אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דייגי נ' קונסטנטין

דייגי נ' קונסטנטין

תאריך פרסום : 18/10/2010 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חיפה
10895-01-10
14/10/2010
בפני השופט:
נסרין עדוי

- נגד -
התובע:
אריה דייגי
הנתבע:
יוסי קונסטנטין

החלטה

ביום 22.9.09 רכבו של התובע נפרץ במהלך אירוע משפחתי שנחגג באולם שבבעלות הנתבע.

רכבו של התובע חנה במגרש החניה הסמוך לאולם האירועים. בכניסה לחניה עמד שומר אשר הורה לתובע שלא להחנות את רכבו בקרבת כניסת האולם ועל כן התובע נאלץ לחנות במקום מרוחק מן הכניסה.

במהלך האירוע, התובע יצא מהאולם, ניגש לרכבו והופתע לגלות כי השמשה בדלת מכוניתו נופצה ונגנבו מתוך המכונית פלאפון סלולרי שהתובע שילם בגין גניבתו השתתפות עצמית בסך של 238 ₪, כסף מזומן בסך של 1,300 ₪, זיכוי לחנות תיקים בסך של – 200 ₪, רשיון נהיגה כאשר התובע שילם עבור הוצאת רשיון חדש סך של 55 ₪, וכן תעודת זהות כאשר התובע שילם עבור הוצאת תעודת זהות חדשה סך של 100 ₪. לתובע נגנב עוד תיק אישי בשווי 250 ש"ח.

התובע טוען כי השמירה על המגרש כולו מבוססת על שומר אחד המוצב בכניסה למגרש בסמוך לכניסה לאולם, לדעתו, מצב זה הנו בבחינת פרצה הקוראת לגנב. עוד טוען התובע כי נוכח העובדה כי הנתבע הציב בעל תפקיד אשר החנה וכיוון את הנוסעים, הרי שהנתבע לקח על עצמו אחריות על הנעשה במגרש. רשלנותו של הנתבע היא בכך שלא השכיל להציב מספר שומרים סביר לאבטחת המגרש ובכך שלא דאג להביא לידיעת אורחי האולם בדבר הסכנה האורבת לכלי רכבם וחפציהם האישיים, בעיקר מאחר והנתבע אמר לתובע כי בעיית הגניבה במגרש ידועה אך הם אינם מצליחים למונעה.

מנגד, הנתבע טען כי מגרש החניה אינו בבעלותו, אם כי לא הכחיש כי המגרש שימש את האולם לצורך החניית הרכבים של באי האולם. הנתבע לא כפר בכך, כי הציב סדרן חניה בחניון, וזאת כחלק ממערך האבטחה המתפקד במקום. החניון מואר ובו שילוט המתריע כי "לבעלי המקום אין כל אחריות לגבי רכוש שנגנב". הנתבע טען עוד, כי מעולם לא אמר לתובע כי קיימת בעיה של גניבות במגרש החנייה. הנתבע צירף לכתב הגנתו תמונות מגרש החניה והשילוט במגרש. לטענתו, האדם הסביר המגיע לאירוע אינו משאיר חפצים יקרי ערך כגון מכשיר פלאפון ומזומן בשווי 1,300 ₪ ברכב במיוחד, נוכח השלט המוצב במקום המסיר מהנתבע כל אחריות.

התובע השיב, כי לא ראה שילוט כלשהו בחניון.

אתחיל מהסוף, תליית שלט שעליו כתוב "הנהלת המקום אינה אחראית על נזקים וגניבות" הגם שהמונח "אינה" מוגדל ומודגש באדום, אין בה כדי לפטור את הנתבע מחובת הזהירות המוטלת עליו כלפי המוזמנים לאולם שבבעלותו. שלא לדבר על כך, שהשלט הוצב על עמוד באמצע צמחייה, כ שלא ברי היכן מוצב עמוד זה, האם באזור החניון או באזור אחר, האם בכניסה לחניון או במקום אחר. זאת ועוד, השלט מסיר אחריות מהנהלת המקום. ומיהי אותה הנהלה? אין תשובה. וכיצד יכל התובע לדעת מיהם מנהלי המקום? וכיצד היה עליו לנהוג, בהנחה שראה את השלט, כאשר רואה בשטח אדם העושה רושם כי הינו שומר, מאבטח וסדרן בבת אחת.

לא זו אף זו: סידור החניה החניה לבאי האולם, הינו חלק בלתי נפרד מהשירות שהתחייב הנתבע לספק כלפי מזמיני האירוע והוצג מצג בפני באי האולם, לרבות התובע, כי בחניה מוצב אדם שתפקידו לסדר, לפקח, ולהשגיח על הרכבים בחניון.

למותר לציין, כי אירוע הגניבה אינו שנוי במחלוקת. הפריטים שנגנבו וגובה הנזק שנגרם לתובע עקב אירוע הגניבה, אף הם לא שנויים במחלוקת.

במרכז הראיות עומדת עדותו של התובע. כבר ייאמר כי מהימנה עליי עדותו במלואה. התובע העיד, כי העובדה כי הוצב אדם מטעם האולם בחניון, והעובדה כי החניון היה מואר, יצרו בו רושם מוטעה כי החניון מאובטח, ולא היא. התובע העיד עוד, כי השמירה בחניון הייתה מבוססת כולה על שומר אחד בלבד. עדותו של התובע לא נסתרה כלל וכלל על ידי הנתבע שהסתפק בהכחשות סתמיות ללא כל תימוכין והסתפק בהפנייה לשלט המסיר אחריות מהנהלת המקום, כאשר בפועל הציב, ולטענתו הוא, כחלק ממערך האבטחה המתפקד במקום, סדרן מטעמו. הנתבע יכול לכנות את אותו אדם כסדרן, אך הרושם שנוצר אצל התובע, הינו כי מדובר בשומר, מאבטח ואחראי על הביטחון בחניון.

התובע ביקש לחייב את הנתבע לשלם לו את סך נזקיו המפורטים לעיל. התובע ביקש לחייב את הנתבע לשלם לו עוד סך של 800 ש"ח עבור הפסדי השכר שנגרמו לו עקב הפסד שעות עבודה שנאלץ להפסיד לצורכי הטיפול בנושא הגניבה מול הרשויות: המשטרה, משרד הרישוי, משרד הפנים וכו'. התובע ערך חישוב הפסד שעות עבודתו בהתאם לשכר הממוצע במשק.

בהקשר זה עליי לציין, כי התובע לא טרח להציג ראיה כלשהי להוכחת הפסדי השכר שנגרמו לו עקב היעדרותו הנטענת מעבודתו. התובע לא טרח להוכיח מהו שכרו החודשי ו/או הכנסתו החודשית האמורה לשמש בסיס לחישוב הפסדו הנטען.

לאור כל האמור לעיל, הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 2,143 ש"ח בצירוף סך של 150 ש"ח בגין הוצאות משפט.

הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

הצדדים זכאים להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 15 יום.

ניתנה היום, ו' חשון תשע"א, 14 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ