אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דיון ביחס שבין חובת הסודיות לבין חובת הדיווח של מטפלים בתחום הנפשי

דיון ביחס שבין חובת הסודיות לבין חובת הדיווח של מטפלים בתחום הנפשי

תאריך פרסום : 11/06/2009 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
995-05
09/06/2009
בפני השופט:
יצחק עמית

- נגד -
התובע:
ליפניצקי אלכסיי
עו"ד איתן פלג
הנתבע:
1. מיקוד אבטחה שמירה שירותים ונקיון בע"מ
2. הרץ-קשר רנט א קאר בע"מ
3. הפניקס חברה לביטוח בע"מ
4. מדינת ישראל - משרד הפנים
5. מדינת ישראל - משרד הבריאות
6. מ.ש.
7. ד"ר דשקובסקי אלה
8. מכבי שירותי בריאות (נמחק)
9. הראל חברה לביטוח בע"מ (נמחק)
10. אוניברסיטת חיפה
11. מגדל חברה לביטוח בע"מ
12. מדינת ישראל - משרד הביטחון

פסק-דין

התובע נורה על ידי שומר בחניון מכוניות וכתוצאה מכך נגרמו לו נזקי גוף. התביעה מעוררת מספר סוגיות, ובין היתר, היחס בין חובת הסודיות לבין חובת הדיווח של מטפלים בתחום הנפשי.

הנפשות הפועלות והעובדות שאינן שנויות במחלוקת 

1.            התובע הועסק כשומר על ידי הנתבעת 1 (להלן: " מיקוד")  שהיא חברה העוסקת במתן שירותי אבטחה וקבלנות כוח אדם.

מיקוד הציבה את התובע כשומר וכמאבטח בחניון המכוניות של הנתבעת 2 (להלן: " הרץ"), שהיא חברה העוסקת בהשכרת רכבים, והנתבעת 3 היא מבטחתה.

הנתבע מס' 6 (להלן: " הנתבע") הועסק אף הוא כשומר על ידי מיקוד אבטחה, ועבד יחד עם התובע כשומר וכמאבטח בחניון של הרץ, במקביל ללימודיו כסטודנט באוניברסיטת חיפה, היא הנתבעת מס' 10  (להלן: " האוניברסיטה"). נקדים ונספר כי האוניברסיטה מפעילה מרכז לייעוץ פסיכולוגי לרווחת הסטודנטים (להלן: " המדור הקליני"), והנתבע פנה ביוזמתו למדור הקליני לשם קבלת טיפול נפשי.

2.            התובע והנתבע חילקו ביניהם את משמרות העבודה בחניון הרץ, ונוצרו ביניהם חיכוכים על רקע היעדרויות ואיחורים תכופים של התובע מהעבודה. באחד הימים, הגיע התובע לעבודה באיחור של מספר שעות, הנתבע דיווח על כך לאחראי במיקוד ("הלשין" עליו כלשונו של התובע), והתובע פוטר מעבודתו בחודש אוגוסט 2004. התובע לא החזיר את הנשק לאחר פיטוריו, ורק לאחר שמיקוד הגישה תלונה במשטרה, החזיר את האקדח למיקוד.

לאחר פיטוריו, ניסה התובע ליצור קשר עם הנתבע, אך הנתבע, שחשש מפניו, סירב לפגוש אותו או להשיב לשיחותיו הטלפוניות.

ביום 9.11.2004, בסביבות השעה 03:00 בלילה, בעת שהנתבע שמר בחניון הרץ, הגיע התובע לחניון, טיפס מעל הגדר ונכנס לחניון. יש מחלוקת בין הצדדים אם התובע אחז בידו פלייר או כלי כלשהו, אך אין חולק כי התובע ניפץ מראה של מכונית אחת לפחות (לטענת הנתבעים, של ארבע מכוניות). מכאן ואילך נתפתח אירוע, שעל פרטיו נעמוד בהמשך, שבסופו ירה הנתבע בתובע ולעבר התובע מספר כדורים מאקדחו, וכתוצאה מכך נפגע התובע בעכוז, באוזן ובאיברים פנימיים. עקב כך נגרמה לתובע נכות גבוהה לצמיתות, הכוללת, בין היתר, גימגום חריף ביותר ונכות בתחום הנפשי.

3.            הנתבע הועמד לדין פלילי והורשע, על סמך הודייתו, בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333+ 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (ת.פ. (חי) 3178/04 בפני כב' השופט אילן שיף).

למרות חומרתה של העבירה, בחר בית המשפט המחוזי שלא לשלוח את הנתבע למאסר בפועל והטיל עליו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות תוך העמדתו במבחן לתקופה של שנה וקביעת פיצוי בסך של 20,000 ש"ח לזכות התובע. בגזר הדין, נסמך בית המשפט על המלצתו החיובית של קצין המבחן, ועמד בהרחבה על נסיבותיו האישיות של הנתבע, כעולה חדש שעלה לארץ מאוקראינה בשנת 1999, כסטודנט שהשלים בהצלחה לימודים אקדמיים בתחום המוסיקה וכמי שזכה לתעודות הוקרה על פעילות התנדבותית.  המדינה הגישה ערעור על גזר הדין, אך בדיון בבית המשפט העליון חזרה בה מהדרישה להטיל על הנתבע מאסר בפועל, וצו המבחן הוארך לשנתיים (ע"פ 6853/05 ניתן ביום 6.3.2006). 

כתב התביעה ועילות התביעה כנגד הנתבעים

4.            משנסתיים ההליך הפלילי כנגד הנתבע, הגיש התובע התביעה דכאן, בה ייחס לנתבעים אחריות לאירוע. אביא בתמצית את עיקרי הרשלנות שייחס התובע לנתבעים:

מיקוד והרץ - בכך שהתרשלו בהליך קבלתו של הנתבע לעבודה כשומר, בהליך הכשרתו כשומר ובכך שלא פיקחו ולא ערכו ביקורות לבדיקת טיב השמירה ולא ביצעו בדיקות תקופתיות של השומרים.

              המדינה: משרד הבריאות - בכך שנמנע מלהעביר דיווח נכון ומהימן ל"פקיד הרישוי" במשרד הפנים אודות מצבו של הנתבע בהתאם לסעיף 11א' לחוק כלי היריה, התש"ט-1949 (להלן: " חוק כלי היריה").

משרד הפנים  - בכך שהתרשל במתן רשיון נשק לנתבע ובכך שנמנע מלבדוק את עברו הרפואי או הנפשי של הנתבע.

משרד הביטחון  - בכך שלא העביר מידע למשרד הפנים בדבר אי גיוסו של הנתבע לשירות חובה בצה"ל ולא דיווח למשרד הבריאות אודות מצבו הבריאותי.

              האוניברסיטה - בכך שהמדור הקליני לא דיווח למשרד הבריאות כמתחייב מהוראות סעיף 11א' לחוק כלי יריה אודות מצבו הנפשי של הנתבע.

              הנתבע - כמי שירה בתובע. נציין כי הנתבע היה מיוצג בתחילת הדרך ע"י הסיוע המשפטי, אך בהמשך עזב את הארץ, ככל הנראה בשל התביעה דכאן.

התובע שינה את טעמו בסיכומים וגרסתו הנוכחית היא שהנתבע ירה בו ברשלנות ולא במתכוון

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ