דיאב נ' עבד אל עזיז

פסק דין לגבי נתבע מס' 2

1.במוקד פסק דין זה עומד בירור עובדתי של טענת התובע לפיה הנתבע מס' 2 הפר התחייבות כלפיו לתיקון רכבו ולהשבת דמי תיקון ששילם למוסך אחר, ותביעתו לפיצוי בגין הפרת התחייבות זו.

כתב התביעה

2.תמצית המסכת העובדתית שפורטה בכתב התביעה הינה כדלקמן: במסגרת עסקת מכר בה נמכר לעדנאן מוחמד דרויש (להלן: הקונה) רכב סיטרואן (להלן: הרכב) שבבעלות אשת התובע, ואף נרשם על-שמו במשרד הרישוי, התחייב התובע (להלן: חסן) כלפי הקונה לתקן על חשבונו את הרכב, עקב "בעיות בזמן נסיעה בעליה". ביום 2.1.2012 מסר חסן את הרכב למוסך (להלן: המוסך הראשון) של הנתבע מס' 1 (להלן: אדהם) ושילם לו 1,500 ₪ כדמי התיקון. לאחר שבמשך תקופה ממושכת לא תוקן הרכב במוסך הראשון, מאס הקונה בעסקה והיא בוטלה. חסן השיב לקונה את התמורה ששילם בסך 4,000 ש"ח ואילו במשרד הרישוי נרשם חסן כבעלים של הרכב. עוד נטען בכתב התביעה כי לאחר שבמחלוקת שבין חסן לאדהם התערב הנתבע מס' 2 (להלן: מחמוד), העביר אדהם את הרכב למוסך של מחמוד (להלן: המוסך השני). לאחר שמחמוד הודיע לחסן כי הרכב תוקן, גילה נציג ששלח חסן למוסך השני כי הרכב כלל אינו כשיר לנסיעה ואף נוספו לו תקלות חדשות. הוא הורה לנציגו שלא ליטול את הרכב, ועד למועד הגשת התביעה (3.11.2013) הוא נותר במוסך השני.

3.בכתב התביעה נתבעו אדהם ומחמוד לשלם לחסן פיצוי בגין הנזקים הבאים, שלטענתו נגרמו כתוצאה מהתרשלותם:

*4,000 ₪ - המחיר בו נמכר הרכב לקונה (ושהוחזר על-ידי חסן לקונה);

*1,500 ₪ - דמי התיקון ששולמו על-ידי חסן לאדהם;

*400 ₪ - דמי העברת רישום הבעלות ברכב;

*300 ₪ - הוצאות נסיעה;

*2,000 ₪ - עגמת נפש.

כתב ההגנה

4.אדהם לא הגיש כתב הגנה, וביום 22.1.2014 ניתן נגדו פסק דין.

5.מחמוד הגיש כתב הגנה, בו הודה כי הרכב מצוי בחניה ליד מוסך השני, אולם הכחיש כי הגעתו של הרכב לשם קשורה בהתחייבות כלשהי מצידו או לקשר שלו עם אדהם. נטען כי חסן התייצב במוסך השני, הודיע כי הרכב נמצא בחניה וביקש להחליף את תיבת ההילוכים (גיר) שבו. משנדרש חסן לשלם 1,500 ₪ על חשבון התיקון, הוא עזב את המוסך השני ומעולם לא שב אליו ולא שילם מאומה.

התחייבות של מחמוד

6.מחמוד הכחיש כי ניתנה על-ידו התחייבות כלשהי לחסן. הוא העיד כי חסן התקשר אליו והודיע לו כי הרכב יגיע למוסך השני, וכי אכן ביום 6.3.2012, עת נכח מחמוד במוסך, הגיע אליו הרכב (אם כי לא על-ידי חסן) כשהוא על גבי גרר, וכאשר תיבת ההילוכים שלו מפורקת. לדבריו, כעבור שבוע התייצב במוסך חסן ונדרש לשלם 1,500 ₪ לשם הרכבת תיבת הילוכים, אך לא שילם.

7.לעומתו, השמיע חסן יותר מגרסה עובדתית אחת. על אף שבכתב התביעה (שאת נכונותו אישר חסן בתצהירו) נטען כי אדהם הוא שהעביר את הרכב למוסך השני, הרי בחקירתו הנגדית טען חסן כי הרכב נגרר למוסך השני על-ידי מחמוד ואחיו עבד. בעוד שבכתב התביעה נטען כי מחמוד התחייב לתקן את הרכב במוסך השני, אמר חסן בחקירה הנגדית כי עבד הוא שהתחייב לכך. לאחר מכן השמיע גרסה שלישית:

"מי שהתקשר אלי בטלפון ואמר לי אני אתקן לך את האוטו ואגבה את הכסף מאדהם זה גם מחמוד וגם אחיו עבד" (עמ' 6 לפרוטוקול).

8.אדהם או עבד, שלפי אותן גרסאות העבירו את הרכב, לא זומנו על-ידי חסן לשם מתן עדות, שיכולה הייתה לשפוך אור על הדברים (התחייבות?) שנאמרו על-ידי מחמוד עם הגעת הרכב למוסך השני.

קשר סיבתי בין הנזקים שנתבעו לבין מחמוד

9.חסן תבע פיצוי בגובה התמורה הכספית שהשיב לקונה עם ביטול העסקה ובגובה עלות העברת הרישום ברכב מהקונה אל שמו. חסן לא ידע לומר מתי הבעלות ברכב הועברה משמו של הקונה אל שמו, לאחר שהקונה ביטל את עסקת המכר. בחקירתו הנגדית טען תחילה חסן כי הרכב שהה במוסך הראשון תקופה שאורכה ארבעה חודשים, וכי בחלוף כחודש ביטל הקונה את עסקת המכר. מעדות חסן, לפיה הקונה ביטל את העסקה בחלוף חודש לאחר שהרכב הוכנס למוסך הראשון, ומהתיאור הכרונולוגי שבכתב התביעה, עולה כי רישום הבעלות ברכב על-שמו של חסן התרחש בטרם הועבר הרכב למוסך השני. מדובר, איפוא, בנזק כספי שהתרחש עוד לפני שמחמוד "נכנס לתמונה". אין קשר סיבתי בין ביטול עסקת המכר על-ידי הקונה והשבת התמורה לידיו לבין מעשה או מחדל של מחמוד.