תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה
|
30662-07-14
12/02/2015
|
בפני השופטת:
גאולה לוין
|
| - נגד - |
תובעת:
א.ו.
עו"ד איתן ליפסקר
|
נתבע:
ו.ו.
עו"ד שמשון דוידי
|
| פסק דין |
במוקד התובענה שלפני עומד הקטין א', ילד בן שמונה, שנקלע שלא בטובתו למאבק קשה בין הוריו. בתובענה עלי להכריע בשאלה האם יותר לקטין א' להגר ל*****, יחד עם אמו, או שיוותר ברשות אביו, המתגורר בישראל.
רקע והליכים
- התובעת והנתבע, הוריו של הקטין א', נישאו זל"ז כדמו"י בספטמבר 2002. מנישואיהם נולד הקטין א' ביום 4.7.2006. בתקופת הנישואין התגוררו הצדדים ב****** במעונות הסטודנטים, לשם עברו מעיר ילדותם ****. שני בני הזוג למדו באוניברסיטה, התובעת למדה כלכלה והנתבע למד הנדסת מכונות.
הצדדים התגרשו באפריל 2008 בבית הדין הרבני ב******
בהסכם הגירושין בין הצדדים נקבע כי הקטין א' יהיה במשמורת משותפת של שני ההורים. שני הצדדים התגוררו אותה עת ב***** וחלקו ביניהם את משמורת הקטין. הקטין שהה בימים א' וב' אצל הנתבע ובימים ג' ד' ה' אצל התובעת. סופי השבוע התחלקו בין שני ההורים.
- בשלהי שנת 2009 ביקשה התובעת לעזוב את באר ולעבור להתגורר ב*****. היא הגישה תביעה לקבל משמורת בלעדית ולהתיר את מעבר הקטין ל***** (תמ"ש 12940/09). בד בבד הגישה התובעת גם תביעה בשם הקטין למזונותיו (תמ"ש 12074-02-10).
במהלך בירור התובענות ועל רקע רצונה של התובעת לעבור ל***** הגיעו הצדדים, בסיוע מגשרים, להסכם חדש בעניין משמורת, הסדרי ראיה ומזונות. ביום 13.6.2010 אישר בית משפט (כב' השופט י' טישלר) את ההסכם החדש. על פי הסכם זה, המשמורת המשותפת תימשך עד סוף אוגוסט 2010. החל מספטמבר 2010 יעבור הקטין למשמורתה של התובעת. בהסכם נקבעו הסדרי ראיה עם האב באמצע השבוע, בסופי שבוע, בחגים וחופשות.
- בשנת 2011 עבר הנתבע להתגורר ב***** ובשנת 2012 נישא בשנית. הסדרי הראיה בין הנתבע לקטין נמשכו כסדרם. בתחילת שנת 2013 עברו הנתבע ומשפחתו להתגורר ב******.
מחודש פברואר 2013 הורחבו זמני השהייה של הקטין אצל הנתבע, על פי הסכמה בין הצדדים. הצדדים ערכו הסכם ביניהם בעניין המשמורת ובעניין הפחתת המזונות כפועל יוצא מכך, אך לא אישרו את ההסכם בבית המשפט. הסדר זה התקיים במשך כחצי שנה. בעקבות התדרדרות ביחסי הצדדים, שהגיע לכדי כך שהנתבע הגיש תלונה במשטרה נגד התובעת על השארת הקטין ללא השגחת מבוגר - דרשה התובעת לבטל את ההסדר ולחזור למתכונת שנקבעה בהסכם משנת 2010. בהתאם, מאוגוסט 2013, חזר הקטין למשמורת התובעת, תוך קיום הסדרי ראיה רציפים עם הנתבע.
- על רקע זה הגיש הנתבע, בספטמבר 2013, תביעה לשינוי משמורת (תמ"ש 3747-09-13). הנתבע עתר לקבלת משמורת מלאה על הקטין ולחילופין להמשך משמורת משותפת. בד בבד הגיש הנתבע תביעה לשינוי החיוב במזונות הקטין (תמ"ש 3806-09-13). התובעת, בכתב ההגנה, טענה כי טובת הקטין מצדיקה כי יהיה במשמורתה.
בתסקיר עו"ס לסדרי דין מיום 27.1.2014 הומלץ על משמורת משותפת למשך שנה.
תביעת המשמורת נדונה לפניי בקדם משפט ביום 24.2.2014. ניסיון להביא את הצדדים להסכמה לא צלח, בשל מחלוקת בעניין המזונות. משכך, קבעתי את תביעת המשמורת לדיון הוכחות ליום 18.9.2014. לדיון הוזמנה, בין היתר, העו"ס לסדרי דין, שערכה את התסקיר.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת