תא"מ
בית משפט השלום עפולה
|
13977-05-10
23/10/2013
|
בפני השופט:
תמר נסים שי
|
- נגד - |
התובע:
משה דיין
|
הנתבע:
רות בנקיר
|
פסק-דין |
פסק דין
בין הצדדים נערך ביום 26.8.07 הסכם שכירות בלתי מוגנת (להלן: ההסכם), במסגרתו הוסכם כי התובע/ הנתבע שכנגד (ולהלן: דיין), ישכור מאת הנתבעת/ התובעת שכנגד (ולהלן: בנקיר) את דירת המגורים המצויה ברחוב הכנסת 5, עפולה (להלן: הדירה).
כן הוסכם בין הצדדים, כי תקופת השכירות תחל ביום 25.9.07 ותסתיים ביום 24.9.08, וכי דמי השכירות החודשיים יעמדו על סך 330$.
התביעה הראשית:
לטענת דיין, לצורך הבטחת תשלום דמי השכירות, הופקדו בידי בנקיר שיקים המשוכים מחשבונו של בנו, מר דוד דיין.
ביום 12.3.08 נערך בין הצדדים הסכם נוסף (להלן: ההסכם השני), במסגרתו הוסכם על קיצור תקופת השכירות וכי במידה ויעזוב את הדירה עד ליום 24.3.08, תשיב בנקיר את כל השיקים לידיו.
בהתאם להסכם השני, ביום 24.3.08 הזמין דיין את בנקיר לדירה בכדי לקבל את המפתחות. במעמד זה, כך לטענתו, החלה בנקיר לצעוק עליו, ואף מנעה ממנו להיכנס לדירה בכדי להוציא ממנה את כליו וחלק מציודו האישי.
לטענת דיין, בנקיר ו/או בנה טרקו את דלת הכניסה לדירה על רגלו השמאלית, ובכך גרמו לו חבלה קשה.
דיין פנה לבית חולים העמק, שם עבר סידרת צילומים, אובחן כמי שסובל מחבלה ברגלו, קיבל טיפול רפואי ושוחרר לביתו, בצירוף המלצה ל-4 ימי מנוחה.
לדבריו, נאלץ לשהות בחופשת מחלה בת שלושה שבועות בקירוב עד ליום 15.4.08, במהלכה אף נזקק לעזרת צד ג'.
לאור כל האמור לעיל, עתר דיין לחייב את בנקיר לשלם לו את הסכומים הבאים:
סך של 3,000 ₪ בגין חפציו האישיים אשר נשארו בדירה.
סך של 6,000 ₪ בגין הפסד השתכרות בעבר.
סך של 14,000 ₪ בגין כאב וסבל.
סך של 3,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות ואחרות.
בסה"כ העמיד דיין את תביעתו על סך של 26,000 ₪.
טענות בנקיר:
לטענת בנקיר, התביעה הראשית באה לעולם כתגובה על תביעה שהגישה היא כנגד דיין במסגרת ת"א 2721-08-08 (להלן: התיק הנוסף). על המניעים להגשתה ניתן ללמוד אף מן העובדה שהוגשה כשנתיים לאחר האירוע הנטען.
בנקיר עתרה לדחות את התביעה הראשית, מכיוון שדיין לא ידע לציין מי טרק את הדלת על רגלו באירוע מיום 24.3.08, וגרסתו שונתה בהקשר זה מפעם לפעם.
לטענתה, באירוע זה היא הייתה זו שהותקפה על ידי דיין, אשר דחף אותה במדרגות הכניסה לדירה. בעקבות תקיפה זו הוגשה על ידה תלונה למשטרת ישראל וניתן כנגד דיין צו הרחקה.