דחיית תביעת מירס תקשורת בע"מ והתייחסות למשקל "רשומה מוסדית"

רקע

מונחת בפני תביעה כספית בסך  10,961 ש"ח.

חברת מירס תקשורת בע"מ להלן: " התובעת"), עוסקת במתן שירותי רדיו-טלפון ניידים וכן במכירת ציודי קצה לשירות זה.

ביום 27/11/00 נכרת הסכם התקשרות בין התובעת ובין מחץ ביטחון אילת 2000 בע"מ (להלן: " הנתבעת 1") במסגרתו רכשה הנתבעת 1 מאת התובעת 20 מכשירי מירס וכן קיבלה אפשרות לעשות שימוש בשירותי התובעת בכפוף לתנאי ההתקשרות (הסכם ההתקשרות צורף כנספח א' לכתב התביעה).

באותו יום חתמה הנתבעת 1 על שטר חוב בסך 20,000 ש"ח להבטחת קיום כל התחייבויות הנתבעת לתובעת. במעמד החתימה חתמו הנתבעים מר מוריס והבה (להלן: " הנתבע 2") ומר ינון תהומי (להלן: " הנתבע 3") על שטר החוב האמור (צורף כנספח ב' לכתב התביעה).

 הנתבעת 1 התחייבה לשלם בעבור השירותים דנן אשר סופקו לה. אולם, בניגוד למוסכם צברה הנתבעת חוב בגובה סכום התביעה אותו היא מסרבת לשלם. ביום 06/12/05 התקבל אצל התובעת טופס בקשה להעברת בעלות (צורפו כנספחים ח'-ט' לת.ע.ר התובעת) מהנתבעת 1 לחברת פי. אס פרייבט סקיורטי 2005 בע"מ (להלן: " חברת סקיורטי").

העברת הבעלות לא בוצעה בשל יתרת חוב של הנתבעת 1. על מנת להסדיר את החוב האמור יצרו נציגי התובעת קשר עם נציגי הנתבעת 1 בימים 14/12/05,/27/12/05, 28/12/05 כעולה מדו"ח יומן הפניות (צורף כנספח א' לת.ע.ר התובעת).

ביום 01/01/06 יצר קשר נציג הנתבעת 1 וטען כי בוצעה העברת בעלות מהנתבעת לחברת סקיורטי. התובעת הבהירה  כי העברת הבעלות תעשה בכפוף להסדרת החוב בגין חשבוניות לחודש דצמבר 2005 וחודש ינואר 2006. לאור העובדה כי לא בוצעה בפועל העברת בעלות המשיכה הנתבעת 1 לעשות שימוש בשירותי התובעת. בגין חשבונית לתקופה שבין 21/11/05-20/12/05 ע"ס 7,150 ש"ח מסרה הנתבעת המחאות אשר חלקן חוללו ומשכך יתרת החוב נותרה ע"ס 2,211 ש"ח. בגין חשבונית לתקופה שבין 21/12/05-20/01/06 נותר חוב ע"ס 7,050.65 ש"ח ובגין חשבונית לתקופה שבין 21/01/06-20/02/06 ע"ס 5,806.43 מסרה הנתבעת המחאות אשר חלקן חוללו ומשכך יתרת החוב נותרה ע"ס 1,569.63 ש"ח (העתק החשבוניות צורף כנספח ט' לת.ע.ר התובעת).

ביום 13/02/06 מסרה הנתבעת 1 לתובעת 6 שקים של חברת סקיורטי לכיסוי חובה בגין החוב לתקופה שבין 21/11/05-20/12/05 ע"ס 7,150 ש"ח, בגין חשבונית לתקופה שבין 21/12/05-20/01/06 נותר חוב ע"ס 7,050.65 ש"ח.שתיים מההמחאות אשר נתקבלו חוללו עקב הוראת ביטול שניתנה והמחאה נוספת חוללה עקב העדר כיסוי מספיק.

ביום 15/02/06 בוצעה העברת בעלות מהנתבעת 1 לחברת סקיורטי. לגישת התובעת חיובי חברת סקיוקטי החלו מיום 21/02/06 מכאן שהחוב אשר בגינו הוגשה התביעה הינו חובה של הנתבעת 1 בלבד. לגישת התובעת בעת קבלת ההמחאות מאת חברת סקיורטי  ביקשה לסייע לנתבעת 1 לשלם את חובה אולם מאחר וההמחאות אשר נתקבלו לא נפרעו אין מקום לפטור את הנתבעת מתשלום החוב. לאור העובדה כי הנתבעת נמנעה מלשלם את חובה הגישה התובעת תביעה זו, הן נגדה והן נגד הערבים הנתבעים 2 ו-3.

לאחר שכל ניסיונות התובעת לגבות את החוב האמור העלו חרס, לא נותרה בידיה כל ברירה אלא להגיש תביעה זו כאשר סכום החוב צמוד ומשוערך ליום הגשתה.

לאור העובדה כי הנתבע 3 לא הגיש בקשת רשות להתגונן מטעמו תוך המועד שנקבע לכך בתקנות הגישה התובעת בקשה למתן פסק דין כנגדו ביום 18/03/07. ביום 29/03/07 ניתן פסק דין בהעדר הגנה ונחתמה פסיקתא על מלוא סכום התביעה כנגד הנתבע 3  על ידי כב' הרשמת מירב קלמפנר נבון.

 ביום 12/04/07 הגישו הנתבעים בקשת רשות להתגונן מטעמם של הנתבעים 1-2 הנתבע 2 הודה כי אכן חתם ביום 27/11/00  על שטר ביטחון כערב להבטחת קיום ההסכם בין התובעת ובין הנתבעת 1. עם זאת טען כי ביום 06/12/05 הועברה הבעלות במכשירים לחברת סקיורטי.

לגישת הנתבעים העברת הבעלות נעשתה לאחר שהוסדר החוב כעולה מנספח ב' לבקשת הרשות להתגונן  "נספח להעברת בעלות במסלול מימון"  כעולה מנספח ג' לבקשת הרשות להתגונן "בקשה להעברת זכויות וחובות מלקוח ללקוח". לגישת הנתבעים יש לדחות את התביעה כנגדם וזאת לאור העובדה כי משהועברה הבעלות והשקים שנמסרו לתובעת מאת חברת סקיורטי ולא כובדו על התובעת לפעול כנגדה ולא נגד הנתבעים.

ביום 15/05/07 נחקר הנתבע 2 על תצהירו. לאור עמדתו של כב' השופט פרידלנדר כי בשלב זה גרסת הנתבעים לא קרסה, ניתנה הרשות להתגונן.

הנתבע 2 הלין על העובדה כי עדותו של נציג התובעת מסתמכת ברובה על רשימות פנימיות במחשבי התובעת אשר תמצית הרישום נעשית ע"י נציגי התובעת והתרשומת הינה בשליטתם הבלעדית.

הנתבע 2 מודע כי ביום 21/11/05 ביקשה הנתבעת 1  להעביר את הזכויות והחובות ממנה  לחברת סקיורטי וזאת באמצעות טופס " בקשה להעברת זכויות מלקוח ללקוח". לגישת הנתבע 2 לאחר השלמת מלוא ההליכים הנחוצים לשם העברת הבעלות, העביר הנתבע 2 את נספח להעברת בעלות במסלול מימון (צורף כנספח נ/4 לת.ע.ר הנתבעים).

לגישת הנתבע 2 העברת הבעלות התעכבה בשל תנאי אותו הציבה התובעת לפיו העברת הבעלות תתבצע לאחר שיסולק החוב הקיים והעתידי כמופיע בנספח נ/3 לת.ע.ר הנתבעים): "אישור הבקשה מותנה, בין היתר בסילוק כלל חובותיו של הלקוח הנוכחי כלפי מירס בטרם העברת הזכויות והחובות."

הנתבע 2 טוען כי בהסכם בינו ובין בעלי חברת סקיורטי על מנת להעביר בצורה מסודרת את הלקוחות העובדים והמכשירים הוסכם כי מספרי המירס יישארו  כשהיו, משכך הסכימה חברת סקיורטי לפרוע את חובות הנתבע אשר נוצרו טרם העברת הבעלות.

ביום 05/12/05 (תוקן לבקשת הנתבע במעמד הדיון מיום 08/09/08) טוען הנתבע 2 כי פנה למרכז השירות של התובעת באילת וביקש לבצע את העברת הבעלות. לגישתו, באותה עת התנתה נציגת השירות כי את העברת הבעלות בכיסוי חובות הנתבעת 1.  ביום 13/02/06 מסרה חברת סקיורטי לתובעת שישה שקים אשר אושרו ע"י התובעת, כסילוק החובות שנוצרו עד אז.

לגישת הנתבע 2 מאחר ובוצעה העברת הבעלות בפועל אין לנתבעת 1 כל חובה כלפי התובעת. הנתבע 2 טוען כי אין בינו ובין חברת סקיורטי כל קשר מלבד תקופת החפיפה אשר הועברה לאחר העברת הבעלות.