אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דיאב ואח' נ' חברת החשמל בישראל

דיאב ואח' נ' חברת החשמל בישראל

תאריך פרסום : 08/09/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום קריות
41404-06-13
01/09/2013
בפני השופט:
מוחמד עלי

- נגד -
התובע:
1. עומר דיאב
2. אליס דיאב
3. 2. עבדאללה מופלח דיאב ז"ל
4. 3. מוחמד עבדאללה מופלח דיאב
5. 4. אברהים עבדאללה מופלח דיאבע"י ב"כ עוה"ד מ' ערמוש

הנתבע:
חברת החשמל לישראל בע"מ

החלטה

בפני בקשה למתן צו מניעה זמני.

1.במסגרת עבודות שדרוג רשת החשמל בעיר טמרה בתיאום עם עירית טמרה, מתכננת המשיבה להחליף עמוד חשמל מתח נמוך המצוי בקרבת ביתם של המבקשים בעמוד מתח גבוה שעליו יותקן שנאי להמרת המתח החשמלי למתח נמוך.

2.דעתם של המבקשים אינה נוחה מהחלפת העמוד והצבת השנאי שכן חוששים הם כי הגלים הנפלטים מהשנאי עלולים לפגוע בבריאותם ובבריאות בני משפחתם. מתוך חשש זה, נזעקו המבקשים והגישו בקשה למתן צו מניעה נגד התקנת המתקן.

3.ביום 20.6.2013 ניתן על ידי צו במעמד צד אחד. משהונחה לפני תגובת המשיבה, לאחר דחיות ועיכובים הקשורים בצדדים, קיימתי ביום 28.8.213 דיון במעמד הצדדים.

4.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובטענות הצדדים שהועלו בדיון שנערך לפני, לא שוכנעתי כי יש ליתן צו מניעה כעתירת המבקשים ועל כן, דין הבקשה להידחות. אנמק את מסקנתי.

5.על המבקש סעד זמני להניח תשתית לכאורית המבוססת על ראיות מהימנות המצביעה על קיומה של "עילת התובענה" ולהראות כי מאזן הנוחות במתן הצו נוטה לטובתו. תקנה 362 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984.

אמנם, הדרישה לשלב זה אינה מעמידה רף ראייתי גבוה, אולם היא מעמידה רף מסוים אשר אף בו המבקשים לא עמדו. ראו בין היתר: רע"א 4187/12 יפה עמית נ' הבנק הבינלאומי ([פורסם בנבו], 29.5.2012). אני ער לכך כי הטענות המועלות על ידי המבקשים הנן טענות שעניינן פגיעה אפשרית בגופם ובבריאותם. טיעון שכזה, בשים לב ליחסי הגומלין שבין מאזן הנוחות לבין הסיכויים לזכות בתביעה (המגולם בכלל "מקבילית הכוחות" הנקוט), יש בו כדי לגרום לכך שבית המשפט יקפיד פחות על בחינת התשתית הראייתית הלכאורית הנדרשת (ראו: רע"א 2826/06 שלמה אליהו אחזקות בע"מ נ' ישעיהו לנדאו אחזקות 1993 בע"מ ([פורסם בנבו], 6.6.2006)) יחד עם זאת אין בכוחו של הטיעון האמור- כבד משקל ככל שיהיה- כי לגרום לכך שבית המשפט יפסח על שלב התשתית הראייתית הנדרשת ויסתפק בטיעון בעלמא שאינו מבוסס על ראיות כלשהן ולו הקלושות.

בענייננו לא הניחו המבקש את התשתית העובדתית המינימלית הנדרשת.

טיעונם העיקרי של המבקשים הוא כי הם חוששים שהעמוד ומתקניו ובכלל זה השנאי יחשוף אותם לקרינה אלקטרומגנטית, דבר שעלול להזיק לבריאותם ובריאות בני משפחתם. לתמיכה בטיעון האמור מוסיפים המבקשים ומציינים כי ״על פי המחקרים מתקני חשמל החושפים את הציבור לאורך זמן ממושך לשדה מגנטי העולה על 2 מילי גאוס הם גורם אפשרי למחלות הסרטן״. המבקשים תומכים טיעונם במכתב ששלח ראש היחידה האזורית לאיכות הסביבה למשיבה, שבו בקשה "לשקול העברת השנאי לצדו השני של הכביש או לאזור שלא בכניסה לבתים ומול המרפסות". ברם המכתב אינו כולל חוות דעת באשר לסכנות הנטענות על ידי המבקשים אלא רק מביא את טענותיהם שלהם.

מנגד לטיעון כללי זה הציגה המשיבה תימוכין רבים מהם עולה כי המתקן המתכונן עומד בסטנדרטים שנקבעו לעניין קרינה בלתי מייננת. בין היתר, נטען כי המתקן קיבל היתר מהממונה על הקרינה במשרד להגנת הסביבה בהתאם לסעיף 3 לחוק הקרינה הבלתי מייננת, תשס"ו-2006 וההיתר הוצג כנספח לתגובה. בין יתר תנאי ההיתר נקבע כי המרחק האופקי בין המתקן לבין מבנה מאוכלס יהיה 3 מ' לפחות. בענייננו נטען כי הבית הקרוב ביותר למתקן הנו ביתו של המבקש 3 הרחוק 6 מ' ממנו- טענה שלא נסתרה.

כן הביאה המשיבה נתונים לגבי ערך הסף התקף בישראל לגבי חשיפת אוכלסיה לשדה מגנטי מרשת חשמל ונטען כי ערך זה עומד על הרף של 1000 מיליגאוס לכל היותר, כפי שקבעה ועדת מומחים שמונתה לבחון את העניין. עוד נטען כי רמת השדה שיצור המתקן האמור הנה פחות מהדרגה המקסימלית בהרבה. לתמיכה בטענה זו צורפה חוות דעתו של מר יוסף אלבוים שערך מדידות ליד מתקן דומה, שגילו שעוצמת השדה המגנטי נע בין 0.5 עד 13.2 מיליגאוס.

בבג"ץ 4174/94 עירית טירה נ' שר האנרגיה ([פורסם בנבו], 22.12.1994) בהתייחסו לסטנדרים שנקבעו בישראל לגבי קרינה משדות חשמליים, קבע בית המשפט העליון:

"המשרד לאיכות הסביבה אימץ לעניין השפעת קרינה אלקטרומגנטית על הבריאות את התקנים של ה-international radiation protection agency (להלן: irpa). תקנים אלה נחשבים למחמירים ביותר בעולם המערבי ומקובלים ברוב ארצות המערב. על פי חישובים שנעשו ופורטו בתסקיר ההשפעה על הסביבה, חישובים שנעשו על פי ההנחיות המחמירות ביותר, עוצמת השדה המגנטי המירבית הצפויה בגבול אזור המגורים הקרובביותר למסדרון החשמל, תהיה נמוכה מ- 17מיליגאוס. עוצמה זו נמוכה בהרבה מסדרי גודל הנזכרים בהנחיות ,irpaאשר אושרו על ידי המשרד לאיכות הסביבה, דהיינו 000, 1מיליגאוס. הנחיות irpa קובעות, כי עוצמת השדה המגנטי המותרת לשהיה ממושכת של עשרים וארבע שעות ביממה הינה 000, 1מיליגאוס, וכי עוצמת השדה המגנטי המותרת לשהיה של מספר שעות ביממה הינה 000, 10מיליגאוס"

כאמור, לפי חוות הדעת שהוצגה על ידי המשיבה, הערכים הנפלטים מהמתקן המתוכנן נמוכים מאות מונים מהסף העליון שנקבע.

6.די באמור לעיל כדי לדחות את הבקשה. אוסיף ואציין להלן נתונים נוספים, אשר הובאו בתגובת המשיבה, הן לעניין מאזן הנוחות הן לעניין שיקולים שביושר אשר תומכים אף הם במסקנה כדי דין הבקשה להידחות.

א.המתקן המתוכנן הנו חלק מעבודות שדרוג מערכת החשמל בעיר טמרה אשר נטען כי סובלת מליקויים ותקלות ועל כן, השדרוג הנו חיוני ודרוש. לא הובאו נתונים הסותרים טענה זו.

ב.עבודות השדרוג של רשת החשמל, קיבלו את הסכמת עירית טמרה ותכנית העבודה שעל בסיסה יותקן המתקן קיבלה את אישור מנהל החשמל במשרד האנרגיה. נטען על ידי המשיבה, כי המבקשים לא הגישו התנגדות כלשהי לתכנית שאושרה למרות שדבר הליכי האישור פורסמו ברבים. כן נטען לשיהוי, הן סובייקטיבי והן אובייקטיבי שכן עבודות השדרוג בעיצומן והושקעו כבר כספים רבים בקידום התכנית. טיעונים אלה נתמכו בראיות שהובאו על ידי המשיבה, והמבקשים לא סתרו אותם.

ג.המבקשים אינם מציגים עמדה עקרונית נגד המתקן אלא שכל בקשתם הנה להזיזו מקרבת ביתם אל עבר הצד השני של הכביש. כפי שהוברר במהלך הדיון לפני המדובר במתקן שיוצב בעורק הראשי של העיר, כך שהעברתו כמבוקש על ידי המבקשים תרחיק אותו אמנם מקרבת בתיהם אך תביא לכך שהוא יוצב ליד בתיהם של תושבים אחרים.

ד.מהמסמכים שהוגשו לי עולה כי המבקש מס' 3, שלאחר הגשת הבקשה הלך לעולמו, ואשר ביתו הנו הקרוב ביותר למתקן, אישר את הקמת המתקן וחתם על מסמך הסכמה, זאת לאחר שנוהל בינו לבין המשיבה דין ודברים שבמסגרתו הורחק השנאי מרחק נוסף מביתו על ידי מתקן כלשהו. לא עלה בידי המבקשים לסתור את הדברים. רק במהלך הדיון התייחסו המבקשים לחתימתו של המבקש 3 או אז טענו שתי טענות שאינן יכולות לדור בכפיפה אחת; כי המבקש 3 לא חתם על המסמך האמור וכי מצבו שנבע ממחלתו לא איפשר לו להבין את משמעות החתימה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ