דחיית תביעה למתן צו מניעה קבוע האוסר על בנק להגביל מתן שירותים לתובעים

תביעה למתן צו מניעה קבוע אשר ימנע מהנתבע מלהפסיק ו/או להגביל באופן כלשהו מתן שירותים לתובעים בחשבון מס' ****** המתנהל בסניף *** של הנתבע שבכפר ירכא.

רקע

1.         התובעים מנהלים ברישיון ועל פי דין עסק להמרת מט"ח, הידוע ומוכר בשם "ירכא צ'יינג'" (להלן: "העסק"), המפעיל שני סניפים בכפר ירכא. בתביעתם זו אשר הוגשה כנגד הבנק עותרים התובעים לצו מניעה כמפורט לעיל, כאשר קדמה לתביעתם בקשה לצו מניעה זמני.

2.         עוד בפתחו של פסק הדין, ראוי להדגיש, כי אין מדובר בהפסקה או צמצום של השירותים שקבלו התובעים במסגרת חשבונם האמור, אלא בהעברת החשבון לסניף אחר כשהנתבע מוכן להמשיך וליתן להם את אותם שירותים שקבלו עד כה אך בגדרי הסניף האחר. זאת בשים לב, כי אין בדעת הנתבע להטיל הגבלות על החשבון, וכל רצונו הוא להעבירו לסניף "ייעודי".

3.         להלן, בקצירת האומר, הרקע להגשת התביעה. התובעים מנהלים את חשבונם הפרטי אצל הנתבע לצורך פעילות העסק שלהם וזאת החל מיום 1/4/05. אין חולק, כי בכל התקופה שממועד פתיחת החשבון ועד למועד הגשת התביעה, התנהל חשבון זה ללא כל דופי, ללא יתרות חובה, ללא מסגרת אשראי, תוך ביצוע פעולות, הפקדות ומשיכות רבות ובהיקף גדול על בסיס יומי, ותוך תשלומי עמלות בהתאם.

            הדבר עולה מדפי החשבון שצורפו לכתבי הטענות השונים וממילא הנתבע אינו כופר בטענות אלה.

            התובעים כאמור מנהלים את עסקם באותו כפר בו מתנהל חשבון הבנק שלהם אצל הנתבע, ואין ספק כי הסמיכות בין העסק לבין סניף הבנק מקלה רבות על התובעים ומאפשרת להם לבצע פעולות בנקאיות, הפקדות ומשיכות רבות ובהיקף גדול על בסיס יומי.

4.         במהלך חודש אוקטובר או בסמוך לכך, הודיע מנהל סניף הנתבע, בעל פה, לתובעים (לתובע מס' 1), כי בכוונת הנתבע להעביר את החשבון לסניף הבנק בעיר סח'נין. התובעים שלטענתם לא קבלו הבהרות ביחס לאותה הודעה, פנו לנתבע בכתב ובקשו כי ינמק את החלטתו כך שיתאפשר להם לכלכל את צעדיהם.

            בסופו של יום הודיע הנתבע לתובעים ובכתב (ביום 17/11/13 - לאחר הגשת הבקשה לסעד זמני), כי הוא החליט לרכז את כל חשבונות הנשמי"ם (נותני שירותי מטבע) שמתנהלים או התנהלו בבנק במספר סניפים ייעודיים, ביניהם סניף הבנק בסח'נין, כאשר ניתן להעביר את החשבון גם לסניף הבנק בחיפה. באותו מכתב מוסיף הנתבע, כי החלטה זו נמסרה לתובעים והם קבלו הסבר ממנהל הסניף, כי המרחקים בין ירכא לסח'נין או חיפה הם כ-28 ק"מ, היינו מרחק נסיעה של פחות מחצי שעה לכל כיוון כאשר התובעים יכולים להמשיך ולהפקיד מזומנים בסניף הבנק בירכא, זאת להבדיל משיקים. עוד ציין הנתבע, כי הוא מוכן להמשיך ולשרתם, כאשר אין לו כל כוונה לסגור את החשבון אלא אך להעבירו לסניף ייעודי שיוכשר לטפל ב"נשמי"ם".

            בהמשכו של המכתב, ציין הנתבע, כי לתובעים ניתן די והותר זמן להתארגן ובמידה ואינם מוכנים לנהל חשבונם באחד הסניפים היעודיים, אכן יהא עליהם לסגור את החשבון.

טענות הצדדים

טענות התובעים

5.         לדידם של התובעים החלטת הנתבע לסגור או להעביר את חשבונם אל סניף סח'נין, הרחוק מרחק שעת נסיעה לכל כיוון-לטענתם, מהווה מכת מוות לתובעים ולעסקם. התובעים מבהירים, כי בשים לב לזמן ההמתנה בבנק, הרי שמשמעות הדבר שמידי יום ייסגר העסק שלהם למספר שעות על מנת שיתאפשר להם לנסוע אל סניף הנתבע בסח'נין. מוסיפים התובעים וטוענים, כי מאחר ועל פי המקובל אצלם, לאישה אסור לנהוג לבדה ברכב מחוץ לכפר, נטל הנסיעה אל סניף סח'נין, שכיום מתחלק בין התובעים - בני הזוג, ייפול במלואו על כתפי התובע 1 בלבד. עוד מוסיפים התובעים, כי העברת החשבון לסניף אחר תסכן את ביטחונם הפיסי והכלכלי. באשר לביטחון הפיסי, הרי שלטענת התובעים העברת החשבון לסניף מרוחק כשהם נאלצים להיטלטל בדרכים, כשבאמתחתם סכומי כסף לא מבוטלים, בוודאי מגבירה את הסיכון לפגיעה בהם, כאשר החשש לכך מבוסס על מקרים פליליים שאירעו באזור, והסתיימו בכי רע. באשר לפגיעה הכלכלית, הרי שזו תיגרם בשל הצורך בסגירת העסק לשם ביצוע אותן נסיעות תכופות לסניף הבנק המרוחק.

            עד כאן הטיעון העובדתי. ועתה לטיעון המשפטי שמציגים התובעים. בזה נשענים על ארבע טענות:

א.         הפרת חובת הנתבע ליתן שירותים למבקשים בניגוד להוראת סעיף 2(ב) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א - 1981 (להלן: " חוק הבנקאות"), הקובע לאמור:

            "התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות דינה כדין סירוב בלתי סביר לתיתו"

                        לטענת התובעים, סירוב הנתבע למתן השירות מהווה הפרת התחייבות למתן שירות בנקאי בסניף דנן, התחייבות שניתנה לתובעים עם פתיחת החשבון באותו סניף ספציפי, עליה הסתמכו בהקמת עסקם- בידיעה על קרבתו של העסק אל סניפו של הנתבע בכפר ירכא ועל השירות הניתן לו.

                        התובעים מוסיפים וטוענים, כי מדובר אפוא בסגירת החשבון באופן חד צדדי, פעולה המנוגדת להוראת סעיף 2(א) לחוק וכן לסעיף 9 להוראות המפקח על הבנקים בדבר ניהול בנקאי תקין מס' 432 שעניינה "העברת פעילות וסגירת חשבון של לקוח".

            ב.         הפרת חובת זהירות וחובת הנאמנות של הבנק כלפי הלקוח.