דחיית תביעה על הסף לבטול מתנה במקרקעין שנתן אב לילדיו -וזאת כבר בשלב קדם המשפט

האם יש להורות על סילוק הסף של תביעה לביטול מתנה במקרקעין כבר לאחר קדם המשפט?

א.        השתלשלות דיונית, ותיאור תמציתי של הטענות והסכסוך:

1.         התובע הינו אביהם של 4 הנתבעים שהם כולם בגירים.

2.         התובע עתר לפסק דין הצהרתי שלפיו עסקאות מתנה בינו לבין 4 ילדיו מיום 06.01.12 ביחס למקרקעין ב***(הידועים כגוש ******, חלקה 1, וגוש ****** חלקה 1 וגוש ****** חלקה 3, להלן " המקרקעין"), בטלות ומבוטלות.

3.         על פי עסקת המתנה העניק התובע ל-4 ילדיו במתנה וללא קבלת כל תמורה ממי מהם, את זכויותיו במקרקעין לעיל. יש לציין, כי המקרקעין בנויים בתים בהם מתגוררים כל אחד מהנתבעים זולת הנתבע 1 אשר עבר להתגורר ב*** ביחד עם אשתו.

4.         לשיטת התובע, הוא שמר על זכותו לחזור בו מהמתנה בהתאם לעילות הקבועות בחוק המתנה התשכ"ח- 1968. בהקשר זה הוא סבור שבניו התנהגו אליו כולם התנהגות מחפירה, לא כיבדוהו והתעמרו בו בכך שצעקו עליו והותירוהו לבד ללא סיוע כאשר הוא חולני ואינו עובד (סעיפים 6-8 לכתב התביעה).

5.         זה המקום להדגיש, כי ההתנהגות המחפירה הנטענת של ילדי התובע היא עילת התביעה היחידה ואין בלתה.

6.         הנתבעים 2-4 כלל לא התגוננו וכבר במסגרת מפגש ביח"ס ומאוחר יותר בישיבת קדם משפט ראשונה הסכימו למתן פסק דין כמבוקש כנגדם ועל יסוד ההסכמה ניתן פסק הדין כאמור. נותר איפוא הנתבע 1 שלא התייצב לדיונים בשל טעמים בריאותיים, אך טרח להתגונן והתנגד מכל וכל לתביעה.

7.         הנתבע 1 טוען, כי התביעה הינה לא יותר מאשר אמצעי לחץ וסחיטה שמטרתו להעביר מושכות השליטה בתביעת פיצויים בגין נזקי גוף בתאונת דרכים מהם הוא סובל לידי אביו הוא התובע. המדובר בנזקי גוף שגרמו לתובע נכות בשיעור של 100% ועל כן יהא זכאי לכאורה הנתבע 1 לקבל מחברת הביטוח סכומי כסף לא מבוטלים.

8.         הנתבע 1 פירט, כי הסכסוך אינו נוגע כלל לעסקת המתנה אלא נובע מדרישת האב ומסירוב בנו לשחרר מייצוג את מי שמייצגו בהליכים נשוא תאונת הדרכים, עוה"ד י.ד. והעברת הטיפול בתאונת הדרכים לעו"ד אחר (מטעם התובע). לכן טען, כי צירוף הנתבעים 2-4 לתביעה הינו למראית עין בלבד וכי הם בקשר טוב אחד עם השני ועם התובע ולא נהגו כלפיו מעולם התנהגות מחפירה.לשיטת הנתבע 1 החל מהעת בה בחר שעוה"ד י.ד. ייצגו בתיק נזקי הגוף החלו לחצים מכיוון אביו ואחיו להעביר הטיפול לעורך דין אחר מטעמם. משהנתבע 1 סירב, התנכלו לו אביו התובע ואחיו (הנתבעים 2-4), איימו עליו, סילקו אותו מהכפר, השמיצו אותו ונהגו כלפיו בחוסר כבוד

9.         הנתבע 1 הכחיש לחלוטין כל טענה של אביו בדבר התנהגות מחפירה מצדו.

10.        הנתבע 1 סבור שהסכם המתנה ביום 06.01.12 נעשה מתוך רצון טוב, כן וחופשי של התובע וללא כפיה. באותו התאריך חתם הנתבע על תצהיר ולפיו הוא מסכים לקבל המתנה.

11.        העסקה דווחה לטענת הנתבע 1 לרשויות המס וסמוך לכך נרשמה הערת אזהרה על החלקה בלשכת המקרקעין בנצרת.

12.        לדיון שהתקיים ביום 31.01.13 הופיעו התובע והנתבעים 2-4 ואילו הנתבע 1 לא הופיע כאשר ציין בא כוחו כי הלה איננו מסוגל מחמת בריאותו להתייצב לדיון.

13.        בסיומו של הדיון ניתן פסק דין חלקי מוסכם כנגד הנתבעים 2-4 לפיו כל הזכויות שנעשו על פי תצהירים מיום 06.01.12 בטלות ומבוטלות ואין לפעול על פיהם ואין להשלים רישום זכויות מכוחן בלשכת רישום מקרקעין.

14.        חרף ביטול ההעברות, הוסכם כי נתבעים אלו ימשיכו לעשות שימוש ולגור במבנים הנמצאים על המקרקעין.

15.        קדם משפט נוסף נקבע ליום 01.05.13 וגם אליו לא הופיע הנתבע, אולם בית המשפט ראה לנכון לקיים היוועדות טלפונית עמו במעמד הנוכחים באולם ולרשום את דבריו לפרוטוקול.

16.        בישיבת קדם המשפט נחקר התובע על ידי בית המשפט. בנוסף ובשעה שעו"ד י.ד. נכח באולם הדיונים, ראה בית המשפט אף לשמוע את עמדתו ביחס לטענות השונות וזאת לאחר קבלת הסכמת התובע והנתבע 1 להסרת חיסיון עורך דין-לקוח.

17.        מיד בתם שמיעת עדויות הצדדים לעיל, התברר בפני בית המשפט, כי כל טענות ההגנה אמת הן וכי מדובר בתביעה שכל כולה אמצעי לחץ וסחיטה של הנתבע 1 לשם העברת הטיפול בענייניו המשפטיים בגין נזקי הגוף בתאונת הדרכים לידי התובע.