פסק דין
1.א.דיין שמעון (להלן:"דיין") נהג ברכב התובע 2 (להלן:"לוי") וברכב השני המעורב בתאונה זו נהגה אורנים ורד (להלן:"ורד").
התובעים הגישו תביעה זו נגד הנתבעים, בסוברם כי האחריות לתאונה בה קא עסקינן רובצת על ורד ולכן תובעים הם מהנתבעים את נזקיהם בסך של 13,163 ₪, הכולל: נזק ממשי לרכב בסך של 10,962 ₪, שכ"ט שמאי בסך של 1,201 ₪, הוצאות ואובדן ימי עבודה בסך של 1,000 ₪.
התובעים טוענים, כי דיין נסע בגן-יבנה ויצא מרח' עולי הגרדום לכיוון רח' הרצל בכביש ראשי דו סטרי. הוא הגיע לצומת במהירות נמוכה ולאחר שבדק שדה ראייה ולאחר שציית לתמרור ולאחר שנכנס לכביש, כשפניו לכיוון דרום והוא כבר בנתיב בכביש, נסע בכיוון הנגדי אוטובוס ולפתע החליטה ורד לצאת לעקיפה של האוטובוס ותוך כדי כך פגעה במרכז החזית של רכב התובעים.
ב.כבר בדיון הראשון, הסכימו התובעים למחוק את התביעה נגד הראל חברה לביטוח בע"מ וכך נותרו: אורנים ורד ו- אליהו חב' לביטוח בע"מ (להלן:"אליהו") הנתבעות בתיק זה.
ג.ורד ואליהו הגישו כתב הגנה משותף, בו סבורים הם, כי האחריות הבלעדית לקרות התאונה רובצת על דיין, שכן לטענתם, כלל לא היה מעורב אוטובוס בתאונה זו ולכן גם לא עקפה ורד כל אוטובוס.
לטענתה של ורד, היא נסעה במקום האירוע, כאשר היא נוסעת בתוך נתיב נסיעתה ושומרת על מרווח כחוק מהרכב שלפניה ולפתע התפרץ דיין מצד ימין של הכביש, תוך שהוא מתעלם מתמרור: "האט ותן זכות קדימה", שהיה מוצב בכיוון נסיעתו. דיין התפרץ לצומת ופגע בדופן קדמית שמאלית של רכבה של ורד.
2.א.בכתב התביעה מציינים התובעים, כי דיין הגיע לצומת במהירות נמוכה ופנה לכביש לאחר בדיקת שדה הראיה וציות לתמרור. לאחר שהוא נכנס לכביש כשפניו לכיוון דרום וכאשר היה כבר בתוך מסלול בכביש, נסע מולו- במסלול הנגדי- אוטובוס
ו-ורד עקפה את האוטובוס ופגעה במרכז החזית של רכבו.
מעדותו של דיין עולה, שהוא הגיע לצומת T והתכוון לקחת ימינה ובנתיב השני היה אוטובוס.
דיין לקח ימינה ואז עקפה ורד את האוטובוס ונכנסה ברכב בו נהג דיין.
בכתב התביעה לא מציינים התובעים, שדיין לקח ימינה, אלא נסע לכיוון דרום. כמו כן, מציינים התובעים בכתב התביעה, כי בכיוון הנגדי שלו נסע אוטובוס ולאחר שורד עקפה את האוטובוס, היא פגעה בחזית הרכב בו נהג דיין.
דיין מסר גרסה לא ברורה בכל הנוגע לאופן נסיעת האוטובוס. בכתב התביעה נטען, שהאוטובוס הגיע במסלול הנגדי, בעדותו בבית המשפט אומר דיין, שהיה אמור לקחת ימינה ובנתיב השני היה אוטובוס. וממשיך דיין ואומר:" היא הייתה אחרי האוטובוס, אני לקחתי ימינה היא עקפה את האוטובוס נכנסה לנתיב שלי ונכנסה בי". בחקירה הנגדית נשאל דיין:" כשאתה למעשה פונה ימינה איפה היה האוטובוס?" והתשובה:" האוטובוס חלף מאחוריי בדיוק. אני עוד רואה את האוטובוס מולי". (ראה כל זאת בעמ' 2 לפ'). לכן, מעדותו של דיין לא עולה באופן ברור, כיצד בדיוק נסע האוטובוס מולו.
בית המשפט ביקש מדיין לשרטט את כיוון נסיעתו ואת כיוון נסיעת האוטובוס וגם בשרטוט לא ידע דיין לשקף באופן ברור את טענותיו – אם כי ניתן ללמוד ממנו כי דיין נסע בכיוון החץ מס' 2 והאוטובוס נסע בכיוון החץ מס' 1 ולכן העולה מהסברו זה הוא, שהאוטובוס לא בדיוק נסע במסלול הנגדי, אלא שבעת שדיין פנה ימינה , היה האוטובוס מימינו ואז עקפה ורד את האוטובוס ופגעה ברכבו.
ב.ורד מעידה, כי דיין יצא מאותו רחוב במהירות ופגע בצד בפנס צד שמאל של רכבה. גם בעדותה בבית המשפט מכחישה ורד את טענתו של דיין שהיא עקפה אוטובוס.
ורד ראתה את דיין יוצא מאותו רחוב, אך לטענתה היא ראתה אותו במרחק 2- 3 מ' והיא נבהלה מצורת יציאתו אל הכביש.
ג.להבהרת התמונה – אם בכלל היה אוטובוס כגרסת דיין או אם לא היה כלל אוטובוס כגרסת ורד- הוזמן מר גולן יעקב ( להלן:"מר גולן") להעיד בבית המשפט. התובעים ביקשו להזמינו היות ולטענתם הוא נהג באותו אוטובוס עליו הצביע דיין בעדותו.
מר גולן העיד בבית המשפט, שורד נסעה אחרי האוטובוס בו הוא נהג וניסתה לעקוף אותו מצד שמאל כמה פעמים לפני הצומת ותוך כדי עקיפה היא פגעה ברכב בו נהג דיין.
ראשית, אני מקבל את עדותו של מר גולן, שהאוטובוס בו הוא נהג אכן היה במקום – דבר הסותר את טענת הנתבעים שלא היה כלל אוטובוס ושנית, ורד מאשרת בכתב ההגנה, שאכן היא נסעה אחרי רכב שנסע לפניה תוך שמירת מרחק ממנו. (ראה סעיף 7 לכתב ההגנה).
אמנם בכתב ההגנה צויין סתם "רכב", אך אני מקבל את עדותו של מר גולן שרכב זה אשר נסע לפניה, הוא אכן אותו אוטובוס בו נהג מר גולן.