וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות הדרכים אם התרחשו בעת הנהיגה (רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל, מיום 24.1.2011).

בעניין זה נקבע, כי יש מקום להטלת עונשי מאסר בגין עבירות של נהיגה בפסילה גם כאשר מדובר בהרשעה ראשונה (רע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' אבו לבן, מיום 8.5.2007).

למערער עבר תעבורתי מכביד מאוד ולחובתו לא פחות מ-59 הרשעות קודמות, לרבות אי ציות לתמרורים, נהיגה באור אדום, גרימת תאונות דרכים וכן הרשעה קודמת בעבירה של נהיגה בזמן פסילה.

בית המשפט קמא הביא בחשבון את כל הנימוקים שהעלה ב"כ המערער ודחה את האפשרות שהעונש ירוצה בדרך של עבודות שירות.

מכל מקום, העונש שהוטל על המערער אינו חמור ובוודאי שאינו מצדיק התערבות ערכאת ערעור (ראה: בש"ע 414/85 דרורי נ' מדינת ישראל, מיום 15.8.85).

אשר על כן, אני דוחה את הערעור.

המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר בתחנת המשטרה במגרש הרוסים ביום 26.6.2011 בשעה 8:00.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב אייר תשע"א, 26 מאי 2011, בהעדר הצדדים.